פרשה במקרא בביטוי משולב מוסיקלי וציורי

קול יוסף – מעשה בשר האופים ושר המשקים

מאיר בן אורי על פי הרצאה שניתנה בכינוס הישראלי השלישי למוסיקה דתית, חנוכה תשכ"א, ירושלים. מבוא ועריכה : יאיר בן אורי

מ ב ו א ההרצאה במקורה יוחדה לביטוי המוסיקלי של פרשת קול יוסף – מעשה בשר האופים ושר המשקים, מכיוון שהמסגרת שבה ניתנה ההרצאה היתה הכינוס הישראלי השלישי למוסיקה דתית. אולם המחבר אמו"ר, עסק ביצירה זו כביצירות נוספות במבט המשלב גם את התיאור הציורי של הפרשה. והדוגמאות הבולטות הנוספות הן שירת הים-יציאת מצרים, ודוד בן ישי, מלחמת דוד בגלית. עוד בבחרותו, בעת שלמד ארכיטקטורה ואמנות בברלין, והדריך בתנועת הנוער הציונית, פיתח המחבר את שיטת הסרט ההוריזונטלי המצויר. בשיטה זו האמן חיבר סיפור עלילה, בעל מסר חינוכי, בדרך כלל בחרוזים, בנושאים אקטואליים ובנושאים תנכיים או מן המדרש והגמרא. את סיפור העלילה צייר על חומר פלסטי שקוף כציור ארוך ונמשך המוקרן באמצעות פנס קסם, כאשר הקריינות של סיפור העלילה מלווה את ההקרנה, לעיתים עם לווי מוסיקאלי. על היסודות לרעיון הסרט ההוריזונטלי – המגילה, והשאיפה ליישמו בדרכים שונות ניתן ללמוד ממה שכתב המחבר באחת ממחברותיו ביום 10 ביוני 1938, כדלקמן: " הצורה החדשה של הספר. אנו מכירים צורת הספר מימי המצאת הדפוס, והספר המפורסם בשם BIBLA הקדים את התפתחות כל הדברים הקשורים עם המונח הזה. וגם אנו היהודים על ידי חיקוי התרבות הזרה, וויתרנו על קריאת התנ"ך בצורת המגילה והתחלנו לקרוא את התנ"ך בצורת ספר. רק בשבתות חגים ופורים בבית הכנסת בקריאה בספר תורה, בקריאת חמשת המגילות, ובחלק מהקהילות גם בקריאת ההפטרות, נשמרת הדרך הקדומה של קריאה מספר בצורת מגילה (שאינו ספר כרוך). אני אוהב את המגילה בתור ספר, ובגאוה אני קורא מה שכתוב באותיות היפות בתנ"ך מתוך המגילה. הרגשותי בזמן הקריאה שונות מאלה שאני מרגיש כשאני קורא אותו דבר בספר רגיל. כדי לחדש אותה האהבה לצורה המסורתית היהודית לא רק בשטח עבודת הקודש, אלא גם בעבודה בתחום החילוני, הייתי רוצה להמציא ספרים לילדים בצורה של מגילות. המגילה המצוירת המשולבת עם אותיות-כתב נמצאת כבר מזמן אצל העמים המזרחיים, ונקראת "לפורלה" - ספר שאפשר לפתוח ולהופכו לסרט ארוך, מכיוון שהדפים אינם כרוכים יחד. –גם ספר זה הוא סוג של מגילה. בוודאי אינני רוצה להטיף למהפכה בשאלת הספר, מכיוון שעולמות שלמים תלויים בכך: הספריות, בתי הדפוס ומכונות הדפוס, הלימוד בבתי הספר, הריהוט בדירות בשביל ספריות וכו'. אילו החליפו את כל הספרים במגילות – היתה בכך מהפכה תרבותית וכלכלית גדולה. אבל בכל זאת יש במגילה איזה טעם מיוחד ובמיוחד אצלנו "עם הספר", ולכן אולי מותר להמליץ שהמגילה היהודית בתקופת התחיה, לא תישאר רק בבית הכנסת, אלא תיועד גם לילדים ולצרכי אמנות. "

כאשר נולדו ילדיו הראשונים, בקבוצת שדה אליהו, ביקש להמציא ולחבר לילדים הרכים יצירות מקוריות – ממקורות היהדות ובביצוע מקורי שלו, במקום להיזקק לספרות ילדים מתורגמת כסיפורי אנדרסון, האחים גרים וכד'. המחבר חיפש דרך ליישם את רעיון הסרט ההוריזונטלי בספרים לילדים. רעיון המגילה קסם לו, אך היה קשה ליישמו ליצירה ארוכה. הפתרון שנבחר היה ספר מתקפל מצוייר על בד, באופן שניתן לקרוא ולראות כל עמוד בנפרד, אך ניתן לפתוח ולפרוש גם שני עמודים, ואפילו את כל היצירה כולה שהגיעה ל 8-10 עמודים, בגודל 20 על 30 ס"מ

איור 1 מעשה בשר האופים ושר המשקים

מצד אחד היה ציור של המעשה מראשיתו עד סופו, ומהצד השני נכתב הטקסט מהתנ"ך מנוקד ומוטעם בטעמי המקרא.

