תולדות נהלל חרותות בכותלי הבריכה. תרצ"ז-1937

מבוא:

נהלל - המושב הראשון בארץ ישראל נוסד בשנת 1921, בעמק יזרעאל. לפני כשמונים שנה, בשנת 1937, כאשר המושב נהלל הגיע לגיל המופלג - 16, פיתחו ד"ר פרידה שטרנברג והאמן, אדריכל מאיר בן אורי, רעיון חדשני בנופי ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. קישוט בריכת המים בציורים ובמלל אשר יתארו את תולדות נהלל לצעירים ולמבקרים מהחוץ ויזכירו זאת גם למייסדי המושב. שידרוג אמנותי וערכי לדפנות הבטון הערומות של מבנה גדול ומרכזי בלבו של המושב. דברי ההסבר וההנמקה ראויים להתבוננות במטרות החינוכיות-ציוניות ואמנותיות שהדריכו את מציעי ההצעה. להצעה אנו מצרפים מכתבים מחברים בוועדה לשפור נהלל, שהרעיון מוצא חן בעיניהם אך לא יגיע לכלל ביצוע מהסיבות הנזכרות. (יאיר בן אורי)

תולדות נהלל חרותות בכותלי הבריכה.

ד"ר פרידה שטרנברג ואדריכל מאיר בן אורי

במרכז נהלל עומדת, כענק ומבצר בין יתר בנייני הכפר, הברכה העגולה. אמנם אין לזלזל בערך המים כמקור לשתייה וגידול גידולים חקלאיים ובעלי חיים, וגם אין להקטין את ערך מזרק האור (זרקור) העומד על הברכה; אולם בהתקרבך אל הבניין הענק הזה ,הנך עומד לפני קולוס מבטון, אשר מפתיעך בדלותו האמנותית ואשר איננו מהווה ביטוי ראוי לתפקידו החשוב ולרעיון של בוניו.לעומת זאת אפשר להשתמש בבניין זה כדי לבשר את תולדות נהלל, את התפתחותה הגשמית והרוחנית: על ידי תמונות בלווית מילים חרותות בכתלי הברכה , אשר סובבות את הבריכה ועולות מהיסוד עד המעקה. (ר' ציור למעלה) באופן כזה יצאו וילמדו הבנים ובני הבנים את דברי ימי נהלל, וגם האורח הנכנס לנהלל יבין ע"י התמונות אלו את אשר לא יכיר בביקור קצר , ואת אשר לא יסופר לו מאנשי הכפר. הרעיון במובנו הטכני אינו חדש; אנו מוצאים אותו בתמונות ותבליטים בכותלי הבניינים המונומנטליים של מלכי מצריים, בבל, יון, רומא וכו'; אולם חלילה לנו מללכת בעקבות האמנות העתיקה הזאת בנוגע לשאיפת יוצריה ותוכנה: מלכי מצרים וכן גם קיסרי רומא רצו לפאר את גדולתם , בהגזמות ובזיוף התיאור ההיסטורי, תמונות אלו מציגות בצורה חיובית ביותר ניצול, שיעבוד, דיכוי, אי צדק, שלטון אכזרי וכו'- תכונות אשר בעיני היהודים לא היו ראויים לתפארת הסיפור ההיסטורי.

מדוע אנו מציעים תיאור תולדות נהלל בצורה מונומנטלית ולא כרגיל בספר או בספר תמונות ? מפני שחסרות לנו מצבות, כי לא בבתי הקברות תעמדנה מצבותינו לזכר היסטורי, כי אם כאן במולדת עלינו להקימן במרכזי החיים. ויש לנו האפשרות לכך: נהפוך נא את הבניינים השימושיים הראויים לכך למצבות זכר אומנותיים המאחדות תפקיד מעשי עם פעולה חנוכית.

ואשר לתוכן התמונות: ברי שלא לשם תפארת יחידים תכתב ותצויר המגילה הזאת, כי אם ברצוננו לספר על דבר גבורת הלב והנפש והצניעות, שהתגלו במעשי היחיד. איזה ערך יש לשם או לדמיון הפרט בהשוות ל ת ו פ ע ה ה א ו פ י נ י ת של כל אחד בחברת נהלל?

בנגוד לתיאור אנשי נהלל יהיה תיאור תולדות הכפר נהלל: מכל אשר ניטע, ניבנה, נוסד, משלשלת המאורעות וההויות של הכפר, יסופר. אולם כל אלה יקבלו את ערכם רק אם יהיה שרשם א ח ד: חזון תחיית האומה.

