תיבת נח כשיטת בניה חדשנית.

יאיר בן אורי , תשרי תשפ"ה

או"מ האדריכל מאיר בן אורי ז"ל, התמחה בלימוד הארכיטקטורה במגמת בנין ערים, והתכנית הראשונה שהוזמנה אצלו כבר בברלין, לפני תום לימודיו, היתה תכנית למוסד חינוכי - פנימייתי העתיד להיבנות בארץ ישראל, כעין "קרית חינוך". בן אורי היה נוהג להתבונן בפרשיות השבוע ולשאוב מהן רעיונות בתחומי עיסוקיו השונים תכנון, ציור מוסיקה ובהמשך מחקר בנושא "לשון בניה בתורה".

בפרשת בראשית, התבונן בגישתם של הבל וקין לנושא בנין ערים. הבל בחר להיות רועה צאן. דרכו של רועה צאן להיות יושב אהלים הנע ונד עם צאנו בעקבות שטחי המרעה לצאנו. וכן ראינו ביוצא חלציו של למך ( מבני בניו של קין) שהיה אבי כל יושב אהל ומקנה.

בניגוד להבל, קין היה עובד אדמה, שדרכו להיות קשור למקום אחד, עד שנגזר עליו נע ונד תהיה בארץ. ומה עשה קין כשנולד לו בן – קרא שמו חנוך, ואולי זה חלק מהליך התשובה של קין. כנראה לפי השקפתו של קין, החינוך מחייב מסגרת קבועה, ולכן בנה עיר ( העיר הראשונה בעולם ) וקרא לה כשם בנו – חנוך. ( ואולי לא במקרה חנוך קרא לבנו "עירד" מלשון "עיר" ).

הדור הששי ללמך שב לדרכו של הדוד הזקן שנרצח – הבל, ועליו נאמר כפי שהזכרתי " הוא היה אבי ישב אהל ומקנה".

ומגיע נח , ( היפוך השם של חנוך.... חנ-נח ) ועליו מצווה הקב"ה לחדש שיטת בניה. מבנה התיבה מבנה קבוע ויציב, שאינו מתפרק ברוח מצויה ובגשמי הזעף של המבול, אך מקומה של התיבה אינו קבוע, התיבה צפה-שטה על פני המים, לאשר ישאוה המים והרוחות.

בשפתינו אולי היינו קוראים לה " מבנה יביל ".

לשיטתו של בן אורי התיבה נבנתה בשיטת בניה מודולרית מקנים שאורכם שלושים אמה. צורת החתך מעוין שכל אחת מצלעותיו שלושים אמה, ואורך התיבה 10 פעמים 30 אמה, וגובה שלושים אמה ורוחבה חמישים אמה, ראו החשבון בשרטוט המצורף. שיטה זו אף היא חידוש בשיטת הבניה.

ניתן אולי לאמר שבסופה של פרשת נח, העולם מגיעה לאנטיתיזה של התיבה – בבניית מגדל בבל. האדם שוב אינו מצוי במבנה יביל שמובל על ידי בורא עולם ממקום למקום, אלא הוא מחפש בנין של קבע, וריכוזיות מירבית. לא עיר רחבת ידיים, אלא מגדל גדול וחזק שראשו מגיע השמימה מתוך מרידה בבורא העולם.

אולם בן אורי עסק בתיבת נח שנים רבות לפני שהגיע לפיענוח שיטת "לשון בניה בתורה". אספר על תיבת נח הראשונה שבן אורי תכנן בנה וצייר בחיפה, בתקופה ת"ש-תש"ב ( 1939-1941), מבנה המוכר בתולדות הציונות הדתית-תנועת בני עקיבא בחיפה בשם "תיבת נח" .

לאחר מאמצים וככל הנראה בהשתדלות רבים ובהם המנהיג בפועל של המזרחי והפועל המזרחי בחיפה, פרופ' הרמן- חיים אהרן שטרוק ז"ל, נתן הנדבן הגדול מר יוסלזון מגרש שעמד בסמוך לבית שטרוק למטרה זו, כפתרון ביניים, עד שיוקם מבנה של קבע באתר אותו תקצה העיריה.

