תעודת רישום בספר הילד של הקרן הקימת לישראל תרצ"ו – 1936 בעיצוב מאיר בן אורי ז"ל

יאיר בן אורי, שבט תשפ"ד – ינואר 24

מאיר בן אורי , בהיותו סטודנט לארכיטקטורה בברלין, ומדריך בתנועת הנוער הציונית , היה פעיל בעשייה התרבותית שחלקה היתה משותפת עם משרדי הקרן הקימת לישראל בברלין. בן אורי הכין כמה חוברות של יצירות לשירת מקהלה ולתנועות הנוער הציוניות, בהם שולבו לא מעט מהלחנים שהוא עצמו הלחין, ובעלותו לארץ באביב תרצ"ד – 1934, קיבל מכתב המלצה ממנהל קק"ל בברלין לקק"ל בישראל להעסקתו בתחומי התרבות, ציור, מוסיקה, וכתיבת מחזות בעלות מסרים ציוניים.  כשעלה לארץ התיישב בחיפה. הבחירה להתיישב בחיפה נבעה לדעתי מרצונו ללמוד ולהתחבר לפרופ הרמן שטרוק, המנהיג הציוני הדתי והאמן בעל שם עולמי, שעזב את המרכז התרבותי העולמי שבברלין ועלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה בשנת 1922. בן אורי היה תלמידו ובן ביתו של המנהיג הציוני הדתי.  הרמן שטרוק ואשתו מלי לא זכו לילדים, וקירבו את בן אורי כבן למשפחה, והיו השושבינים שלו בחתונתו. הרמן שטרוק , שחתם שמו על רבים מתחריטיו בשמו העברי המלא "חיים אהרן בן דוד", היה מראשי תנועת המזרחי כבר בברלין כאשר קמה לפני כמאה ועשרים שנה. שטרוק היה חבר ההנהלה - הדירקטריון של ק.ק.ל. כנציג תנועת המזרחי, והשתתף באופן קבוע בישיבות ודיונים שנערכו בדרך כלל בירושלים, כאשר מעולם לא ביקש ולא קיבל תמורה ו/או החזר הוצאות עבור פעילות זו.

בהכירו את בן אורי, המליץ להנהלת ק.ק.ל.  בירושלים, ובאופן ספציפי לנתן ביסטריצקי-אגמון מנהל המחלקה לנוער ותעמולה, להעסיק את בן אורי בכתיבת מחזות, עיצוב תעודות וכתיבת מאמרים. בן אורי הציע לפרסם ולהפיק מחזות שכתב בנושא יהושע והמרגלים, משל יותם-"הלוך הלכו העצים", ומאמר הדרכה: " כיצד בונים בימת תיאטרון בשביל משחקים-חובבים ? "  (כידוע ביסטריצקי עצמו גם עסק בכתיבת מחזות, אך היה ברוחו איש השומר הצעיר ).

עצתו של שטרוק התבקשה בעניין עיצוב התעודה לרישום ילדים בספר הילד של קק"ל, והוא המליץ לפנות לבן אורי. בן אורי הכין הצעה  אותה העביר לקק"ל. המחלקה לנוער ותעמולה, בעזרתו -הדרכתו של שטרוק העירו הערותיהם ובקשותיהם לשינויים בתעודה שהכין בן אורי, וכך גובשה התעודה הסופית בעיצובו של בן אורי. קק"ל קיבלה התעודה ומסרה אותה לדפוס "גרפיקה ישראל" בירושלים, כפי שניתן לראות בחלק מעותקי התעודה.

בארכיון בן אורי שמורים עותקים מהצעה ראשונית בה שונו חלק מהפרטים ואחרים נמחקו – ועותקים מהתעודה הסופית.  ידיעותי על השינויים שנדרשו ובוצעו נובעת מחליפת המכתבים עם קקל ומכתבו של ביסטריצקי לחברי הדירקטוריון המספר על התעודה החדשה.

מההתכתבות עולה שהצייר התבקש להוריד מהרועה הכפייה מהראש ולהוסיף כובע רגיל, להוריד בגד עביה שהיה על אחת הדמויות, למחוק את לולי הילדים ולהעביר את מעגל הרוקדים לצד שמאל ולהעמיד במקומם רועה צאן.

במכתב לפרופ שטרוק מיום 7 בינואר 1936 כותב ד"ר לוי, מהלשכה הראשית של קק"ל " אנו מודים לכבודו בעד הערותיו על הדפסת תעודת ספר הילד במכתבו מיום 5 בינואר, ומאשר שהקק"ל הוציאו לפועל את התיקונים ששטרוק דרש.  כלומר, פרופ שטרוק מסר הערותיו לתיקונים הנדרשים בציור באמצעות עובדי הקרן קימת לישראל האחראים להנפקת התעודה. ( בדרך דומה נהג כעורך אמנותי של ספר האגדה  בהוצאת בית הספר הריאלי בחיפה, שהעביר הערותיו למאיירים באמצעות מרכז המערכת של הוצאת הספר).

במכתבו המעניין של ביסטריצקי לחברי הדיקרטוריון של הקק"ל ברל כצנלסון,י. וילקנזקי, ז. שוקן ו-ש.זוכוביצקי, מסביר מדוע 2 העיצובים הקודמים (שאחד מהם נעשה על ידי י.בודקו) – לא התאימו לציפיות מהציבורים של התורמים והמתרימים, ואילו התעודה החדשה ( בעיצוב בן אורי) נראית כעונה על הציפיות. בסיום מכתבו נותן ביסטריצקי קרדיט מלא לפרופ שטרוק וכותב: " הננו לציין בקורת רוח מיוחדת, כי בהתקנת התעודה החדשה סייע לנו הרבה מר הרמן שטרוק, שהציע לנו את הצייר, וגם טיפל בעניין זה טיפול מיוחד."

עד כה לא הצלחתי לברר מתי הוחלפה תעודה זו בתעודה בעיצוב חדש, אך ללא ספק היא היתה בשימוש במשך שנים לא מעטות, וראיתי תעודה כזו משנת 1950.

למעלה: אחת הגירסאות המוקדמות לתעודה.

גם זו גירסה מוקדמת על נייר שקוף, ובה ניכרים סימני מחיקה של חלקים בציור

זו הגירסה הסופית של התעודה, ובה מצוין גם שם בית הדפוס.

ולסיום אציג את התעודה שבה רשם סבא שלי, פרץ ברנשטיין אותי כתינוק, בספר הילד של הקק"ל.