האדריכל ר' מאיר בן אורי ז"ל.

בן אורי בחר ללמוד אדריכלות לאחר שאביו התנגד לעיסוק באמנות בלבד, שאינה מקצוע להתפרנס ממנו.
בן אורי למד בטכניון בשרלטנבורג בברלין, ובה סיים לימודיו תוך התמחות בבנין ערים. במקביל השתלם באקדמיה לאמנות, ובלימודי יהדות, וכבר באותה תקופה בברלין בחר לעצמו שם יהודי "בן אורי" כמבטא שאיפתו ללכת בדרכיו של האדריכל והאמן היהודי הראשון בצלאל בן אורי בונה המשכן.
מיד לאחר סיום לימודיו האקדמיים כאדריכל מדופלם עלה לארץ ישראל, והתיישב בחיפה. והחל לעבוד כאדריכל, ובו בזמן היה לבן-ביתו ותלמידו המובהק של פרופ' הרמן שטרוק, באמנות בכלל, ובאמנות התחריט במיוחד.  שטרוק קירב את בן אורי ביותר, והיה מעורב ביצירתו האמנותית והאדריכלית, כמורה וכמחנך למהותו וייעודו של אמן יהודי שומר מצוות בארץ ישראל.

יצירתו האדריכלית של בן אורי באה לידי ביטוי בתכנון מוסדות חינוך משתרעים על תחומים רבים, ובהם: תכנון ישובים, מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, (כפר הנוער הדתי, ישיבת כפר הראה, ישיבת כרם ביבנה, עירוני ו' בחיפה, "צור תחיה",גני ילדים),  תכנון ישובים – דתיים בעיקר, תכנית ראשונית לטירת צבי, תכניות שדה אליהו, כפר עציון ומשואות יצחק בגוש עציון לפני מלחמת השחרור, שדמות דבורה, עין צורים ומשואות יצחק ליד קרית מלאכי. תכנון בתי כנסת, ארונות קדש וכלי קדש, שיפוץ מקומות קדושים, בעיקר בגליל, (בית הכנסת העתיק בפקיעין ובשפרעם, רמת חן, היכל שלמה בקרית שמואל חיפה. אנדרטאות ומצבות.
בכל עבודות התכנון שלו באה לידי ביטוי גישה יהודית ויחודית, הקפדה על אורינטציה לירושלים, "לרומם את בית ה' " מסביבתו, תוך התחשבות בצרכי הקהילה , והיבטים של תעבורה ,חקלאות וכלכלה, ומצד  אחר התחשבות והתלכדות עם פני הקרקע והצמחיה הטבעיים, ושימוש בחומרי בניה בסגנון ארץ ישראלי, יותר מאשר אירופאי, ובחלק מהמקומות שתכנן השאיר את רישומו גם בתחום הציור.