" פרקי אגדה " , בהוצאת בית הספר הריאלי בחיפה ת"ש – 1940

יאיר בן אורי

בית הספר הריאלי בחיפה נוסד בשנת  1913.   היוזמה המקורית להקמתו היתה של “עזרה”, חברה יהודית־גרמנית לא ציונית, שהחליטה שאת מקצועות הקודש ילמדו בעברית ואת המקצועות הכלליים בגרמנית.  התפתחה תנועת מחאה נגד כוונה זו, ותושבי חיפה החליטו לייסד בית ספר ריאלי אחר, שיהיה כולו עברי. כך נוסד “בית הספר הריאלי העברי הראשון”. בראשו הוצב ד”ר בירם, איש חינוך ומורה שעלה מברלין לארץ ישראל לביצוע התפקיד.

בית הספר קבע: עיקר שאיפתנו לתת לתלמידים חינוך עברי לאומי. לקשר את נפשות תלמידינו לעברנו הגדול, להנחיל אותם את היצירות הגדולות, שיצר עמנו במשך שנות מאות קיומו. ידיעה עמוקה ביהדות צריכה לשמש להם למקור הרגשתם הלאומית. אנו רוצים להקנות להם גם את הספרות המאוחרת ולא רק את התנ"כית.

בבית הספר הריאלי בחיפה בהנהלתו של ד"ר בירם, למדו פרקי אגדה – אגדות ישראל. תחילה בית הספר הוציא, מבחר אגדות- מדרשים אותם למדו, בהוצאה משוכפלת, ובהמשך החליטו להוציא ספר שיכנס האגדות תחת הכותרת "פרקי אגדה".  על הכנת הנושא והספר היה מופקד מר שאול ירדני.

באתי לספר מעט על ספר יסוד חשוב זה ועל חלק מגילגולי הכנתו ועריכתו, לפי מסמכים המצויים בארכיון מוזיאון בן אורי, אך אקדים ואספר על הספר המודפס משנת 1939 – ת"ש. בספר 192 עמודים וכך נראה השער והעמוד שלאחריו.

הספר נפתח בציור של ערי גלס שכותרתו "גלות" ובו מתוארת הכבשה המוקפת בזאבים המבקשים לטרוף אותה.

בהמשך מאמר של יחזקאל קויפמן (3 עמודים)  שכותרתו: " לתקון למוד האגדה ". לאחר מכן הקדמה של שאול ירדני-למלמדים, ובנוסף פניה של שאול ירדני " אל הקורא הצעיר ".  ההקדמה של פרופ יחזקאל קויפמן ראויה לניתוח המשווה אותה למה שכתב ביאליק על האגדה וההלכה לפני יותר ממאה שנה. גם ההקדמה של שאול ירדני למלמדים והקדמתו הנפרדת לתלמידים ראויים להצגה נפרדת, שלא אעשה במסגרת רשימה זו

שאול ירדני ערך האגדות בשנים עשר שערים והם: עולם ומלואו, דורות הראשונים, נביאים ומלכים, בית המקדש, מתולדות חז"ל, ישראל והארץ, גלות וגאולה, תורה, בין אדם מקום, מדות ודרך ארץ, מדות טובות, ו-מקראי עונג.

בספר 31 ציורים. 10 של ערי גלס, 10 של מאיר בן אורי ו-10 של יהודה  שוורין. שלושת הציירים מתלמידיו של פרופ' הרמן שטרוק אשר בחר בהם כמתאימים למטרת הספר. לפי תכניתו של שטרוק לכל צייר עשרה ציורים, אחד מציוריו של ע.גלס מופיע גם בפתיחת הספר. יש ציור נוסף בעמוד 67, של ירושלים והמקדש במרכז העולם, אך הציור אינו חתום ואיני יודע מי צייר אותו. 

נשאלת כמובן השאלה מדוע הרמן שטרוק עצמו לא צייר , אפילו לא אחד מהציורים. התשובה ברורה לי מתוך מה שאו"מ מאיר בן אורי, תלמידו, סיפר וכתב על שטרוק.   שטרוק צייר רק מה שראו עיניו ולא צייר מעולם מהדימיון. ולהמחשה -שטרוק ביקש מתלמידו בן אורי לצייר את סיפור מגילת אסתר בתוך המגילה האישית שלו, שהיתה לו מבית אבותיו, ובן אורי השלים המלאכה שהיתה אחרי כן בסיס למגילות נוספות שצייר ועיטר. שטרוק לא צייר מדמיונו ציורים בנושאים תנכיים ומדרשים וכדומה.