איורים 2-3 שירת הים - הציור מצד אחד והטקסט מהצד השני

ההורה המספר לילד מהספר קורא את הכתוב ו/או שר אותו בטעמי המקרא או בלחן שהמחבר הלחין, והילד-ילדים רואים את המעשה המצוייר מהצד השני של הספר. שלושת הספרים שנוצרו בשנים תש"ד-תש"ו הם: שירת הים, יוסף - שר האופים ושר המשקים, ודוד וגלית.

איור 3.1 דוד וגלית ספר מצויר על בד

יישום נוסף לציור נושאים אלה בשיטת הסרט ההוריזונטלי נעשה בציורים על קירות חדרים באחד מבתי הילדים בשדה אליהו. בארבעה חדרים, צוירו ארבעה סיפורים מקראיים, והם: תיבת נח, שליחות אליעזר להביא את רבקה ליצחק, יוסף ואחיו, ודוד וגלית. כל אחת מפרשיות אלה צוירה על רצועת הקיר שמגובה 2 מטר ועד התקרה, על שלוש קירות החדר, מימין לשמאל. ציורים אלו היו חלק מחוויות הילדות של הילדים שגדלו בשדה אליהו (ובקיבוצים שכנים, כגון טירת צבי) במשך שנים רבות.

איורים 4-5-6 כתונת פסים - יוסף מכירתו למצרים (הקטע האמצעי מוצג פעמיים להבלטת ההמשכיות בציור)

איורים 7-8-9 מלחמת דוד וגלית.

בשנים תש"ד – תש"ו (1944 – 1946 ), באותה תקופה בה צייר בן אורי את התמונות שתוארו והוצגו לעיל הוא עסק במקביל בהלחנת יצירות מוסיקאליות לפרשת יוסף, שר האופים ושר המשקים, לשירת הים, ולמלחמת דוד וגלית. יצירות מוסיקאליות אלו נמשכו והתפתחו במשך השנים שלאחר מכן.

בשנת תשל"ט הוציא המחבר בדפוס את החוברות "שירת הים",(מק"ט 0902.75.0 )

איורים 13-14-15-16 "שירת הים" שער קדמי ואחורי ו-2 דפים ראשונים של החוברת.

"יודע נגן וגיבור חיל" (מק"ט 0902.73.0), הכוללת שני יצירות:

" הנה ראיתי" ו- "ויאמר שאול".

"הלוך הלכו העצים" (מק"ט 0902.74.0), איורים 20-24 4 מתוך 8 עמודי החוברת

ו-"קול יוסף – מעשה בשר האופים ושר המשקים" (מק"ט 0902.76.0). בכל היצירות הללו משולב הטקסט המקראי עם טעמי המקרא, ועם הלחן שהוא חיבר לפרקים אלה. החוברת "קול יוסף – מעשה בשר האופים ושר המשקים", מיוחדת בגודל הציורים ליד הטקסט והתווים, הקרוב מאד לאלו שבספרים המצוירים המתקפלים מהשנים תש"ד-תש"ו.

איורים 22 - 23 "קול יוסף" שער קדמי ואחורי של העותק הצבוע

המתבונן בציורים בחוברת , החל בשער החוברת, (4) (5) ימצא את הזיהוי הדמויות של שר האופים ושר המשקים ולבושם עם תפקידם והדימוי הדבק בהם. שר המשקים רזה וצר כבקבוק- קנקן יין וכן כובעו כצורת בקבוק. שר האופים שמן, כמי שמרבה באכילת פחממות, ולכובעו צורת עוגה – לחם עגול. לעיתים נשאלו הילדים, כשראו התמונות והדמויות לפני ששמעו את המעשה, מי מבין שני השרים הטוב ומי הרע, מי מזגו טוב ומי מזגו רע. לא תמיד היו התשובות תואמות למקובלות ששמן הוא טוב ובעל מזג טוב. ואמנם גם אצלנו שר האופים התחייב בדינו ושר המשקים זוכה. החוברת "קול יוסף – מעשה בשר האופים ושר המשקים" דומה מאד במבנה שלה לספר המצוייר המקורי, כאשר מצידי הציורים כתוב הטקסט ומלמטה התווים ללחן שהמחבר הלחין. בחוברת מודפס גם התחריט של יוסף הפותר החלומות של שר האופים ושר המשקים,(איור 24) והמאמר-ההרצאה שלהלן.