תכנון הסדר

 אדריכל מאיר בן אורי   ( הצופה, י"ד בניסן תשי"ג  30-3-1953 )

עריכה: יאיר בן אורי תשפ"ה

מבוא: מאמר זה נכתב לקראת סוף השנה החמישית להקמת המדינה. גלי עליה גדולים הגיעו לארץ, והיה מחסור במצרכים, ובפתרונות דיור מתאימים לכל העליה החדשה והוותיקה, ומתוך התייחסות לתיאורי הסדר בהגדות עתיקות וישנות לעומת ההגדות המודרניות המתארות מצב עכשווי. .

             ההכנות של עקרת הבית וכל בני הבית לקראת חג הפסח במדינת ישראל מתחילות כבר בסוף החורף. מתכוננים לשינויים , לרכישת כלים חדשים, רהיטים כלי בית וכלים לשולחן, לסיוד הדירה לחידוש פניה של הדירה לקראת חג הפסח.  בבית היהודי המסורתי נוספות המשימות של הכשרת הבית והכלים לפסח, רכישת מתנות ומוצרים כשרים לפסח. משימה נוספת היא תכנון שולחן הסדר לכל בני המשפחה, ולאורחים המגיעים לליל הסדר.

עיטורי הגדות

הגדות מצוירות מימי הביניים וכאלה המודפסות עם עיטורים מתעדות בנאמנות את חיי היהודים באווירה החגיגית סביב השולחן הגדול בליל הסדר. אנו מתרשמים ולומדים על צורת המלבושים, הכלים, הבית והרהיטים, מקומם של הגברים, הנשים והילדים, המשרתים והעוזרות בליל הסדר.   

ההגדות המודרניות המצויות בשוק הספרים, והצילומים בלוחות השנה לילדים ונוער מתעדים הדברים שנוצרו בשטח ההווי הדתי במדינת ישראל. אנו לומדים על הזיקה ליפי הנוף, לפרחי העונה-פרחי האביב, ולדמויות ילדים רעננים ובהירים, ורואים הרהיטים והכלים המודרניים  וגם דמויות אקזוטיות של שבטי ישראל עניים, המסובין על שטיח בצפיפות בחדרים סטנדרטיים כבשיכוני "עמידר", וכאילו להגברת האקזוטיות תלויים מהתקרה, מעל ראשיהם של בעל הסדר ומשפחתו, זוג האופניים היקר שברשותם.

הסדר המסורתי בחו"ל,  נמשך שני לילות, גם ביו"ט שני של גלויות,  ואצל רבים מהיהודים המבוססים יותר, בדירות מרווחות או אולמות של מועדונים מרווחים, בעזרת משרתים ועוזרות נוכריים.

שיכון של צנע

במדינת ישראל נוהג רק ליל הסדר אחד.  אולמות של מוסדות ציבור, שככל המדינה במשטר "צנע", ואינם מותאמים לעזרה לעריכת סדר לקבוצות -משפחות גדולות. הדירות הסטנדרטיות במדינה בנויות למשפחות של 1-2 ילדים ובממוצע 3.5 נפשות לחדר. כוחות העזר לעקרת הבית ( היכולות להרשות לעצמן עזרה כזו) הן רק מבני ברית. חלק גדול מתושבי המדינה מרותקים למערכות הציבוריות – כוחות הבטחון, מערכות החינוך והשירותים החברתיים ומוסדות ציבור, והדבר מורגש כמעט בכל משפחה.  החופשות ממסגרות החינוך בשבוע לפני פסח מסבך את תכנון העבודה ומילוי הצרכים -משימות המוטלות בעיקר על עקרת הבית. מצד אחד חלק מהצעירים מנצלים תקופה זו לטיולים בחיק הטבע האביבי והפורח, וכאשר חוזרים נדרשת עבודה נוספת הניקוי החפצים והכלים מהלכלוך שנצבר בזמן הטיולים, ומצד שני משימות של עבודות הנקיון לפסח, והכשרת כלי זכוכית באמבטיה, ארגון הבית והמקומות לריכוז חמץ וכלי חמץ מחד גיסא, ופינוי מקומות לכלי הפסח מאידך גיסא , מקשים על ההתארגנות לקראת ליל הסדר.

