יאיר בן אורי, אייר תשע''ז

Nov 8, 2017

שפרעם ואדריכל מאיר בן אורי – מיפגשים ועבודות

מבוא: התכנון והעבודות בשלושה אתרים בשפרעם, בבית הכנסת העתיק, בבית העלמין העתיק ובקבר רבי יהודה בן בבא, נעשו באותה תקופה בה עסק בן אורי בפקיעין ובאתריה. ההתחלה בשפרעם - לפני פקיעין, והסיום - לאחר פקיעין. יש דמיון רב בהתייחסותו ובפתרונות שהציע וביצע בפקיעין ובשפרעם, בחלקם בכוונת מכוון, ובדברים שבכתב. בשני המקרים הוא כותב על החשיבות בשיקום בתי הכנסת והפיכתן למרכזים למתפללים עוברים, ולהרמת קרנה של ישראל בלב אוכלוסיה שאינה יהודית. כאשר בחנתי את המסמכים המצויים והמתעדים את פעילותו בפקיעין ובשפרעם מצאתי הבדל הראוי לציון. בפקיעין יש הרבה מסמכים, התכתבויות תוכניות וכד' ומעט איזכורים ביומניו של בן אורי. בשפרעם כמות המסמכים שמצאתי בארכיון בן אורי ובמקומות אחרים קטן, ואילו מספר האיזכורים ביומניו של בן אורי רב מאד כ-67% מכלל המסמכים הם רישומים ביומנים. חלקם מפורט אך רובם מזכירים פגישות דיונים וכדומה בעיקר עם מהנדסי מע"ץ, ולכן נותנים תמונה על אינטנסיביות הטיפול השוטף יותר מאשר על התכנים. בשפרעם יש לנו סקר ראשון בשנת 1954 וסקר שני בשלהי שנת 1956 וחשוב להשוות ביניהם. בשפרעם לא בולטת האהבה למקום – אותה אהבה שבן צבי חש כלפי פקיעין והנחילה לבן אורי באמצעות החוברת שכתב. הן בשפרעם והן בפקיעין הקבר של הצדיק המרוחק ממרכז הישוב (ר' אושעיא איש טיריא ורבי יהודה בן בבא) זכה להתעסקות מרובה בפרטי פרטים, ובשניהם העיסוק בבית העלמין היהודי העתיק - שולי . סיפור הדברים בנוי על מהלך הדברים לאורך ציר הזמן ואינו ממוין לפי האתרים.

מיפגשים ראשונים - פרולוג הפגישה הראשונה המתועדת של בן אורי עם שפרעם היתה ביום ראשון ד' בתמוז ה' תש"ח (11 ביולי 1948). ביום ששי ערב שבת חוקת, גוייס בן אורי בגיוס שלא מן המניין, וביום ראשון הוצב במשטרת שפרעם. כמי שהיה כבר בגיל 40, וללא כל נסיון צבאי, וכבעל יכולת בתחום המינהל, הוצב לתפקיד מינהלי במשרדי הפלוגה הניידת. באותו שבוע כבש צבא ההגנה לישראל את הכפר שפרעם והתקדם לכיוון נצרת. הקריירה הצבאית נמשכה זמן קצר עד שקיבל מינוי לתפקיד האחראי לתכנון שטחי תעשיה ומסחר במשרד המסחר והתעשייה. לאחר כשנה, בפסח תש"ט (1949) החליטו מאיר ויהודית בן אורי, לטייל ולבקר באתר משטרת שפרעם, הזכורה מתמוז תש"ח. הטיול – טיול רגלי, הליכה של שעתיים הלוך ושעתיים חזור, ובו השתתפו גם האורחים שהגיעו לליל הסדר, מהזקן שבחבורה, סבא פרץ ברנשטיין בן 59, וסבתא חיה, ובנם הצעיר

משה, א. ינוביץ , בן אורי נעמי ויאיר בן 4. איש לא שיער שתוך חמש שנים יגיע בן אורי לשפרעם למשימות תכנון ושיקום אתרים יהודיים.

המפגש הראשון –סקר והמלצות במהלך שנת תש"ט -1949 החל בן אורי לעבוד כיועץ אדריכלי במשרד הדתות, ובמסגרת תפקידו זה נוצר המיפגש הראשון עם בית הכנסת העתיק בשפרעם, כחודש-חודש וחצי לפני שהתחיל לעסוק בפקיעין ואתריה היהודיים המקודשים בכלל, ובבית הכנסת העתיק בפרט. יו"ר עירית שפרעם פנה ביום ו' בניסן תשי"ד (9 באפריל 1954 ) לשר הדתות בבקשה לאשר בניית בית צמוד לבית הכנסת מצד צפון. הפניה למשרד הדתות מכיוון שבית הכנסת והמגרש הוגדרו כהקדש יהודי. במכתב נטען שלדעת מהנדס העיריה אדריכל שמשוני, בניה זו עשויה לחזק את המבנה הרעוע של בית הכנסת. (1)

משרד הדתות הפנה הנושא לבדיקתו של בן אורי, ודרש מעירית שפרעם לעכב כל פעילות בנושא עד לאחר קבלת חוות הדעת של בן אורי. ביום ט"ז בניסן תשי"ד (19 באפריל 1954 ) ערך בן אורי סיור בבית הכנסת , סקר את מצבו של בית הכנסת, ורשם את אשר ראה, ולאחר יומיים, י"ח בניסן,( 21 באפריל 1954) שלח למשרד הדתות דו"ח וחוות דעת בנדון. בדו"ח בן אורי מתאר את מצבו הפיזי של בית הכנסת, כמבנה חזק, ללא סדקים מבפנים ומבחוץ, כאשר הדלת נסגרה באמצעות חוט ברזל על בריח פשוט. בן אורי מתאר גם את השטח-חלקה שמצפון לבית הכנסת, ומסביר מהי המשמעות האפשרית לתוספת בניה בצד זה, צד צפון, שבו מצויים החלונות היחידים של בית הכנסת, מקור אויר, אור ונוף. (2)

השרטוט המצורף לדו"ח, אף על פי שלא מצוינות בו מידות, מהווה מסמך חשוב בלימוד תולדות בית הכנסת מאז קום המדינה. לפי הרישום-שרטוט, מדובר במבנה חד קומתי רבוע, עם גג שטוח., וללא סימני היכר חיצוניים המייחדים ומציינים את המקום כבית כנסת. כל המבואה שלפני דלת הכניסה – לא היתה קיימת. (3)

בן אורי כותב: " בית הכנסת נראה לי על פי מקומו צורתו מידותיו כיוונו וצורתו הפנימית כמונמנט של מסורת דתית באיזור זה של הגליל, ראוי לשמירה והחזקה כמקום תפילה ליהודים העוברים בכפר, וביקור תיירים. יש להוסיף לו שכלולים פנימיים קטנים בלבד, ולהזכיר על הקיר החיצוני את חיילי צה"ל שחידשו את התפילה במקום." ביום י"ד בסיון תשי"ד (15 ביוני 54) בן אורי רשם ביומנו: " תשובה על מכתב מנהל לשכת הנשיא אל ד"ר שז"ך, בעניין פקיעין ושפרעם." - ( לא מצאנו שום מכתב של מנהל לשכת הנשיא בנדון.) הרעיון לעיצוב הקיר הדרומי עם כתר- גמלון וקרניים ומנורה עלה רק בשלב השני, לאחר שעיצב אותו בפקיעין.

המפגש השני התוכניות והביצוע. כשנה וחצי לאחר הסיור ,הדוח והתכנית הראשונים שיזם בן אורי בקשר לפקיעין וחמשת אתריה היהודיים, (בית הכנסת, מערת רשב"י, בית העלמין, קבר ר' יוסי דפקיעין וקבר יהושע בן חנניה / אושעיא איש טיריא), בן אורי מסייר בחמשה אתרים – מקומות קדושים בגליל, שפרעם, כפר יסיף, חוני המעגל (שבחצור הגלילית – פרעם), פקיעין , וגוש חלב. ( לא הצלחתי למצוא ראיה מי יזם הסיור והדו"ח. )

ביום כ"ב בכסלו תשי"ז ( 25 בנובמבר 56) בן אורי כותב מכתב מפורט לברוך כהנא מנהל המחלקה למקומות הקדושים, (4)

ובה הוא ממליץ מה לעשות בכל אחד מהאתרים הנ"ל, כאשר שפרעם בראש הרשימה, וכך כתב: שפר-עם. רצוי להתחיל בשיפורים אחרי הכנת תכנית משורטטת לשיפוצים מבפנים ומבחוץ. לזה דרוש: א. מפה של גבולות ההקדש של בית הכנסת שפר-עם. עד כמה שידוע לי זה היה רשום פעם ע"י ועד הקהילה חיפה, על שם תושב חיפאי. העו"ד בר-רב-האי בחיפה היה בזמנו בקיא בעניין ואחראי לסידורים אצל המנדט (הבריטי). ב. בסיור במקום אפשר להספיק למדוד ולקבוע את הדברים הנדרשים לשיפוץ,כגון: 1. גדר ושער 2. מנורה כסמל על הגג 3. לוח שיש בפנים במקום ארון קדש או ארון קדש. 4. לוח שיש בחוץ

