top of page

קבר רחל ביצירותיו של או"מ אדריכל מאיר בן אורי ז"ל

benuri
21 באוק׳
זמן קריאה 6 דקות

יאיר בן אורי, ז' במרחשון תשפ"ז


בתחילת שנת תש"ב , אבא ז"ל הזמין אצל סופר סת"ם מגילת רות ומגילת איכה, מגילות כשרות, כתובות כהלכתן על קלף. אבא ביקש מהסופר (שאיני יודע מי היה),להשאיר רווחים גדולים בין עמודות הכתב כדי שישאר לו הרבה מקום לצייר את סיפור המגילה.  צורת הכתב מוכיחה שאת שתי המגילות כתב אותו סופר סת"ם באותה תקופה, ושתיהן נכתבו על יריעות קלף מעור צאן (כמדומני עיזים).מגילת רות נכתבה על 2 יריעות, שבכל אחת מהן היו 2 עמודות כתב.  מגילת איכה נכתבה על 2 יריעות, 3 עמודות ביריעה הימנית ו-2 עמודות כתב ביריעה השמאלית.

אבא התחיל לצייר את מגילת רות  במהלך חודש אייר וסיים העבודה לקראת חג השבועות, לפי הרשום ביומנו, ביום ה' בסיון תש"ב – 21 במאי 42, הציג את המגילה וציוריה , וכך כתב ביומנו: "חנוכת המגילה בשביל הילדים " מגילת רות " : יפה, שרה, נורית, אדית, לאה ,חנה. ( שמות של חברות קבוצת שדה אליהו) 

זו תמונת היריעה השניה של מגילת רות.


לכאורה יש פרט-תמונה בציור המגילה שלכאורה איננו קשור למגילה מבחינת התוכן. 

מעל העמודה השמאלית אנו רואים את קבר רחל בצורה שעוצבה על ידי משה מונטיפיורי – הצורה המזהה ומאפיינת את קבר רחל בעינינו, (ואשר ילדינו ובעיקר נכדינו לא זכו לראותו בצורה זו) . הקשר של רחל – וקבר רחל למגילה נעוץ בברכתם של הזקנים בשער בית לחם לבעז: יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך, כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם.

את קבר רחל אבא ז"ל צייר לראשונה, ביומן הנסיעה לארץ ישראל, כשביקר במקום , באביב תרצ"ב כאשר ביקר בארץ ישראל, כשנתיים לפני עלייתו לארץ, וכעשר שנים לפני שצייר את מגילת רות.  




והרי המופיע ביומן הנסיעה בעמודים 127-131, המתייחס לביקור בבית לחם ובקבר רחל.                                  יום ששי,   1 באפריל 32.    כ"ד באדר ב' ה'תרצ"ב      אני מצלם תמונות. נוצרי, ערבי, צלב, ערבי, קישוטים בדלתות ושיטות בניה באבנים ללא מלט.  בשעה 08.00 בבוקר פגשנו חבר צעיר ושמו יונה כהן. הוא הדריך אותנו בדרך לקבר רחל ומשם לבית לחם. לקח לנו בערך 3.5 שעות, כי הלכנו לאט ודיברנו על נושאים שונים כגון בני עקיבא וברית טרומפלדור. הוא נתן לנו לאכול שקדים , התרגלנו לטעמם. בבית לחם הלך ל.... ואני ציירתי את הילד הערבי. שתינו כפיר (סוג לבן) בעמוד מס' 128 - איור: קבר רחל בבית לחם.  המבנה  נבנה על ידי משה מונטיפיורי. נוהגים לבקר בקבר רחל בראש חודש.  בעמודים  129-130 איור: דמויות ברחובה של בית לחם, סמוך לקבר רחל , ו-חבורת ערבים ליד הכניסה לבית קפה. ובעמוד 131  ממשיך וכותב:    מבית לחם המשכנו לכיוון חברון. הרחוב היה מלא ערבים. התקדמנו. משמאל בית ג'אלה, עיירה הבנויה במעלה גבעה ודומה לעיירות  ערביות אחרות.....