התמונות תצוירנה ב-2 או 3 צבעים, הטקסט באותיות יפות אשר קל לקראן. בסגנון היצירה ישאף האומן להבנת הרבים.הברכה של נהלל תשא על כתליה את ה"מניפסט" של הכפר. רעיון המהפכה העברית אשר מצא ביטוי מעשי בבניין הכפר העברי על אדמת האומה, צריך לקבל ביטוי אמנותי הראוי למפעל המעשי.

חיפה, 23.3.37

להלן תגובות מאנשי נהלל באותה תקופה: נתן חופשי, נדיה וצבי יהודה, ו-י.אורי נהלל 5 באפריל 1937. שלום וברכה לך פרידה!

עלי לבקש את סליחתך על אשר עיכבתי את תשובתי עד היום. אני כה טרוד בעבודה בעונה "בוערת" זו ואחרי עבודה כה רבה העייפות, שקשה מאוד לשבת ולכתוב. אולי ידוע לך שאבשלום וגאולה שלנו נמצאים זה כשנה בקבוצת הנוער בשימרון, וזה מטיל עלי ועל טובה עול עבודה כבד ולא מעט זה מפריע לי בעבודה ומחוץ לעבודה. תביני אפוא כי זוהי הסיבה, ולא רשלנות או אדישות, לעיכוב תשובתי. ולעצם הענין: לא מוזרה לי הצעתך והצעת החבר בן אורי. רק לפני זמן מה דברנו אני וטובה על הגוש הכביר והעירום הזה שכה חסר לו דבר מה נאה לרכך ולשפר את המראה הקשה הזה. אמנם יתכן מאוד שכעבור שנים מספר תעמוד ברכה זו בתוך חורשה ירוקה יפה ופניה הזועפים של עכשיו לא יהיו לה עוד. בכ"ז מוצא אני את הצעתכם ראויה לתשומת לב. אלא שכאן עלי להעיר שתי הערות. 1) כל דבר, וגם המועיל והנאה, עומד בנהלל לפני קושי של הגשמתו בהיותו קשור בהוצאות כספיות, ואני בנהלל בין המחמירים בענין זה. כל הוספה על התקציב הכבד של נהלל היא פרובלמה קשה ביותר. 2) אין אני האיש המתאים לענין חשוב זה. מלבד מה שאינני חושב את עצמי למבין בציור ובאומנות דומה לה. הרי עלי להודות על האמת שאין האמנות תופסת את מקומה, הראוי לה לדעת רבים במרכז החיים כפי שאני מבין אותם. אני מרוכז יותר בשאלות עיוניות וחברותיות מצד אחד ובאומנותו של האמן והיוצר האמתי, הטבע – מצד השני. לכן אין אני חושב את עצמי רשאי להביע דעה בענין חשוב כזה. רק זאת אדגיש: באמת בולט הגוש האפור של הברכה באפוריותו המשעממת ושמחתי מאוד שסוף סוף ניטעו עצים סביבו. הצעתכם כשלעצמה מענינת מאוד ומקורית היא, ובודאי שיתעניינו בה חברים אחרים שפניתם אליהם. מאד לא הייתי רוצה שתקבלי את תשובתי זאת כדחייה. אני את אשר הרגשתי אמרתי כאן, והרי האמת קודמת לכל. בידידות ובברכת שלום, נתן חפשי.

נהלל 10.4.37 פרידה היקרה! קראנו את מכתבך וגם חשבנו על הצעתך. כשאני לעצמי – הצד האומנותי שבדבר מושך אותי מאד, היה רצוי לדעת יותר פרטים אמנם. התייעצתי עם הח' אורי ועוד, אורי יכתוב לך את דעתנו – דעת ועדת שיפור הכפר. צבי יהודה העלה בת צחוק על פניו ואמר - " אדרבה, יעשה את זאת ! " אנו נשמח לראותך, פרידה, ולהכיר את ה' בן אורי, מי שמסוגל לתת מזמנו ומרצו לא על מנת לקבל פרס. בידידות רבה נדיה וצבי יהודה.

