" שירת הים " – תמונת קיר פנורמית להגדה של פסח

תמונת צבעי שמן , גובה 75 ס"מ ,רוחב 400 ס"מ. משנת תשכ"ה – 1965

דברי הסבר של הצייר, מאיר בן אורי, בפתיחת תערוכת "שירה וגאולה" במערת אליהו הנביא בחיפה,

ניסן תשכ"ו – 1966

מול התמונה הגדולה הנקראת "שירת הים", ישבה קבוצת מבקרים גדולה, ובהם קשישים וצעירים.

אחד המבקרים שישב מול אמצע התמונה פתח וביקש הסבר מדוע נקראת התמונה "שירת הים"

קמתי ועמדתי בקצה הימני של התמונה ואמרתי:

רובה של התמונה מתאר ים – מים בצורת גלים שקטים ובצורת ים סוער וגועש. דרך החלונות של האולם שליד מערת אליהו, אתם יכולים לראות את נוף הים שלמרגלות הר הכרמל. צבע כחול ושצף-קצף לבן כמראה של מעשה בראשית.

אותם צבעים מופיעים בתמונה של "שירת הים".

למה כיניתי התמונה " תמונת קיר להגדה" ?

מכיוון שהיא משתייכת לחלק בהגדה של פסח הנקרא "מגיד", ובו אנו חייבים לספר ביציאת מצרים. מהשיעבוד והעבדות - מצד ימין של התמונה, שמים חשוכים המזכירים חושך מצרים ועד הקצה הימני של התמונה עם שמים מתבהרים בעלות השחר- היציאה מעבדות לחרות בדרך לקראת הארץ המובטחת הארץ היעד והיעוד – ארץ ישראל.

אחד המבקרים קם מכסאו, ואמר: " כנראה שאי אפשר לראות ולהבין התמונה ממקום אחד באמצע ". יתר המבקרים קמו בעקבותיו והתחילו לללכת מול התמונה ימינה ושמאלה, ושוב ימינה כדי לראות את התמונה וכל פרטיה " את השמים ואת הארץ".

בקשתי מהמבקרים לשוב למקומותיהם ולאפשר לי להמשיך ולהסביר .

בין ימין התמונה לשמאלה תראו קטע שבו לא רואים שמים ולא ארץ – רק מים, מים ללא סוף...

נשאלתי: " האם ניתן להבין מכך שהתמונה אינה מתארת את האמור בתורה "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" ? אז היכן הנס ? מה הטעם לצייר בצורה זאת ? "

השבתי: מתחילת הלימוד וההכנות לתמונה זו, לפני כעשרים שנה, התלהבתי מאחד ממאמרי חז"ל, שהפך לאבן יסוד קונסטרוקטיבי-קומפוזיטורי במלאכת ציור זה. על הפסוק " ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה" אמרו חז"ל: " אם בים – למה ביבשה ? ואם ביבשה – למה בתוך הים ? ". ותשובת חז"ל היא:

" מלמד שלא נקרע להם הים עד שבאו בתוכו עד חוטמם ! "

לכן בחלק המרכזי הגדול בתמונה, אין רואים שמים ואין רואים ארץ, רק מים -ים הרבה מים, ובני ישראל בתוך הים ורק ראשיהם נראים מעל פני המים. מאחריהם נראה גל מים ענקי שעלה והתרומם בדרך נס, ובתוכו רואים את חיל פרעה ופרעה בראשם רוכבים על סוסיהם מתרוממים מתהפכים ושוקעים במצולות – גל ענק זה הוא צד ימין של החומה של המים – ( והמים להם חומה מימינם....).

התמונה מכניסה אותנו, המתבוננים בה, לתוך הנס. מלפנינו חומת המים שמימין, ומאחורינו , מאחרי גבינו, חומת המים שמשמאל. התמונה הופכת את המתבוננים בה מצופים מרחוק, מלמעלה, או מהצד – לנוטלים חלק בתוך הנס....