                             

                 


באייר תרצ"ד -  1934 לאחר שקיבל תעודת הגמר כאדריכל בונה ערים, מהטכניון בשרלטנבורג-ברלין, בן אורי עלה לארץ והתיישב בחיפה, שם הפך לתלמידו הנאמן של פרופ' הרמן שטרוק ובמקביל החל לעבוד כאדריכל. תחילה כשכיר ולאחר כשנה פתח משרד עצמאי.

 קבר רחל השאיר על בן אורי רושם מיוחד שליווה והדריך אותו בכמה מעבודות התכנון שלו וכך נוצר קשר בין תוכניותיו לישיבת כפר הראה ולישיבת כרם ביבנה – תוכניות שהגיעו למימוש וביצוע, ותוכניותיו לבית עובדיה בכפר עציון  ובית הכנסת בטירת צבי  - תוכניות שלא בוצעו לפי תוכניותיו.

המכנה המשותף המוצהר והמכוון בין ארבעת התוכניות הללו הוא מבנה קבר רחל והכיפה שבראשו.


בשנת ת"ש הסתיימה בנית ישיבת כפר הראה  (במקור- הישיבה החקלאית) לפי תכניתו ובפיקוחו של אדריכל מאיר בן אורי ז"ל.  על ראש הבנין הראשי – בנין בית המדרש ובית הכנסת התנוססה כיפה שנראתה בכל רחבי עמק חפר. בסופה של מלאכת הבנין, בן אורי צייר את הכיפה הגדולה מבפנים, ציורים המשלבים רעיונות ומחשבות מתהילים ק"ן, מאמרו של ר' יהודה בן תימא באבות פרק ה' ומימרות מכתבי הראי"ה קוק זצ"ל – יצירת אמנות מיוחדת במינה שהשאירה רישומה על אלפי תלמידים שלמדו בבית המדרש בישיבת כפר הראה.  


בשנת תש"א,  הסתיימה הכנת תכנית בית הכנסת לקבוצת טירת צבי שבעמק בית שאן. 

כאשר הגיש את תכניתו לבית עובדיה, בכפר עציון,  צירף כמנהגו מכתב הסבר לתכנית  ובו הסביר הקשר בין סגנון התכנית לבית עובדיה בכפר עציון (בגוש עציון) ובין קבר רחל הסמוך.

( ראו מאמרו של ד"ר ראובן גפני  "הנסיון להקמת בית הכנסת על שם רמ"א וקדושי קרקוב בכפר עציון בשנת 1947" על-אתר, שבט תשע"ד )




ביום כ"א באלול תש"א התכנסה ועדת הבנין של ישיבת כרם ביבנה בהשתתפות מנחם אוסישקין, פרופ' הרמן שטרוק ופרופ' אלכסנדר קליין לישיבה בה הרצה וביאר בן אורי המוטיבים בתכניתו לישיבת כרם ביבנה והנימוקים המחייבים לבנות כיפה על ראש הישיבה. בהרצאתו הקרין איורים של מבנים שונים, 


של חול ושל קודש ובהם האיור של קבר הרחל.  ואיור המשווה ומצרף את תכניותיו לבית הכנסת בטירת צבי, ישיבת כפר הראה וישיבת כרם ביבנה.  למעלה משמאל  הציור של קבר רחל שהציג באותה מצגת.

קבר רחל השאיר רישומו העמוק על האדריכל הצייר והאמן מאיר בן אורי. סביר להניח שעוד לפני נסיעתו לביקור בארץ ישראל הכיר את תחריטיו של הרמן שטרוק שהכין בחזרתו מביקורו בארץ ישראל, ולהלן תחריטים והדפסים מעבודותיו של שטרוק, שהתפרסמו ונפוצו בבתים יהודיים רבים באירופה. קבר רחל והעץ לידו, זכו לפירסום רב בסדרת בולי דואר של  ממשלת המנדט .

ביום הזכרון לרחל אמנו, י"א בחשון תשי"ח (1957) פירסם מאיר בן אורי המאמר דלהלן, בעיתון הצופה. 


קבר רחל בתודעה היהודית .

( למאמר צורף רישום קבר רחל של הרמן שטרוק מיום 11-4-1921)


המוטיב של "קבר רחל" אינו קיים בתודעה כמושג מופשט בלבד, אלא הוא קיים גם בתחושה היהודית הלאומית. התורה מעידה: "ויצב יעקב מצבה על קבורתה היא מצבת קבורת רחל עד היום"(בראשית ל"ה,כ'), - ואנו  שומרים אמונים עד היום ל-"מצבת קבורת רחל". בלב רוב העם, חקוקה דמות המבנה המקודש בדרך מירושלים לבית לחם, כפי שהוא קיים כיום. ההתקשרות לדמות "רחל אמנו" באמצעות הצורה  האדריכלית-ציורית המוחשית, היא סימן לשאיפה בריאה לשריין את התודעה הנפשית בעזרת  דבר העומד על הקרקע. כשהנביא אומר: "...קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה..."(ירמי' ל"א,י"ד) – אין בכוונתו לומר (לפי הרמב"ן) שקברה של רחל מצוי ברמה אשר בנחלת בנימין או בנחלת אפרים, ואלו דבריו: (בראשית ל"ה,ט"ז - בפרשת וישלח): "... וכן ראיתי שאין קבורה ברמה ולא קרוב לה, אבל הרמה אשר בבנימין רחוק ממנה כארבע פרסאות והרמה אשר באפרים רחוק ממנה יותר משני ימים, על כן אני אומר שהכתוב אומר "קול ברמה נשמע" - מליצה כדרך משל, לאמר כי היתה רחל צועקת בקול גדול ומספד מר עד שנשמע הקול למרחוק ברמה שהיא בראש ההר, לבנה בנימין, כי איננו שם...".

אחד מן הפלאים בתולדות הארץ, היא שמירת "קבר רחל" כמקום מקודש לכל הדתות.  ציורים רבים של "קבר רחל" מופיעים בדפוסים עתיקים, וצורתם משתנה בעקבות שיפוצים ותיקונים שנעשו במקום. השיפוץ האחרון נעשה בזכות הנדבן ר' משה מונטיפיורי, לאחר שהפחה מוחמד מירושלים כבר השקיע עמל רב בשנת 1623 , והקים את האהל (3.5 מטר רוחב, ו - 4.9 מטר אורך), כדי לפאר את המבנה. הסמלים הנפוצים למקומות המבטאים את ארץ ישראל וקדושתה, כפי שצויירו בשערים של הספרים הנפוצים ביותר, הסידורים והמחזורים, היו בדרך כלל תמונות  "קבר רחל", "מגדל דוד" ו-"הכותל המערבי". 

 בזמן ההשכלה וראשיתה של התנועה הציונית, כשהתחילה סימבוליקה ציורית תוך הבלטה של בנין ועבודה, מעשה ילדים וצעירים, והעלמה מודעת של "קברי אבות" ו"מקומות קדושים", היו כמה אמנים שחידשו ביצירותיהם את מוטיב "קבר רחל". הצייר בעל ההכרה הדתית לאומית חיים אהרן שטרוק ז"ל, שהיה אחד האמנים הידועים באירופה, הביא מביקורו בארץ ישראל את הרישומים של קבר רחל ומגדל דוד על מנת להוציא אותם לאור כ"תחריטים מארץ ישראל".  ברישום של שטרוק היה חידוש ביחס לציורים קודמים כרונולוגית, בכך שהוא נתן בטוי לבנין עתיק מפואר בנוף הארץ, על ידי שילוב מבנה הקבר עם העץ בעל הנוף הרחב. מה שלא ידעה המצלמה לעשות - עשה האמן הצייר. 