בעקבות מכתב זה, התקיים ביום כ"ז בטבת תשי"ז (31 בדצמבר 56) סיור בשפרעם – בית הכנסת, בית העלמין וקבר ר' יהודה בן בבא, בהשתתפות בן אורי, ברוך כהנא - (המחלקה למקומות הקדושים במשרד הדתות) ומהנדס ריגר - (מע"ץ). בארכיון בן אורי מצויים חמשה שרטוטים מאותו תאריך, המתעדים המצב הקיים (כולל מידות) . 1- שרטוט המבנה מבחוץ מבט על ומצדדים שונים (5)

2- שרטוט פנים בית הכנסת עם הקשתות (6)

3- שרטוט המבט מהכביש לכיוון הצד הדרומי של בית הכנסת. (7)

4- שרטוט תכנית בית הקברות היהודי העתיק (8)

5- תרשים מערת קבר רבי יהודה בן בבא. (9 ) לאחר כחודש, ביום כ"ב בשבט – 24 בינואר, נערך סיור נוסף בקבר רבי יהודה בן בבא הכולל מדידות מדויקות (10),

איור המצב הקיים (11),

וסקיצות ראשונות למבנה המוצע.(12-13) .

לאחר יומיים הכין בן אורי תוכנית מפורטת לקבר רבי יהודה בן בבא, והעביר אותה לברוך כהנא ולמהנדס ריגר על מנת שיכין מטעם מע"ץ את הערכת התקציב הנדרש לביצוע.(14), ופרטים מהתכנית- ( 14.1-2-3-4-5)

ביום י' בסיון – ( 9 ביוני), פונה בן אורי לברוך כהנא ומציג בפניו בעיה שהתעורר בענין תכנון קבר ר'יהודה בן בבא. (15) התוכנית נעשתה מתוך הנחה שלציבור לא תהיה אפשרות כניסה למערה. מכיוון שהיו שביקשו לשנות הדברים, ומשרד הדתות נענה לבקשות, נדרשו שינויים בתוכניות ובעלויות, וברוך כהנא מתבקש להודיע מה החלטתו בנדון.. באותו יום מוסיף בן אורי מכתב ובו הוא מסכם הנדרש ממחלקת המדידות במשרד העבודה בעקבות הכנת התוכניות לשלושת האתרים בשפרעם: בית הכנסת, קבר רבי יהודה בן בבא ובית הקברות העתיק. (16)

ביום י"ב בסיון תשי"ז – (11 ביוני 57) בן אורי סיים הכנת תוכנית מפורטת לשיקום בית הכנסת העתיק בשפרעם ופיתוח האתר, ושלח אותה לברוך כהנא. . המרכיבים המחודשים בתכנית זו הם קיר דרום (קיר ציון בלשונו של בן אורי) הוספת קרניים בפינות המבנה, גמלון ועליו מנורה גדולה (בתכנית כתב " כדוגמת בית הכנסת בפקיעין" )., בניית מבואה לכניסה לבית הכנסת מצד מערב, קירות אבן מצפון מערב ודרום, ספסלי אבן לאורך הקירות, ושער ברזל מעוצב. ולוח שיש המציין המקום וכו'. באותה תוכנית מצויות גם התוכניות לבית העלמין ולקבר ר' יהודה בן בבא. (17)

ביום י"ב בתמוז תשי"ז (11 ביולי 57) מסיים בן אורי תכנית מפורטת לארון הקודש לבית הכנסת העתיק בשפרעם (ארון קדש הקיים עד היום). (18) ושולח אותה עם מכתב הסבר לברוך כהנא (19) .

היו דיונים על ביצוע ארון הקדש כולל פיתוחי הכפתורים שעליו, האם הביצוע יהיה באמצעות הנגריה של מע"ץ או על ידי נגריה פרטית. בסופו של דבר הביצוע נפל בחלקו של נגר פרטי, שביצע העבודה בהדרכתו של בן אורי ( זכרון אישי י.ב-א). ביום ט"ו בתמוז תשי"ז (14 ביולי 57) כותב ברוך כהנא למחלקת המדידות (מע"ץ) עם עותק למהנדס עירית שפרעם, אדריכל שמשוני. במכתבו הוא מבקש מדידת החלקות ,ועיכוב כל בניה חדשה עד הסדרת העברת המגרש הצמוד לבית הכנסת או חלקו (מגרש 42) לבית הכנסת.(מגרש 43). לדבריו מר חסון מחיפה, אחד מהבעלים של חלקה 42 , מסכים להקדיש את חלקו בחלקה לבית הכנסת. (20) לפי הסיכומים בסיור ביום כ"ג בתמוז תשי"ז ( 22 ביולי 57 ) ובישיבה ביום ב' באב תשי"ז (30 ביולי 57) נערכו שינויים בתכנית קבר ר' יהודה בן בבא, כדי שתתאפשר כניסת מבקרים למערת הקבר. (21)

