פרוכת מלכויות זכרונות ושופרות

אדריכל מאיר בן אורי אלול תשי"ז (1957)

המנהג בהרבה בתי כנסת הוא להחליף לקראת הימים הנוראים את הפרוכת שעל ארון הקודש והמפה לשולחן (והמפה על עמוד השליח צבור ), למפות בצבע לבן. אולם, הדגמים הרקומים על הפרוכיות לא משתנים - שני לוחות הברית, אריות, מגן דוד, כתר וכדומה.

לאחר עיצוב פרוכת מיוחדת ליום העצמאות, עם סמלים המחברים יום העצמאות התורה והארץ והעם, הכין האומן מאיר בן אורי תכנית חדשה לפרוכת ובה חידוש הפרוכת וסמליה בדרך מסורתית, ברוח " חדש ימינו כקדם".

השער - בתפילת נעילה אנו אומרים " פתח לנו שער ". מסגרת בצורת שער בצבעים אפור לבן וזהב מחלקת הפרוכת לחלק חיצוני השער ולחלק פנימי ובו סמלים מענייני דיומא, שיתוארו בהמשך. השער רקום כפס רחב, שבתוכו שלשלאות בצבע אפור, המסמלים היסורים בדרך לגאולה, גאולת העם מאויביו ומהגלות וגאולת הפרט החוזר בתשובה ומשתחרר מהמכשולים הנערמים בדרכו כבעל תשובה. צורת השער כצורת השערים בבתי הכנסת העתיקים בגליל, ברעם כפר נחום מירון ועוד. מימין ומשמאל לשער נראים שני ענפי זית המסמלים את עם הקודש – יהודה וישראל, המתחבר לקודש. (בביצוע לא מופיעים בסוף ענפי הזית)

מלכויות זכרונות ושופרות - שלושת הסמלים הללו רקומים על שלושה ריבועים, במרכז השער מלמעלה למטה כסדר הברכות בתפילת ראש השנה. בריבוע העליון רקומה המילה "מלכויות" בשילוב הצבעים זהב, צהוב ולבן, וצורת כתר עתיק ממחישה את המופיע בתחילת אחד הפיוטים: "אהללה א-לקי אשירה עוזו, אספרה כבודו אאפדנו מלוכה".

בין ריבוע "מלכויות" לריבוע "זכרונות", הנמצא תחתיו, רקומים בצבע זהב הנדבכים של חומת ציון והר הבית. בריבוע השני רקומה המילה "זכרונות" כאשר הרעיון מומחש בצורת מגילה על רקע כתום, עם הצבעים לבן, זהב וצהוב. בקו אחד, תחת "חומות ירושלים" רקומים בחוטים בהירים "ענפי האטד" להזכיר את העקידה, וכל העקידות, הקרבנות של קידוש השם בכל הדורות.

בין ריבוע "זכרונות" לריבוע "שופרות" התחתון בין השלושה, רקומים קווים מקומרים המזכירים גבעות, הן ממחישות – מזכירות את ארץ ישראל ארץ הצבי, ומרמזת לישראל הרוקדים כאיילים לכבודו של המקום.

בריבוע השלישי, התחתון רקומה המילה "שופרות" ורקומה צורת שופר גדול – המזכיר הפיוט " אנוסה לעזרה, אמצא נגדי, אל קרוב לי, בעת קוראי בקול". בקצה הקווים העקומים בצידי סמל "שופרות" רקומים הפרחים אותם אמי מכנה שופריות בשל צורתן המזכירה שופר (בגנוניה בלע"ז). לקראת הפרחים מכוונים קווים מן הקצה התחתון של הפרוכת, בריקמה דקה, כפרספקטיבה של נירים- פסים, הם השבילים המובילים ל"שופרות".

סיום מעשה הפרוכת הוא בסימן התפילה " זכור ברית אברהם ועקידת יצחק, והשב שבות אהלי יעקב , והושיענו למען שמך. גואל חזק למענך פדנו, ראה כי אזלת ידינו שור כי אבדו חסידנו..."