רשימת הציורים לפי הצייר ונושא הציור והעמוד בספר בו מופיעים הציורים מובאת להלן. הציורים של בן אורי מתמקדים ביצורי בראשית וענקים כעוג. ציורים אלו של בן אורי זכו בהמשך דרכו האמנותית לפיתוחים רבים נוספים.  מתוך ההתכתבות שבידי, נראה לי ששטרוק הוא שהציע ו/או בחר איזה אגדות יזכו לציור ומי יצייר כל אחד מציורים אלה, לפי הכרותו עם שלושת הציירים.

השוויתי את נוסח האגדה בספר זה לעומת ספר האגדה של ביאליק ורבניצקי ב-27 אגדות אותן אייר בן אורי ואחרות,  ומצאתי הבדלים קטנים מאד בנוסח.

הליך העבודה בעקבות התיעוד:

אני משער שהליכי העבודה של הרמן שטרוק מול שלושת הציירים, תלמידיו, היו זהים ואני מתכוון לעצם הפניה אליהם, להצעת נושאי הציורים ולהערות  על הציורים, באמצעות המזכיר של בית הספר ועורך הספר מר שאול ירדני. אך אין לי שום ראיות בענין זה.  ( כאן המקום להזכיר ששוורין וגלס היו מבוגרים מבן אורי בכ-9 שנים והיו באותה תקופה בגיל 42 בערך.)  

 בד' בתמוז תרצ"ט (21 ביוני 39) פנה נ. שכנוביץ, מזכיר בית הספר הריאלי העברי לבן אורי וכתב:

" נתבקשתי ע"י ה' שטרוק להמציא בזה את הנושאים לציורים בשביל ספר האגדה למכינות, וכן את החומר המבאר את הנושאים האלה. החומר לוקח מתוך כתב היד של הספר. כב' יואיל בטובו להמציא לנו בהקדם ציורים לדוגמא, לפחות על שניים מהנושאים דלעיל. הציורים יובאו בפני ה' שטרוק לעיון ולהחלטה על יסוד כל החומר שנקבל.

הנושאים:     1.   עוג מלך הבשן נתלה בתיבה של נח וניצל. 

                  2.  רבי עקיבא 

                  3.   בגן העדן 

                  4   ר' אלעזר בן הורקנוס פתח ודרש.   "

אין לנו תיעוד מה הציורים ששלח בן אורי  ואם נלוו לציורים הסברים, אך אני יודע כיצד נראה החומר המבאר את הנושאים, ששלח ירדני לציירים, והרי כמה דוגמאות: 

 לאחר כשבועיים, ביום י"ח בתמוז ( 5 ביולי ) בן אורי קיבל מכתב עליו חתם ש.ירדני בשם הפרופ' הרמן שטרוק:

אני ממציא לאדוני בזה את הציורים עם ההערות כדלקמן:

1. בכל ציור צריך שיהיה הסבר לעלילה שהסיפור המתאים לו,

    ולא רק הבלטת חלק אחד ויהא זה החשוב ביותר. לפי זה:

2. בציור הראם – צריך שדוד ועדרו יהיו יותר ברורים ובולטים למדי, לא רמז לדבר אלא הדבר עצמו מפורש.

3. בציור משה ועוג מלך הבשן – צריך שיראה מחנה ישראל וביחוד משה בולט למדי לרגלי עוג. ( ואם אפשר

    יהא ראשו של עוג גבוהה מהחומה ומסתיר את השמש כמסופר בסיפור).

4.  צפרדע כמגדל – תהא קצת יותר רחוקה וקטנה – והאנשים להשוואה יותר ברורים ובולטים.

5.  הלויתן – יש לצייר מחדש. האניה להשוואה אינה ברורה ובולטת – שמא אפשר מהצד לראות את ארץ

     ישראל ( הנפה ) קטנה על שני עברי הירדן, ופי הלויתן על פי הירדן כמסופר וגם התלמים שהוא עושה בים

              יותר סימטריים וברורים לילדים, ואפילו בהגזמה.  

אנו מחכים לשאר הדוגמאות בקרוב.

             בהערה מס'5 נפלה טעות עובדתית – " פי הלויתן על פי הירדן "  וגו' הוא קטע ממדרש על 

                                        ה"בהמות" המופיע בספר זה מיד לאחר האגדה על הלויתן.  ( י.ב-א)

ביום 11 באוגוסט כותב שאול ירדני לבן אורי ובה הוא מבקש בשמו ובשם שטרוק שבן אורי יטפל במציאת צינקוגרפיה (גלופות של אבץ)   בחיפה שתוכל להכין קלישאות (גלופות דפוס) מהציורים לדפוס. תחילה אחד כנסיון ואם יעלה יפה – את כל הציורים. 