באלול תשי"ז (ספטמבר 57) התקיימו דיונים בעניין תקציב למנורה לבית הכנסת שפרעם. הדיונים והתוכניות המפורטות לביצוע המנורה ביציקת פריקסט על ידי מע"ץ – נמשכו תקופה ממושכת. בן אורי סיים תכנית מפורטת למנורה ביום ז' בשבט תשי"ח (28 בינואר 58). (22) לאחר שהושקעה עבודה רבה בהכנת המנורה ביציקת בטון (פריקס ), ניסה בן אורי לקדם הרעיון להצבת מנורות מאותו דגם על בתי כנסת ואתרים קדושים אחרים בגליל, (23)

אבל כנראה שהדברים לא הגיעו לכלל מימוש. נמצא שירטוט עם הוראות ביצוע לשיפוץ של בית הכנסת מיום 29 בדצמבר 1957.(24)

ביום ב' בסיון תשי"ח (21 במאי 58) תיעד בן אורי במצלמתו את הכניסה לקבר ר' יהודה בן בבא (25) ואת בית הכנסת המשופץ-מחודש. (26)

הדבר נעשה זמן קצר לאחר סיום רוב העבודה החיצונית, וניתן להבחין בבירור בחלקים הישנים של המבנה לעומת התוספות. ביום ד' בסיון תשי"ח (23 במאי 58) כתב בן אורי דו"ח על העבודות בשפרעם. הדוח הופנה למר אליעזר לבי"א הממונה על המקומות הקדושים במשרד הדתות.(27)

ביום כ"ט בחשון תשי"ט – (12 בנובמבר 58) התקבלו תוכניות בהתאם למדידות של מגרש בית הכנסת והמגרש הסמוך לו, ולפיהן הכין בן אורי תכנית לפיתוח חזית בית הכנסת והשטח שלפניו לכיוון הרחוב מצד דרום.(ד' כסלו תשי"ט – נובמבר 58).(28)

המעמד המשפטי של בית הכנסת. יו"ר עירית שפרעם, כותב במכתבו מיום 9/4/1954 . שבית הכנסת שייך לווקף העדה היהודית, הוא נטוש, ומספר הנכס הוא: 10312/43. (לעיל 9) במכתבו של בן אורי מיום כ"א בכסלו תשי"ז, ( לעיל 19) כותב בן אורי ש"עד כמה שידוע לי גבולות ההקדש של בית הכנסת בשפרעם היה רשום פעם על ידי ועד הקהילה בחיפה, על שם תושב חיפאי, ומי שהיה בקיא בכך וטיפל בסידורים עם שלטונות המנדט בעבר הוא עו"ד בר רב האי. מההתכתבות עולה (י' בסיון – 9 ביוני) שמע"ץ היתה מופקדת על רישום אתרים כמקומות קדושים, לפי דרישה והכוונה של משרד הדתות , כולל טיפול בהפקעות קרקע לצורך פיתוח האתרים ושמירתם ). (לעיל 45) במכתבו של ברוך כהנא מיום ט"ו בתמוז תשי"ז למחלקת המדידות הוא מציין שמגרש 42 או חלקו מצוי בבעלותו של בנימין חסון מחיפה, המסכים להקדיש את חלקו לבית הכנסת. (לעיל 53) איני יודע כיצד הסתיים עניין הבירור המשפטי של זכויות הקניין על בית הכנסת והמגרש .

סוף דבר. (אפילוג) ביום כ"א בחשון תשכ"ה - (27 באוקטובר 64) משגר בן אורי מכתב לד"ר שז"ך מנכ"ל משרד הדתות, (29)

ובו הוא מסכם את מימצאיו מסיור שערך עם א.מאיר, מהמחלקה למקומות הקדושים, בשפרעם בשלושת האתרים בהם עסק כשש שנים קודם לכן, ואת המלצותיו, כולל שרטוט בענין בית הכנסת. (30)

האם המלצותיו בוצעו ? האם האתר טופל כראוי בשנים שלאחר מכן ? יש עדויות לעבודות שיפוץ ואחזקה שנעשו בבית הכנסת שנים רבות לאחר מכן, ומכאן נראה שהמקום לא נשמר ותוחזק באופן שוטף. אין ספק שהיעדר יהודים המתפללים בקביעות בבית הכנסת תרם ותורם למצב.