באלול תרצ"ט ההנהלה הארצית של בני עקיבא פונה לבן אורי ומבקשת שיתכנן צריף שישמש סניף בני עקיבא בחיפה, ובו יהיה בית כנסת וחדרים לפעילויות חינוכיות וחברתיות, וביקשו אומדן עלויות. כבר בסוף אוקטובר 39 משרטט בן אורי ביומנו, סקיצה לתכנית המבנה.

סקיצה ראשונה ביומנו של בן אורי

ההסכם בעניין התכנון נחתם בין בני עקיבא ובין בן אורי נחתם בט"ו בשבט ת"ש, ( ינואר 1940). התוכניות המפורטות הוגשו לעירית חיפה בתחילת קיץ ת"ש – 1941, והמבנה נחנך לקראת ראש שנה תש"א.

להלן אביא את הסיפור על תיבת נח כפי שבן אורי כתב אותו במסגרת שני מאמרים. הראשון, במסגרת המאמר "תלמיד על רבו" זכרונותיו על פרופ שטרוק שהתפרסמו בספר "הרמן שטרוק" שיצא לאור בשנת תשי"ד-1954, והשני במסגרת מאמר בשם "יבנה בית המקדש" שבו 20 פרקים העוסקים בתכנון ועיצוב בתי כנסת בהם עסק עד שנת תשי"ח. ( מאמר שטרם התפרסם)

במאמר "תלמיד על רבו" כתב:

לשטרוק היה יחס נפשי חם לנוער הציוני ותנועות הנוער, וביחוד היו לו ידידים בין הנוער בתנועת "בני עקיבא" בחיפה. יום אחד בין סוכות וחנוכה, נבנה בשכנותו מועדון "בני עקיבא" של חיפה, על מגרש ריק, שבעליו התיר לשטרוק להשתמש בו במשך שנים אחדות. את עבודת התיכנון של המועדון, עשיתי בביתו של שטרוק. המועדון – צריף עם קירות משופעים בדמות של תיבה, ובמקום חלונות עוצבו אשנבים מתחת הגג הבולט. הצריף כונה בפינו "תיבת נח". בתוך התיבה נבנתה מחיצה, שחילקה את האולם הגדול לשניים: אולם תפילה עם "קיר מזרח" מזה, וחדר קריאה וספרייה – מזה. קיר המחיצה נבנה בשתי קומות מכוננית ארוכה בצבע מהגוני, ששימשה בעבר כמחיצה בין הפקידים ובין הקהל, בבנק חיפאי שהתחסל.

"עליך לצייר משהו על הקיר, בן אורי ! היתכן להשאיר את העץ היפה חלק ללא ציור ? " כך פנה אלי שטרוק, ובעקבות פנייתו, ציירתי על קיר המחיצה פירוש לבניין של "תיבת נח". מצד ימין באו חיות השדה: פילים, נמרים, צבאים, שור וכבש, שברחו מפני ענני הגשם השחורים, כשברקע נוף הרים ועמקים. במרכז התמונה, המצויירת של שתי דלתותיו של ארון הקודש, נמצאה התיבה כשהיא צפה על פני המים, גשם ועננים למעלה, גלי הים ופני הקרקע מכוסי המים מלמטה, מתחת לתיבה, בין בתי הדר הכרמל על רחובותיה ומדרגותיה נראו דגים וחיות הים. ומצד שמאל צוירה יציאת החיות מן התיבה: כל החיות מתפזרות זוגות-זוגות בשדה. בין השמים והארץ, נראית הקשת בענן, והרים בהירים נעלמים באופק. מעל ארון הקודש – שני לוחות הברית ושני אריות שומרים עליהם. מכאן שמע שטרוק קולות בוקעים ועולים, קולות של הנערים והנערות במסיבות שבת, בריקוד ובתפילה, והוא עצמו נהג לבוא אליהם לפעמים ולהצטרף למנין בתפילה.