נהלל 11.4.37 לח' פרידה שטרנברג ובן אורי שלום רב ח.נ. לרגלי המאורעות המעציבים בחודש זה לא יכולתי להתפנות בתשומת לב הראויה להצעתכם בנוגע לברכת נהלל ואת סליחתכם הנני מבקש. מסרתי את הצעתכם לדיון לועדת שיפור הכפר בנהלל, שגם אני אחד מחבריה. הועדה מתעניינת מאוד בהצעתכם, אבל ישנם עיכובים גדולים להגשמתה. א) הברכה עוד לא גמורה. לפי התכנית המלאה של המהנדס בלס יש להקים על ברכה זו עוד קומה שניה בגובה של 4-5 מטר. העמוד שעליו עומד הזרק-אור הינו שרוול מעבר לברכה התחתונה והרחבה שעליה הוא עומד הנה חלק מהמכסה של הברכה העליונה שתהיה בצורת כיפה עגולה. את החלק הזה מהתכנית לא מלאנו מחוסר אמצעים ומפני זר שלעת עתה לפי כמות המים שיש ברשותנו מספיקה הברכה התחתונה לבד. ב) את הטיח לא נעשה כעת מפני שאין בו צורך מעשי בשביל חוזק וטיב הברכה וכל זמן שלא נגמר כל הבנין אין טעם לטייח רק חלק ממנו. ג) הצעתכם קשורה בודאי בהוצאות כספיות לא קטנות ומסופקני אם נשיג האמצעים הדרושים לכך מאיזה מוסד בנקאי. עצם הרעיון מושך בכל זאת מאוד את לבנו ואין אני רוצה לסלקו הצידה. אנו נשתדל לתת מהלכים לרעיון הזה ואולי בינתיים נשיג את האמצעים הדרושים לכך. רצוי לנו לדעת בגבולות איזה סכומים יעלה הדבר הזה למען נוכל להתכונן לכך שבגמר בנין הברכה נוכל להוציאו לפועל את הרעיון המקורי והיפה הזה. שנתיים צצה אצלנו מחשבה על ענין יותר קרוב. אנו מקווים להשיג באלה הימים הלואה לגמר בנין בית העם שלנו. כתלי בית העם בנויים מרובעים גדולים סגורים במסגרת של קורות. אולי יש להתאים את הצעתכם או חלק ממנה או איזה הצעה אחרת בדומה לה עבור כתלי בית העם. תחשבו נא על הצעתנו זו עם גמר המו"מ (משא ומתן) על ההלוואה נודיעכם ואם רק יהיה רצוי לכם נפגש ונדבר על הפרטים. בתודה רבה לכם ולפרופ' הרמן שטרוק בשמי, בשם הועדה לשפור וכל חברי נהלל בעד התעניינותכם בשיפור כפרנו. י . אורי

נהלל מושב עובדים ראשון בארץ, בעל כיוון סוציאליסטי . נוסד 1921 ח' אלול תרפ"א. בתי קבע החלו בשנת 1933. מגדל המים הוקם בשנת 1924. בין המיסדים: נתן חופשי, איש מעשה ופצפיסט. צבי יהודה ואשתו נדיה .

ד"ר פרידה שטרנברג לבית פינר נולדה בשנת 1894 - בצעירותה דבקה ברעיון הציוני ובשמירת מצוות, עלתה לארץ עם שלושת ילדיה, לאחר שהתגרשה מבעלה הקומפוזיטור אריך ולטר שטרנברג. בעלת השכלה רחבה בפילוסופיה ויהדות . ידעה עברית על בוריה. בשנת 1936 התיישבה עם שלושת ילדיה בצריף בנהלל, ולימדה עברית תנך ועוד. עברה לחיפה ושם היתה מנהלת המחלקה לחינוך ותרבות בהסתדרות עולי גרמניה ואוסטריה. היתה בקשרי התכתבות עם ארנסט סימון, ברונוסלב הוברמן, מרתין בובר, אלזה לסקר שילר, ישעיהו ליבוביץ, ז. רובשוב-שזר, משה קלוורי, רחה פרייר, ועגנון. בחיפה גרה עם בתה באותו בית בו גר ד"ר לוי וולף, מנהל סניף בית הספר הריאלי באחוזה. בין משפחות שטרנברג ולוי צמחה ידידות אישית ושותפות רעיונית בנושאים של חינוך ותרבות יהודית שורשית ברוח ציונית. בבית זה , בהשתתפותם של ד"ר שטרנברג וד"ר לוי וולף, צמח והתפתח הפרויקט והתוכניות המפורטות של בן אורי "צור תחיה" בית הספר לאומנויות, שלצערם לא הגיע לכלל ביצוע.