ביום 30 באוגוסט מזכיר בית הספר מזמין את בן אורי לפגישה עם סגן המנהל

ולמחרת כותב ש.ירדני לבן אורי כדלהלן:

....כיוון שהפרופ' שטרוק הרמן עומד על דעתו שיהיו דווקא 30 ציורים בספר הרי צריך אתה לצייר עוד שנים. אזור מותניך , הפשל שרווליך ו- צייר.

א    דוד וישבי בנוב   " זרק את דוד למעלה ונעץ רומחו בקרקע, אמר: יפול דוד עליו ויהרג.

      אמר אבישי שם – העמידו  בין שמים לארץ.   ( חפש באגדה כל הסיפור)

ב     ר' חנינא בן דוסא  " ראה בחלומו שכל הצדיקים אוכלים על שולחן זהב של 3 רגלים.......( מן הצד )

       יצאה כמין פיסת יד ונתנה לו רגל אחת של שלחן זהב.

מעיון בסקיצות ובהתכתבויות הנ"ל מצאתי כמה דברים מעניינים לגבי הליכי העבודה ובחירת הציורים והנושאים.

 הנושא "יונה במעי הדגה" שבוצע על ידי שוורין בעמוד 65 זכה לטיוטה של בן אורי. בטיוטה זו רואים את הדג שפלט את יונה ואת יונה שנבלע במעי הדגה ומתפלל לה', ומעניין לראות את 2 הציורים זה לעומת זה.

מבין הנושאים שהוצעו לבן אורי לציור במכתב הראשון, נושא אחד "בגן עדן" בוצע בסופו של דבר על ידי שוורין ( מופיע בעמוד 140).  הנושא " ר' אלעזר בן הורקנוס פתח ודרש..." לא בוצע כלל.

הנושא "רבי עקיבא" - אגדה המופיעה בעמוד 98  וכותרתה " כל מה שעושה הקב"ה – הכל לטובה "

זכה ליצירתו של בן אורי. קיימות 2 טיוטות. באחת רואים את רבי עקיבא עומד עם חמור, תרנגול ונר דולק, מבקש אכסניא ולא מקבל – תמונה של רגע אחד מאירועי האגדה.  התמונה השניה מורכבת, ומספרת סיפור שלם של אירוע בכמה שלבים כעין ה"סרטים ההוריזונטליים המצויירים" בהם בן אורי עסק הרבה. בתמונה זו רואים את ר' עקיבא יושב בשדה ובידו נר כבוי, לידו נבלת חמורו שהאריה המתרחק מהמקום טרף אותו, ותרנגולת שהחתול טורף אותה, וברקע רואים גייס לוחמים, ההולכים לתקוף את הכפר בו רבי עקיבא ביקש אכסניא ולא קיבל, ורבי עקיבא ניצל מהגייס כיון שלא הבחינו בו- כי הנר כבוי, והתרנגול שלא קרא כי נטרף על ידי חתול,  והחמור לא נער כי האריה טרף אותו.

ההומור של בן אורי בא לידי ביטוי בספר זה באיור של הצפרדע מאגדות רבה בר בר חנה. בציור נראית הצפרדע מול מגדל הגרוניא – העיר הגדולה. בתוך בתי העיר – מול פיה של הצפרדע בן אורי צייר את בנין בית הספר הריאלי העברי שתכנן אדריכל ברוולד סמוך לבנין הטכניון. 

תודות

תודה רבה למשפחת אשר מקבוצת יבנה. מרים ויצחק אשר ז"ל, היו ידידים טובים של אבא והיו להם קשרים בנושאים שונים במשך השנים. לפי הסיפור הזכור לי, בתקופת מלחמת העולם, כשהיה חשש שהנאצים יפלשו לארץ ולחיפה, אבא הפקיד חלק מהארכיון בידי משפחת אשר. לפני כ-11, לאחר פטירת האמא, קיבלתי מהבת אפרת עפרוני אוצרות אלו לידי, ומהם למדתי והגעתי לכתיבת המאמר הזה. ועל כך – תודה רבה.

יונה במעי הדגה - י.שוורין וסקיצה של בן-אורי לנושא זה

רבי עקיבא – כל מה שעושה הקב"ה – לטובה, סקיצה מימין וציור הסיפור כולו משמאל   בן אורי

להלן עשרת הציורים של מאיר בן אורי המופיעים בספר "פרקי אגדה"