ט י ר ו ת

את תכנון ה"סדר" של ליל פסח יש להתחיל זמן רב לפני פורים, ואולי אף לפני הכנת הקמח לאפיית המצות. בליל הסדר חייב כל אדם להרגיש, לראות ולהיראות כאילו הוא יצא ממצרים, ולכן יש לתכנן בין אם מדובר בשולחן הסדר של נשיא המדינה ושריה, ובין אם מדובר במשפחה בכפר נידח בקצה הארץ,  - את המקום לשולחן הסדר יש לתכנן ולהכין מתוך גישה אדריכלית מקורית.

גישה מעין זו הצגתי במאמרי " כיצד לתכנן שכונות מותאמות לתפקידן" ( הצופה, אב תש"ד ). הצעתי במקום לבנות בתי דירות לבנות בתים עם חצר פנימית אותן כיניתי בשם "טירות".  כל ההכנות לשבת ולחגים, מהבישול והניקוי ועד הכנת השולחן המשותף הערוך למבוגרים ולטף – בקיץ תחת כיפת השמים, ובחורף בחדר גדול ליד המטבח – ירכזו את כל אנשי ה"טירה" וזאת תהיה מסיבה רחבת מידות המסוגלת ליצור אוירה חגיגית הרבה יותר מאשר במצב בו יושבים סביב שולחן משפחתי קטן בחדר או במרפסת, - מצב שאינו מאפשר הבלטת הרגשה חגיגית. להלן מוצגות 2 מהתוכניות שהוצגו באותו מאמר משנת תש"ד.

האלמנט הארכיטקטוני  המסורתי "חצר" לא היה ידוע בתיכנון הבתים והדירות האירופאיות. תנאי האקלים ואורח החיים היו שונים בתכלית השינוי, בפרט בארצות הצפוניות, במרכזי תרבות אשכנז. עקרונות אלו יחזירו ל"בעל הבית" הישראלי ול" עורך הסדר " את המעמד של מלך בחצר מלכותו, בחוג משפחתו הגדול. השמים בליל פסח לאור הירח והכוכבים הבהירים, מהווים חלק מוחשי של החוויות באותו לילה המסמל את מאורעות יציאת מצרים. עדיין לא נתנו את דעתנו בתכנון הסדר של פסח, בארץ ישראל,  איך לשלב אלמנט זה. עריכת הסדר בחצר הטירה תעזור בכך, ובעיצוב המבצע הארוך, הנמשך עד שרואה כל אחד ואחד שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

כל זמן שלא נבנה מחדש את הסדר המשפחתי במשכנות ישראל ובאהלי יעקב לא נראה את " הסדר המקורי הישראלי". ייתכן שמוסדות חינוך ציבוריים במוסדות הנוער ועליית הנוער , וצה"ל בסדרים שבמסגרת הצבא, מסוגלים לבנות אלמנטים חדשים ובסיסיים. בכוחם וביוזמתם ניתן לבנות שולחן גדול חדש בצורה ובצביון ממלכתי, מקושט ומהודר על כל הסמלים והכלים המסורתיים והחדשים להבלטת רעיונות החג. נחדש צורת "כולנו מסובים" על ידי הנמכת השולחן וישיבת המסובים על שטיחים-על גבי הקרקע, או על ידי התקנת כסאות וספסלים מוגבהים עם משענות להסבה. יבוא שינוי בלבוש הלבן, במקל וחגורות להמחשת הרעיון המופשט. על השולחן יתווספו חפצים אשר יעלו לעיני המסובין את זכר המקדש וקרבן הפסח, " ככל משפטו וחוקתו, כאשר זכינו לסדר אותו, כן נזכה לעשותו ". יוסיפו כוס חמישית – כוסו של אליהו הנביא, לכל אחד מהמסובין וירימו כוס זו כאשר ישירו " אדיר הוא, יבנה ביתו בקרוב". כדי לתת ביטוי לגעגועי הדור היושב במדינה המשוחררת והעצמאית. דור הרואה את ירושלים, ומתפלל לבנינה: " במהרה ,במהרה בימינו בקרוב, אל בנה, אל בנה , בנה ביתך בקרוב" !