ארון הקדש בתיבת נח צד מרכז-שמאל

מאמר בעיתון הצופה.

ובמאמר "יבנה בית המקדש" כתב:

תפילה בציבור ב"תיבת נח" של סניף בני עקיבא – חיפה.

הדאגה לנוער העירוני, למועדון למגרש הצנוע ביותר על מנת לרכז אותם מחוץ לחיי הרחוב, החדרים הקטנטנים בדירות ההורים היתה קשה במיוחד לנוער הדתי בחיפה הלא-דתית. אם יצא לפועל דבר מקורי, הרי זה קרה על מגרש שהיה פנוי בלב הדר הכרמל, בשכנות לביתו של האמן שטרוק ז"ל, אולם הרשויות והמוסדות – בימי המנדט הבריטי – התנו מתן רשיון הבניה בכך שהמבנה יהיה זמני "על תנאי" כפי שנהוג לאמר. תפקיד הראשון של המועדון היה לאפשר לנוער לקיים תפילה בציבור לנוער, כלומר מנחה ומעריב בימים הרגילים, ותפילות כרגיל בשבתות וחגים. על שטח של כ-80 מ"ר הוקם לקראת ראש השנה תש"א הבניין שבגלל הסמליות מבחוץ ומבפנים נקרא "תיבת נח של בני עקיבא – חיפה".

מה המיוחד באותו מבנה ? האמצעים הכספיים היו דלים ומצומצמים, בהשוואה לתקציבים למועדונים של תנועות הנוער הלא-דתי. ובכל זאת הוקם צריף שעמד בשדה הראיה של כל עובר דרך בתחבורה הראשית של העיר חיפה. שכן רחוב ארלוזורוב שימש עורק ראשי לתהלוכות לפידים ודגלים לכל הארגונים בחגים החשובים, וכולם היו צריכים לעבור על יד "תיבת נח של בני עקיבא". על יסוד אבנים שטחי, הוקמו הקירות המשופעים כלפי חוץ באורך של כ-20 מטר. רוחב הרצפה היה רק 4 מטר, אבל כלפי מעלה נעשה האולם רחב. החלונות היו שורה של תריסים, כעין צוהר שפתחו – בלי זכוכית – על ידי זה שהרימו את התריס כלפי חוץ. גם הדלת היתה תלויה בשיפוע. לכן המבנה נראה כדבר הצף על המים יותר מאשר כדבר העומד על הקרקע. מארונות שמוסד שהתפרק תרם – נבנתה מחיצה וארון קודש. מצד אחד, צד בית הכנסת, היו במחיצה תאים לספרי קודש, ומהצד השני, התאים שמשו לספריה התורנית לנוער שהתאספו בחדר הקריאה ולימוד מאחורי ארון הקודש המפריד.

על ארון הקודש העשוי עץ מבריק בצבע מהגוני, ציירתי פרקי פרשת נח. מצד אחד, לימין , חיות השדה ועופות השמים בורחים מפני המבול. באמצע, על שני כנפי הדלת של ארון הקודש: התיבה צפה על פני המים. כאן הובלט בציור המשל של "תיבת בני עקיבא בימי ההרס והחורבן", כדוגמת תיבת נח בימי המבול. התיבה המצוירת דומה לצריף של בני עקיבא, ומתחת פני המים המלאים בדגים, נרמזים בתים, רחובות ומדרגות – עיר שלמה. מצד שמאל נמשך הציור: יציאת החיות מהתיבה לשדה, והציפורים לקראת האופק בשמים, ובהם נראית הקשת הצבעונית סמל לברית.

ארון הקדש המצויר תיבת נח בתיבת נח

מעל "הציור בצבע שמן" לאורך הקיר , כ-3.5 מטר ובגובה של 90 ס"מ, עמדו שני אריות עם עשרת הדיברות. בשעת התפילה נהגו לכסות את הציור עם החיות על ידי וילון אפור נאה בקיפוליו. דלתות ארון הקודש היו פתוחים, ונראתה הפרוכת שהיתה מותקנת בפנים לפני ספרי התורה. הריהוט בבית הכנסת היה פשוט מאד. ולמרות הריהוט הצנוע, היה באולם זה רוח נעימה וטובה של עצמאות בצביון שהבליט את עיקר צרכיה של ה"חבריה". השכנות לרב הראשי של חיפה, הרב י.קניאל, ולבית של האמן הרמן שטרוק ז"ל, הוסיפה משקל למועדון הארעי. המשיכה של נוער דתי מכל החוגים היתה ניכרת. השירה שהושמעה מבפנים של הצריף העידה על כוחות מאורגנים ומלוכדים. היה בסמליות של צורת הבנין וצביונו ללא ספק פיצוי למידות הצנועות. כשלא ניתן יותר להאריך את הרשיון לזמן נוסף, פורק הצריף והועבר למקום אחר, לבאר שבע. צריף מקורי זה של סניף בני עקיבא, פתח דרך לנסיונות חדשים.

הקירות המשופעים, היו נדרשים כשקמו הצעירים לריקוד ונדחקו לקראת הקירות. החלונות בצורה של תריסים בלבד לאורך החלק העליון של הקיר, נתנו מספיק אור, ולא היה חסר אויר. לעומת זה, היה מקום במידה מקסימלית ל"עתון קיר" ולמגילות מצוירות קישוטים ועיטורים. הגובה הנמוך של התיקרה, לא היה אחר שונה מהגובה ב"בית כנסת" של אניות צים "ציון" ו-"ירושלים" ו-" תיאודור הרצל". ובכל זאת היה מורגשת המרכזיות של ארון הקודש והקיר הפונה לכיוון התפילה. אפילו "חופה" ו"חתונה" היתה במקום שנעשה היסטורי על כל הכרוך בו.

בטבת תש"ב התקיימה בסניף זה חתונתם של מאיר ויהודית בן אורי, כאשר הכתובה נכתבה וצוירה על ידי מאיר בן אורי ואחד העדים, היה שושבינו של מאיר בן אורי הפרופ הרמן שטרוק שחתם בשמו המלא " חיים אהרן בן דוד שטרוק".

חתונת מאיר ויהודית בן אורי בתיבת נח

לסיפורה של תיבת נח זו שני פרקים נוספים.

כנראה נוצר לחץ להעברת סניף בני עקיבא מהצריף למבנה. בן אורי התבקש לבדוק הצעה לבניית הסניף מעל בריכת מים ברחוב ארלוזורוב 92. בן אורי ניהל משא ומתן ממושך עם העיריה וועד הדר הכרמל ובסופו של התהליך שהחל בתמוז תש"ו, הכין בן אורי ביום ו טבת תש"ז (דצמבר 1946) מסמך של 6 עמודים בו סיכם הטיפול בנושא לשלביו והמלצותיו בנדון, ובהמשך הגיש התכניות , וועד הדר הכרמל אישר קבלת התכניות להגשה לעיריה ביום ט"ז בטבת תש"ז.

אינני יודע כיצד הסתיימו הדברים, כי בארכיון בן אורי אין תיעוד להמשך פעילותו בנדון.

הפרק האחרון בפרשת צריף תיבת נח היה באדר תשי"ד כאשר דוד זהבי מההנהלה הארצית של בני עקיבא פנה וביקש את תכניות צריף תיבת נח כדי לאפשר הקמתו מחדש בבאר שבע. במכתבו מביע מר זהבי תודה לבן אורי על התכנון המיוחד של הצריף וכתב: הודות לצורה המיוחדת של הבניין נשמר העץ בצורה מצויינת, וזאת לדעתו ולדעת הקבלנים שעסקו בפירוק הצריף.

אין לי מידע היכן הוקם הצריף בבאר שבע ומה עלה בגורלו בהמשך.