ביצירות מסוג פאנורמה, תמונה רחבה במתכונת ציורי קיר בארכיטקטורה של ימי קדם, מראשית ציורי הקיר במצרים, המסתכל המתבונן חייב להתנהג כאילו הוא הולך ממקום למקום לעקוב אחרי העלילה המתפתחת לרוחב התמונה. וזאת לעומת תמונות בספר מאויר או אפילו בתמונות שמן גדולות המתארות את המאורעות שקרו בנקודת זמן אחת נתונה, ציור וקומפוזיציה סימולטאנית.

יש מימד "יהודי" בתמונה זו, מכיוון שהיא מתחילה מימין ופונה לשמאל ככתיבה בעברית, כמו ספר תורה הנקרא מימין לשמאל.

ישנו ביטוי מקצועי לדרך האילוסטרטיבית של אמנות הפאנורמה כפי שאני מציג בפניכם, הנקרא: סוקססיביות. כלומר הבאת סצינה אחרי סצינה, תמונה אחר תמונה, מימין לשמאל, לפי סדר הזמנים של האירועים, ואילו כל הסצינות – תמונות המתוארות זו מעל זו, מבחינת סדר אנכי-ורטיקלי – אילו מאורעות הקורים בו-זמנית.

בחלק הימני של התמונה אנו רואים את השבטים מתווכחים ביניהם בענין סדר הירידה לים, ואחרי כן, רואים באמצע גובה התמונה את משה רבנו עומד בתפילה, ומאחורי גבו נחשון בן עמינדב קופץ קפיצה "נחשונית" לים סוף.

נשאלתי על ידי אחד המבקרים שעמד בצד השמאלי של התמונה: " לפי ההסבר שלך, מרים והנשים יוצאות לשיר את שירת הים בתופים ובמחולות לפני משה ובני ישראל העומדים משמאל להם, ולכאורה שרים את שירת הים , ומשמעות הדבר לפי ההסבר שלך שהם שרו לאחר שירת הנשים ? "

השבתי לשואל: לשאלתך יש תשובה ברמה הפרטנית וברמה העקרונית.

ברמה הפרטנית: בתמונה לא ציירתי את משה ובני ישראל שרים את שירת הים. אבל מאחורי הנשים השרות והרוקדות אנו רואים שיש חלק מהעם שעדיין אוספים את שלל הים, התכשיטים והאבנים היקרות שנפלו מפרעה וחילו שטבעו בים, והים פלט אותם לחוף.

מצד שמאל לנשים הרוקדות, וכפי שיפה שאל השואל, רואים את משה ומטהו בידו מוביל את עם ישראל ,לכיוון המדבר. זה פירוש ציורי לכתוב: "ויסע משה את בני ישראל" שהסיעם בעל כרחם, מכיוון שהם רצו להמשיך ולאסוף את שלל הים. שלב זה היה בוודאי לאחר שמשה ובני ישראל וגם מרים והנשים סיימו את שירת הים.

ברמה העקרונית: הצייר האילוסטראטור מפרש הכתוב בתורה ובהשפעת מדרשים רבים של חז"ל המפרשים ומרחיבים הכתוב. כידוע גם בהלכה יש מחלוקת ושיטות שונות בעניינים שונים. קל וחומר שבענייני מדרש ואגדה יש מדרשים רבים ובחלקם יש מחלוקת וגישות שונות ואפילו הפוכות בין חז"ל הדרשנים, התנאים והאמוראים. אמרו חז"ל שכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, גם בסיפור יציאת מצרים ,קריעת הים ושירת הים בדרך הציור והאילוסטרציה אני מספר לציבור בכלל ולבני המשפחה והאורחים את סיפורי יציאת מצרים, ובין האורחים יש לפעמים גם כאלה שידיעתם ביהדות משובשת, קטנה או שאינה קיימת כלל. ברור שאני כצייר וכמפרש ומסביר בוחר בין המדרשים את אלו הקרובים יותר לליבי, ואלו שאני יכול לבטא בצורת ציור ואילוסטרציה.

לאחר הסברים אלה פנו המבקרים להתבונן בפרטים שונים בציור הפנורמה הגדול, ועיטורי "מדרש-תמונה" בה שילבתי קטעים מהתמונה הגדולה עם המדרשים שבאים לידי ביטוי בתמונות אלו.