הדרך הנכונה לדעתי היא לפתח את כלי הקודש, הפרוכת, פיתוח אמנותי תוך שימוש בצורות סמליות מובנות , בעיצוב מקורי. נדרש פיתוח שפה ציורית של המחזור והסמלים העולים בשפע מן הפיוטים המסורתיים העתיקים. פרוכת " מלכויות זכרונות ושופרות, כפי שמתוארת כאן יכולה להשפיע שפע רב ולהוסיף לקדושת העומד לפני התיבה בימים הנוראים.

את הפרוכת רקמה אמי יהודית בן אורי ז"ל שהייתה אמנית בזכות עצמה.

ברוח יצירה זו חידשנו השנה, אלול תשפ"ג, מפה לעמוד שליח הציבור, בצבע לבן – כמובן, ועליה המילים, שמי ששכח אותן בתפילתו חייב לחזור, והן: "המלך הקדוש" המילים כתובות באופן שראש האות "ל", מכוון כחץ לכיוון ירושלים. יאיר בן אורי

פרוכת מלכויות זכרונות ושופרות

בס"ד כ"א באלול תשפ""ו

בשנת תשפ"ו שאלתי מגבאי בית הכנסת בקרית שמואל את פרוכת "מלכויות זכרונות ושופרות", לאחר התיעצות עם מומחית לשימור חפצים מבד, שיעצה לשמור הפרוכת מגולגלת ולא מקופלת, מסרתי הפרוכת לניקוי, ושרה אשתי הוסיפה לה הארכה למטה כדי שתתאים לגובה המדויק בבית הכנסת בקרית שמואל.  צילמתי הפרוכת, והבאתיה ל"רקמת אהרן" בבני ברק, שהתבוננו בפרטי העבודה, ולפי הזמנתי הכינו העתק הפרוכת, אך מכיוון שהרקמה איננה ביד כבפרוכת המקורית יש הבדלים קלים. הפרוכת החדשה, ששרה אשתי התאימה אותה לרוחב ארון הקדש בבית הכנסת חפץ חיים בפתח תקוה, נתלתה היום בבית הכנסת לכבוד ראש השנה.

אני מבקש להדגיש דבר שאינו בולט במבט ראשון, נוסח ההקדשה על הפרוכת בקרית שמואל היא כדלקמן: " נ"ק המתכנסים לביהכ"נ החדש להתפלל ר"ה תשט"ז ",נוסח זה מבטא שהפרוכת אינה תרומה פרטים של אחד המתפללים אלא של ציבור המתפללים בבית הכנסת שנחנך באותה תקופה.

על עותק הפרוכת שהכנתי ותליתי בבית הכנסת חפץ חיים בפתח תקוה, נוסח ההקדשה הוא כדלקמן:

לע"נ או"מ יהודית בן אורי ז"ל שרקמה את הפרוכת בשנת תשט"ז

לע"נ או"א אדריכל מאיר בן אורי ז"ל שעיצב הפרוכת

אבא, מאיר בן אורי פרסם כמה מאמרים המסבירים המוטיבים והרעיונות בעיצוב פרוכת זו ודבריו מובאים בתחילת הפוסט. אנו נציג תמונת הפרוכת התלויה בקרית שמואל, על ארון הקדש המפואר מרג'ו אמיליה, שאבא עסק בהצבתו בקרית שמואל ובהקמתו מחדש, ותמונת הפרוכת התלויה בבית הכנסת חפץ חיים בפתח תקוה, שזכיתי להשתתף בעיצובו, בדרכם של ההורים ז"ל.

הפרוכת התלויה בבית הכנסת הגדול בקרית שמואל כ"א באלול תשפ"ו (צילם יעקב גוטליב)

הפרוכת התלויה בבית הכנסת חפץ חיים בפתח תקוה, כ"א באלול תשפ"ו (צילם יאיר בן אורי)