benuri

Jun 14, 2023

ציצית, רבה בר בר חנא, קורח, ומה שביניהם.

מאת יאיר בן אורי

מדרש תנחומא קושר בין פרשת ציצית לפרשת קרח הסמוכה לאחריה ואומר:

א"ל קרח למשה רבינו, משה טלית שכולה תכלת, מהו שתהא פטורה מן הציצית,

א"ל משה חייבת בציצית,

א"ל קרח טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטרין אותה ?

באדר תשי"ט (1959) התבקש בן אורי לעצב מדים לעובדים בהר ציון, המטפלים והשומרים על קבר המלך דוד ומה שסביבו, ( תקופה לפני שחרור העיר שבין החומות).

בן אורי הכין התכנית וצרף לה מכתב הסבר והנמקה. כפי שנראה הציציות הבולטות מחוץ לבגד הן בעלות חשיבות מודגשת.

בן אורי מסביר במכתבו למנכל משרד הדתות, כדלקמן:

בגדי השרד לעובדים בהר ציון כוללים את פריטי החבוש הבאים:

1. אפודה מצויצת, עם 12 כפתורים, על הכפתור צורת פרח של זית,

כתפות, ועליהן כיתוב "הר ציון מקום קדוש", ועלי זית על החזה, ליד הכפתורים

2. חגורת פאר, ווים לציציות, וסמל הר ציון באבזם החגורה העשוי מברונזה.

3. כיפה- מצנפת עם זר של עלי זית

מערכת בגדי השרד באה מעל הלבוש הפרטי של כל עובד.

סמל הר ציון על אבזם החגורה, כולל המרכיבים:

שער ציון, שופר, ושבע מילים על 7 צלעות הסמל : " הר ציון ירכתי ציון קרית מלך רב"

הצבעים: שילוב של כחול לבן וצהוב.

בגדי השרד מציבים העובד כמדריך במקום קדוש, ולכן תכננתי הבגד העליון, בעל ארבע כנפות המחויב בציצית, הבולטת לעיני הציבור.

הערה: ניתן להתאים מדי שרד אלו למקומות קדושים נוספים תוך שינוי הכיתוב על הכותפות בהתאם למקום

תכנית תלבושת השרד עם על מרכיביה

סמל הר ציון לאבזם לחגורה של בגדי השרד

אגדות רבה בר בר חנא של בן אורי

יאיר בן אורי, סיון תשפ"ג

בגמרא מופיעים לא מעט מדבריו של רבה בר בר חנא, ( רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. ). חלקם מכונים בשם גוזמאות דרבה בר בר חנא ורובם מופיעים בפרק המוכר את הספינה במסכת בבא בתרא.

יש מחלוקת בין חכמינו כיצד להתייחס לדבריו. בקובץ "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי" -הרב טוביה ליפשיץ, מבוארים כל המימרות לפי שיטות מפרשים שונים, ובמבוא מוצגות השיטות השונות של מפרשים שונים ובתוך פירושים שונים איך להתייחס לסיפוריו-אגדותיו של רבה בר בר חנא, מהגישות המסבירות שהכל בדרך הסוד, ופנימיות התורה ועד אלו כמו המהרש"א המפרש שכל מעשיות אלו התרחשו במציאות, הסבר שאינו שולל ההסברים בדרך הסוד והמשל.

אגדות רבה בר בר חנא הלהיבו את בן אורי כבר בהיותו סטודנט לארכיטקטורה בברלין, ומדריך בתנועת הנוער הציונית. הוא למד ועסק באגדות אלו צייר ועסק בחיבור האגדות לסיפור נמשך בעל רצף. בארכיון בן אורי, מצוי הסרט ההוריזונטלי משנת 1931, שמציג רישומים ראשונים של הנושא כפי שהתחיל אצל בן אורי. אין ספק שהדמויות שראה ורשם בא"י בביקורו בשנת 1932, השפיעו מאד על עיצוב דמותו של רבה בר בר חנא ודמויות נוספות בסיפור-סרט בשלבים הבאים. ניתן להשוות ציורים ודמויות שרשם ביומן המסע לא"י לציורים לאחר מכן.