ברישום של שטרוק, בניין הקבר עומד מוצק בתוך הקרקע, קורן אור וחיים. העץ בעל הנוף הרחב והרענן נוטה לצד הכיפה של הקבר, -כדי להתחבר אליו.  קו ההרים מרחוק "רוקד כאילים". ומסביב – דומיה ושלוה ללא סימני תרבות אדם: כפרים, שיירות, גמלים וכד'. אפשר לעמוד על המיוחד מתפיסתו של חיים אהרן שטרוק, רק מתוך השוואה עם ציוריו של מגדל-דוד, כי שני המוטיבים הם כמשלימים אחד את השני, כ"יכין ובעז" לכל אשר נקרא מקומות קדושים בארץ האבות.  תדפיסים מהציורים של חיים אהרן שטרוק, שהופיעו זמן רב לפני תחילת המנדט הבריטי, נכנסו לבית היהודי הדתי והלאומי כבשורות מהחיים החדשים בארץ ישראל, אליהם מתגעגעים היהודים בני דורנו.  המוטיב של "קבר רחל,הופיע על בולים ועל שטרי כסף מנדטוריים, כביטוי לזיקה של היהודים לארץ אבותם, - שאינה סותרת את העובדה שגם בני דתות אחרים כיבדו מקום זה.  הבולים והשטרות של מדינת ישראל אינם חוזרים על מוטיב זה, כנראה בשל הנימוק ש"קבר רחל"  נמצא מחוץ לגבולות המדינה. כמוהו ככותל המערבי ומגדל דוד -  נמצאים מחוץ לגבולות השלטון הישראלי ובכל זאת הם מקומות קדושים לעם היהודי. 

עלינו לטפח את הזיקה של כל יהודי בישראל ובחו"ל לשרידים היקרים האלה, כחלק מתחושה בריאה ונורמלית של שייכות לארץ , למקומות הקדושים ולקברי אבות. הגישה השוללת דרך זו בוחרת ב"הפשטה מודעת" של הזיקה והשייכות לארץ כולה ולאתריה, בדרך של שכלתנות עקרה . עלינו לחדש את הסמליות בציורים המוחשיים ולהעמידם בפני עיני המסתכלים בצירוף לפסוקים  המקוריים. בחוייה הנוצרת תוך הצמדת ציור למקרא,  נגלה את תוקפו של הכתוב ואת הראשוניות של המקור הקדוש.  אם נפנה למקומות כאלה בשירה וזמרה נדע ליצור קשרים רוחניים ונפשיים שאין בהם כל חשש או ספק של  עכו"מ או גישה כנענית.

דבריו של הרמב"ן בפירושו על התורה (בראשית ל"ה,ט"ז) -  "...ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלים, שבח לא-ל הטוב והמיטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל,..." – הן ראייה וברורה לגישה זו.


הרמן שטרוק רישומים של קבר רחל משנת 1921  ותחריט כעשרים שנה מוקדם יותר


בולי דואר מתקופת המנדט הבריטי – סידרה עליה ציור קבר רחל




מתוך דבריו לנימוק בניית ישיבת כרם ביבנה עם כיפה בראשה.


הסבר לקשר בין תכניתו לבית הכנסת בכפר עציון ובין קבר רחל הסמוכה, מכתב לקבוצה.


קטע ממאמרו של בן אורי "תלמיד על רבו" לזכרו של הרמן שטרוק.

" ... שטרוק הוא שהכריע בקביעת הצבע הכתום לסיוד המבנה מבחוץ בכפר הנוער הדתי ובישיבה החקלאית בכפר הראה, והוא שהכריע בזכות בניין עם כיפה בישיבת "כרם ביבנה".  . היו לו לפרופ' שטרוק מושגים ברורים, מה צריכה להיות הדרך לבנייה ארץ-ישראלית, כעין המשך של מסורת הבניה המזרחית, בטכניקה ובאמצעים הנדסיים מודרניים. "


 
 
 

תגובה אחת


יובל נבו
22 באוק׳

מרתק. תודה.

לייק
פוסטים
צור קשר

יאיר בן אורי.

טל:050-6220251 מייל: yba67bu@gmail.com

(C) כל הזכויות שמורות לבן אורי- המשפחה, המכון לאמנות דתית ומוזיאון בן אורי קרית שמואל, חיפה.

 לפרטים והתקשרות-יאיר בן אורי. טל:050-6220251  מייל: yba67bu@gmail.com

עיצוב האתר: מוריה  0528216032 
bottom of page