בן אורי המלחין

מנחם-אב תשפ"ג. מאת יאיר בן אורי

בלחניו של בן אורי שתי תקופות עיקריות , כפי שאף כתב בעצמו.

בתחילת דרכו הרבה קנונים בעיקר לזמירות ולפסוקים מהתפילות, וכמה לחנים לשירים שהתאימו לתנועת הנוער בברלין-גרמניה ( ביאליק טשרניחובסקי והמנונים לתנועת הנוער , הידוע בהם " הו עד מתי" ).

בתקופה השניה שהתחילה בארץ ישראל, בתקופה בה היה בשדה אליהו, ונמשכה והתעצמה ונמשכה עד שנת פטירתו, הלחין בעיקר לפסוקים משיר השירים ויתר ספרי התנך, כאשר השפעת טעמי המקרא בעיצוב הלחן – הלכה וגברה. לחנים רבים חוברו לכבוד שמחות משפחתיות, לידות ילדים ונכדים, וחתונות. האימפרוביזציה היתה בנשמתו, ועסק רבות בהתאמת לחנים שהלחין גם לפרקי תפילה וזמירות שבת, ברכת הנרות, קידוש והבדלה, וכדומה.

כאן המקום להזכיר שבעקבות המסורת ה"יקית" שלכל חג יש מנגינה שונה ל"שיר המעלות" אבא

התאים מלחניו לשיר השירים לכל חג וחג, ובאותה מנגינה אמא ז"ל אמרה את ברכת הנרות, ובמנגינה זו ברכו ההורים את הילדים, זו היתה מנגינת הקידוש ושיר המעלות.

בהשלמה לרעיון זה – אבא התאים צבע לכל אחד ממועדי השנה, שבא לידי ביטוי בצבע הכיפה, צבע המפה לחלות ועוד כאשר בחירת הצבעים לפי השקפתו הסוביקטיבית. פסח-כחול, שבועות-ירוק, סוכות-אדום. ימים נוראים-לבן, ט' באב- שחור, חנוכה צהוב-כתום, יום העצמאות ויום ירושלים בתכלת, ופורים בשלל צבעים

כאשר נולד בננו אליעזר נ"י לאחר ארבע בנות, הלחין מנגינה לפסוק משיר השירים. ולברית המילה , שהיתה ביום ששי, ולשבת שבעקבותיה, הביא את היצירה כתובה בכתב ידו עם הקדשה ליולדת, וצירף הקלטה שלביצוע הלחן, והתאמתו לסדר ברית המילה ולזמירות בשבת קדש לקטעים כדלהלן:

תהילים ק"ן, אשת חיל, המבדיל בין קדש לחול, אליהו הנביא, ברכת הנרות לשבת, לכה דודי.

ומסדר ברית המילה: ישמח האב ביוצא חלציו....בפרי בטנה, זה הקטן גדול יהיה... הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.