בן אורי בלימוד הרציני של האגדות ופירושן, החל לבנות מסיפורי האגדה במסכת בבא בתרא סיפור מסע אותו חילק בהמשך לארבעה מסעות נפרדים, כאשר בכל מסע ארוגים ושזורים כמה אגדות כבסיפור עלילה רצוף. ( היו כמה מדבריו של רבב"ח שלא נכנסו למסגרת יצירתו של בן אורי)

לשונו של בן אורי מלאה הומור והוא היטיב לחרוז את חרוזיו, כפי שמעידים קוראיו, אך למרבה הצער – בגרמנית. שליטתו בעברית לא הספיקה למלאכת מחשבת זו. בן אורי נזקק לעזרת חברים וידידים שונים , בברלין ובא"י, לתרגום הטקסט שכתב וחיבר לעברית, (וכך היה גם בכמה הצגות שכתב לחניכיו וחבריו ) ולא כל הכותבים והמתרגמים הצליחו באותה מידה במלאכה זו. בין המתרגמים: ד"ר פרידה שטרנברג, אידל פרסמן, יוסף שוחט, ד"ר מנצ'ל ועוד.

מתוך המכלול נציג להלן את הקטעים העוסקים במסע במדבר, והקשורים לפרשת קרח:

1. המיפגש עם מורה הדרך הערבי שהראה לו את מתי מדבר.

דברי הגמרא בתרגום לעברית:

אמר לי מורה הדרך הישמעאלי: בא ואראה לך את "מתי מדבר". הלכתי וראיתים והיו שוכבים ונראים כשתויי יין, והיו שוכבים ופניהם כלפי מעלה, וברכו של אחד מהם היתה זקופה. והישמעאלי עבר תחת ברכיו כשהוא רכוב על גמלו והרומח בידו ולא היה נוגע בברך. חתכתי קרן אחת של ציצית מאחד מהם, כדי להביאו לפני חכמים כדי לברר אם הלכה כבית הלל או כבית שמאי, ונעמדו בהמותינו ולא יכולנו להמשיך בדרך. אמר לי הישמעאלי, שמא נטלת מהם דבר מה ולכן איננו יכולים ללכת, שכך מקובלנו, שמי שנוטל מהם דבר אינו יכול ללכת. החזרתי מה שלקחתי, ויכולנו להמשיך וללכת משם.

בשנת 1936 בן אורי הדפיס את סיפור המסע במדבר בהוצאת ד"ר לוונשטיין בתל אביב, ובשנת תש"ך - 1959 צייר הסרט ההוריזונטאלי הצבעוני הכולל ארבעת המסעות: לארץ ישראל, במדבר, בים ולקצה תבל . בשנת תשל"ז – 1977 הוציא ספר הכולל ארבעת המסעות עם הטקסט כפי שתרגם אותו יוסף שוחט ז"ל.

חלומו של בן אורי היה להוציא הספרים כמגילות, אך לא עלתה בידו, והפשרה היתה ספר מתקפל כהרמוניקה בשנת 1936, וספר בעל דפים כפולים המודפסים מצד אחד המאפשרות ליצור האשליה של ציור רצוף כאשר מדפדפים וקוראים.

הציורים של בן אורי לנושא מתי מדבר עם הציציות הופיע בדפוס במסגרת ספר האגדה שהוציא בית הספר הריאלי בחיפה בשנת ת"ש – 1940 ובספר שיחות מיני קדם של זאב יעבץ שיצא בהוצאת עם עובד בשנת תש"ז.

1936 הוצאת דר לוינשטיין ת-א 1940 ספר האגדה הוצאת

ביה"ס הריאלי חיפה

1960 מסרט הוריזונטלי מצויר א

1960 מסרט הוריזונטלי מצויר א

1960 מסרט הוריזונטלי מצוייר ב

1960 מסרט הוריזונטלי מצויר ב

1977 מתוך הספר בהוצאת מוזיאון בן אורי

תמונת שמן מקט 72

2. בלועי קרח. העולים מדי חודש מהגיהנום וצועקים משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאים

דברי הגמרא בתרגום לעברית:

אמר לי הישמעאלי: בא ואראה לך היכן עדת קרח בלועים באדמה. ראיתי שני בקעים ויצא מהם עשן. נטל הישמעאלי גיזת צמר ושרה אותה במים, ונעץ אותה בראש הרומח והכניסה לבקע, וכאשר הוציא אותה התה הגיזה שרופה , על אף ששרה אותה במים.

אמר לי הישמעאלי הקשב מה אתה שומע, ושמעתי שהיו אומרים " משה אמת ותורתו אמת ועדת קרח – שקרנים. אמר לי הישמעאלי בכל ראש חדש מחזיר אותם הגיהנום לכאן כמו בשר שהופכים אותו בקדרה כדי שיתבשל, וכך הם אומרים: משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאין.