פרופ' הרמן – חיים אהרן בן דוד שטרוק ז"ל
- benuri
- 14 בינו׳
- זמן קריאה 10 דקות
עודכן: 14 בינו׳
המנהיג הציוני הדתי בתנועת המזרחי ופועלו בחינוך ובחיפה.
לקראת יום 81 שנה לפטירתו ביום ט"ז בטבת תשפ"ה
יאיר בן אורי
פרופ' הרמן שטרוק, או כפי שחתם ברבות מיצירותיו "חיים אהרן בן דוד שטרוק", אמן ידוע הזכור בעיקר כאמן בעל שם עולמי, כמומחה בתחום התחריטים. כבר כאדם צעיר היה לו שם עולמי כמומחה באמנות התחריט לגווניה, ומומחה בציורי פורטרטים ונופים, ( וידועה ההגדרה שהנוף הוא פורטרט הסביבה כפי שנראה בעיני האמן ). הוא זכה לתואר פרופסור לאמנות כבר בגיל צעיר מאד בהיותו מורה ומדריך בתחום זה ולא רק יוצר, והוציא ספר להוראת אמנות התחריטים שיצא בחייו בארבעה מהדורות.
על שטרוק האמן נכתב לא מעט, מאמרים רשימות כתבות והרצאות. המוזיאון שהיה בתפן, הוציא בשנת 2007 ספר שלם "הרמן שטרוק 1876-1944 " בעריכתן של רותי אופק ורותי שוץ, יחד עם הקמת התערוכה שהוצגה בברלין ובתפן .
ברצוני להציג דמותו ופועלו של הרמן שטרוק כמנהיג ציוני דתי בברלין ובישראל, עם דגש על העיר חיפה, להציג מהדברים שנאמרו ונכתבו עליו בתחום זה ולהוסיף מספר פרטים פחות ידועים, על פעילותו זו.
לא הכרתי אישית את שטרוק שנפטר כשנה לפני שנולדתי, אך דמותו היתה נוכחת מאד בביתנו כל השנים. אבא כתב מאמרים רבים והרצה פעמים רבות על שטרוק האדם האמן המאמין, והרגיש כל ימיו כתלמיד הצועד בעקבות רבו, בתחום האמונה והאמנות והאדריכלות .
לכן כל שאני כותב להלן הוא בעקבות דברים שאבא ז"ל כתב וסיפר ובעקבות מה שכתבו רבים שהכירו את שטרוק. שטרוק נוכח בביתנו בכל ברכה על הכוס. בברית מילה (שלי ושל בני) בחופה ובקידוש והבדלה בכל שבת וחג. אלמנתו של שטרוק גב' מלי – מלכה שטרוק שהתארחה בביתנו פעמים רבות, נתנה את גביע הקידוש של שטרוק עם הקדשה חרוטה לברית מילה שלי.
שטרוק הושפע מאד מהרצל וחזונו הציוני ומהרב אי"ה קוק זצ"ל. הרצל נולד בשנת 1860 והשנים בהן התגבש אצלו הרעיון הציוני, לפי שלמה אבינרי, הן השנים 1895-1897, (לאחר משפט דרייפוס). הראי"ה קוק נולד בשנת 1865, ושטרוק נולד כעשור מאוחר יותר בשנת 1876.
שטרוק היה בין מייסדיה של אגודת הספורט היהודית הראשונה בגרמניה, "בר כוכבא" לפי הויקיפדיה זה היה כבר בשנת 1894, ולפי מקורות אחרים זה היה מאוחר יותר, 1898.
הרצל כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897, ושטרוק הצעיר הלך בעקבות הרצל, ועשה נפשות לרעיון הציוני בברלין, ופעל לצרף עוד ועוד חברים השוקלים השקל הציוני, והיה לפעיל בולט בתנועה הציונית בברלין.
בקונגרס הציוני ה-5 בבזל, בשנת 1902 השתתף שטרוק כנציג מברלין-גרמניה. בקונגרס זה התחדדו הויכוחים בנושא ה"קולטורא" - התרבות, כנושא מרכזי בפעילות ההסתדרות הציונית העולמית, כאשר נציגי הרוב החילוני הסתייגו והתנגדו לביטויים דתיים בתנועה. כתגובה לכך קמה תנועת המזרחי שייצגה הציונים הדתיים-חרדיים.
השם "מזרחי" היה קיצור של השם " מרכז רוחני ". שטרוק היה ממנהיגי המזרחי בברלין-גרמניה, ובמקרים רבים שימש כיו"ר ומנהיג התנועה וכדוברה.
שטרוק, סיגל עצמו לדבר עברית, כבר בשנת 1900. (ר' בנימין -יהושע רדלר-פלדמן 1880-1957 ), בניגוד לרבים ממנהיגי הציונות שהמשיכו לדבר ולכתוב בלועזית, ובוודאי באותה תקופה של ראשית ימי הציונות.
שטרוק השתתף בקונגרסים הציונים כנציג המזרחי. בקונגרס העשירי הוצעה החלטה שנושא התרבות יהיה חלק מהמחויבות לרעיון הציוני, כשכוונת המציעים לתרבות חילונית. שטרוק תבע שלא להפוך את נושא התרבות בצורה זו לחלק מהמחויבות לרעיון הציוני , וישב בראש כינוס חירום כנגד ההחלטה ודרש שכל מפלגה תטפל בנושא בדרכה ( המזרחי – חינוך דתי). היה ראש סיעת המזרחי ודברה. היה מנציגי המזרחי בדירקטוריון של הקקל. היה נשיא כבוד של הפועל המזרחי, פטרון לנוער הדתי החלוצי ובני עקיבא. (אנציקלופדיה של הציונות הדתית ערכו יצחק רפאל ואשתו, גאולה בתו של הרב מימון) . ביטוי בולט לציוניותו ואהבתו לארץ ישראל ולירושלים בא לידי ביטוי באקליבריס – תו ספר שעיצב לספריו.
בהיותו צייר ואמן בעל שם עולמי, החי במרכז תרבות עולמי בברלין, במעמד פרופסור לאמנות,
וזמן קצר לאחר שנשא לאשה את מלכה (מאלי) שטרוק, עשה מעשה , הגשמה ציונית, ועלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. עוד לפני עלייתו לא"י היה שטרוק אחד משלושת מנהיגי תנועת המזרחי בארץ ישראל, ( את ארץ ישראל ואת חיפה הכיר כבר בשנת 1903 כאשר ערך מסע בארץ ישראל וסביבותיה, תוך שהוא רושם ומצייר את הנופים והדמויות שראו עיניו בדרך, ובשובו לאירופה פגש את הרצל, וצייר אותו, ועל הציור המפורסם, חתמו הרצל ושטרוק, כאשר הרצל חתם גם בעברית. בהמשך, שטרוק עיבד ציור זה לתחריט שהתפרסם והפך לאחד הסמלים של התנועה הציונית).
בקונגרס הציוני השמיני 1907, החליטו על הקמת מוסדות חינוך חילוניים, גימנסיה הרצליה וביה"ס לאומנויות בצלאל, בתגובה על כך, הכריז הרמן שטרוק על החלטת כמה מצירי המזרחי לייסד בית ספר תיכון דתי-לאומי בארץ ישראל. בעקבות החלטות הקונגרס העשירי , החלו להקים מוסדות חינוך לאומיים חילוניים, והתרבו חילולי השבת מצד מתיישבים על אדמות הקרן הקימת לישראל. נציגי המזרחי ניהלו מאבק מר בנושאים אלה. הרמן שטרוק, ראש סיעת המזרחי בקונגרס, הקריא מכתב מהרב קוק בענין זה. ( הרב מימון בדורותיו, עמ' 160). להנהלת הלשכה של הפועל המזרחי בארץ ישראל נבחרו הרב מימון, ד"ר אביגדור שנפלד והרמן שטרוק, ונקבע שעל שני האחרונים לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. ואכן שטרוק, שכבר כעשר שנים קודם לכן קנה לעצמו חלקת קרקע בחיפה, התחתן ועלה לארץ והתיישב בחיפה.
בשנת 1924 הקימה תנועת המזרחי את בנק המזרחי, שנועד להיות המכשיר הכספי המרכזי של התנועה, והמנהלים בחמש השנים הראשונות היו : פרופ' פיק, הרב מימון והרמן שטרוק.
שטרוק היה נציגה של תנועת המזרחי בדירקטוריון של הקק"ל, ובמסגרת תפקידו זה סייע להקצאת שטחים להתיישבות הציבור הדתי בעיקר מתנועת המזרחי והפועל המזרחי.
על תעודת מניה בבנק המזרחי בזמן הקמתו חתומים 2 מנהלים ומזכיר. החתימה הראשונה היא של הרמן שטרוק בעברית ובלועזית. מצורפות תמונות של 2 תעודות כאלו עליהן מתנוססת חתימתו של שטרוק
שטרוק ראה בנושא החינוך היהודי לילדי ישראל משימה חשובה ביותר. במאמר שכתב בשנת 1928 ניסח השקפתו וכתב:" מיטב הכרתי היא כי הלשון ( העברית-י.ב-א) מובנת מאליה, אבל העיקר הוא, ויהיה תמיד, התוכן. אילו הייתי צריך לבחור ,למשל, בין הוראת "השכלה " אירופית בעברית או "קריאת שמע" בלשון אירופית – הייתי מעדיף את האחרונה. שכן התביעה הראשונה היא: התוכן היהודי, ואם זה קיים, עתיד הוא למצוא לו את הצורה היהודית." " לפני 15 שנה הכרזתי על הדרישה , כי כל ציוני בגרמניה חייב לדעת עברית ותנ"ך ותלמוד לפחות כפי שהוא יודע את יצירותיו של גיתה....."
בהגיעו לחיפה פעל להקמת בית ספר דתי לאומי , וגן ילדים כדי לאפשר חינוך מתאים ולהציל עשרות ויותר מצפורני המיסיון. ואכן עלה הדבר בידיו.
אבא ז"ל, מאיר בן אורי, תלמידו המובהק של שטרוק, השתדל, הסביר ונאבק לקריאת בית הספר הממלכתי הדתי בקרית שמואל על שם פרופ שטרוק, ואכן בית הספר נקרא בשם בית הספר אהרן ע"ש שטרוק. בחנוכת בית הספר בחנוכה תשי"ב דיבר על כך ועל שטרוק בנוכחותה של אלמנתו גב' מלי שטרוק ואחותו רבקה אנגל .
לאחר שנתיים כותב מנהל בית הספר אהרן מר בלאופלד למר שמואל בן שבת, מנהל ביה"ס לבנות מזרחי בחיפה, ובמכתבו הביע התנגדותו לקריאת שם בית הספר לבנות מזרחי על שם שטרוק כיוון שבית הספר אהרן בקרית שמואל שבחיפה כבר קרוי על שם שטרוק.
שמואל בן שבת, שנולד במרוקו בשנת 1888 וכל משפחתו עלתה לארץ בשנת 1892 והתישבה בחיפה. איש רב פעלים, היה פעיל בתנועת המזרחי בחיפה, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה למנהל בית הספר נצח ישראל בחיפה.
מר בן שבת ענה למר בלאופלד (23-11-1953) וכתב: "...כנראה תולדות בית ספרנו אינם נהירים, ובכן ביה"ס לבנות מזרחי בחיפה נוסד על ידי האמן פרופ' הרמן שטרוק בשנת תרפ"ו. הוא יצרו, הוא המציא את תקציבו במשך השנים הראשונות לקיומו. הוא דאג עוד מלפני 15 שנה והשפיע על ועד הדר הכרמל לקביעת המגרש ב"גאולה".
בענין השם של המנוח על בית ספרנו, הדבר נקבע עוד לפני 8 שנים כשהאדריכל של ביה"ס לבנות "מזרחי" מר בן אורי הגיש בקשה לעיריה לקרוא את שמו של פרופ שטרוק על בית ספרנו. ההצעה התקבלה בעין יפה ע"י הנהלת העיריה והמועצה, אך הדבר התעכב...."
בהספד שכתב בן אורי על בן שבת בשנת תשי"ז הזכיר ששטרוק שלח אותו להיפגש עם בן שבת ולתכנן את בית הספר, ומתאר הפגישה ודמותו המיוחדת של בן שבת.
ביום 26 בפברואר 1925 ( ב' אדר תרפ"ה) שטרוק מבקר בגן ילדים נצח ישראל ומצייר את שרואות עיניו
במכתב לעורך כתב עת של המזרחי בברלין, שכתב בשנת 1930, "... אחד ממנהגי העם היפים ביותר בארץ ישראל הוא המנהג לחוג את חמשה עשר בשבט, ראש השנה לאילנות. כמו אשתקד, שמחתי גם השנה, כשבאו כמאה ועשרים תלמידות מבית הספר לבנות של "מזרחי" יחד עם מוריהם ומורותיהם, לבקר בגני.... ושתלו שתילים... השתתפו גם פעוטים מבית הספר לנערים של ה"מזרחי"...בין הילדות היום שלושים שניצלו מבית הספר של המיסיון..."
שטרוק דואג לחלוצים חברי הפועל המזרחי. את הבית שתכנן עבורו ידידו האדריכל ברוולד הוא מוסר לבניה על ידי פועלי חברי הפועל המזרחי. הם אינם בעלי נסיון רב אבל הם שומרי שבת, ושטרוק רוצה שביתו יבנה מתוך שמירת שבת ותמיכה ועידוד הפועלים חברי הפועל המזרחי.
היכן סועדים הפועלים הללו וחבריהם ? צריך לדאוג שתהיה מסעדת פועלים שאינה יקרה, אבל כשרה. בסיון תרפ"ה – סוף מאי 1925 מקבל שטרוק מכתב, מסמך היסטורי מעניין, כדלקמן:
לכבוד הא' הרמן שטרוק, חבר של המרכז העולמי של המזרחי.
מתכבד הנני למסור לכם דוח ממטבח ה"מזרחי" החיפאי שנמצא תחת הנהלתי במשך 14 חודש מר"ח אדר ב' תרפ"ד עד ר"ח סיון תשפ"ה.
בשביעת רצון גמורה סכמתי את הדו"ח הנ"ל שתוצאותיו הוא שהמטבח היה "בחור הנושא את עצמו".
אינני רוצה לפאר ולהלל בתשבחות, את כל מה שנוגע לאופיו וסדור הפנימי שלו, נקיון וכשרות טוב המאכלים ועוד ועוד, כי אמנם יש מה להלל, אז אולי זה יעשה ע"י אחרים, ובתוכם כותב דברי הימים של מוסדות המזרחי בארץ, אבל חושב אני לחובתי להדגיש לבאר ולהשוות את מצב המטבח ביום שנכנסתי לנהלו ומצבו עכשיו.
המוסד הזה התחיל את קיומו בערך באדר תרפ"ג ( 1923) ז.א. כשנה טרם שנכנסתי בתור מנהלו.
בתקופתו הראשונה, למרות זה שזרם העליה השלישית היה בתוקפו והאלמנט הזקוק למוסד כזב , חלוצים רווקים, היה גדול מאד, הוא היה בתור עלוקה שבשום אופן אי אפשר היה לרוות את צמאונה הכספי ( עד עכשיו לא נשלמו עדיין החובות שקיימים מהתקופה ההיא ) ולפי דברי אחד ממיסדיו שהקדיש הרבה מרץ בשביל הכשרת קיומו, המוסד הזה היה בתור מקבל ואיננו נותן לרבות כל דין וחשבון. ולבסוף בא לידי משבר גמור וכמעט שגזר דינו נחתם היה.
ועכשו בתקופתו השניה למרות זה שזרם עלית החלוצים נחלש ורוב הבאים הם בעלי משפחות שאינם זקוקים לגמרי כמעט למוסד כזה הצלחנו להביא אותו למדרגה " נושא את עצמו" וכל זה בתנאי חיפה השקטה.
אני חושב שתעמולות והוכחות הכי נכונות הן תמיד עובדות חיות ובנידון דידן הדין וחשבון שלנו עם המספרים שלו הן הן העובדות וההוכחות הכי חיות שמדברות בעד עצמן וכל מעיין אוביקטיבי יכול להווכח בנחיצותו ורוב תועלתו שמביא להפועל ולהקהל החרדי הרחב שהם כ"כ זקוקים לו
בכל הכבוד ויקר
י. קפלן
אציין שהיו מסעדות דומות גם בירושלים ובתל אביב אך אינני יודע אם מישהו חקר הנושא וכתב עליו.
באגרות הרב מאיר ברלין – בר אילן, מצאתי שהוא מתלונן על ששטרוק גייס סכומים נכבדים מתורם בארה"ב לצורך הזנה לתלמידים בבית הספר נצח ישראל בחיפה, כאשר הרב בר אילן רצה שכל התרומות ירוכזו בידו , והוא עצמו יחלק את הכספים בין המוסדות השונים בדרכו.
ישנו מסמך שכותרתו: " הפרה-היסטוריה של מחזור ג' של הנוער הדתי במקוה ישראל ("מחזור הילדים") ( קטעים משיחה עם בנו אופיר שהוקלטה ע"י יהודה וייס) "
במסמך זה מספר יהודה וייס, שבחורף 1938/1939 הגיעה אלינו הודעה שהרמן שטרוק הצייר המפורסם, מראשי המזרחי, רוצה לארגן עלית נוער דתי למקוה ישראל בגילאים 13-15. הצלת ילדים - זאת היתה המשימה; כי עד עכשיו היו אצלנו רק בני נוער מגיל 16 ומעלה. הוא פנה לעלית הנוער. היתה לו תכנית להקים כפר נוער דתי , בסביבת המושב "מולדת" והקיבוץ המאוחד התנגד. היה שותף להקמת כפר הנוער הדתי ליד כפר חסידים וליווה את שלבי הקמתו . המדובר מבחינתו בהצלת ילדים מבתים דתיים שברחו מגרמניה וסביבותיה, ורצה שיתחנכו כילדים דתיים. כאשר רצה לטפל בדרך דומה בקבוצה נוספת של ילדים, עלית הנוער והנרייטה סאלד הסכימה בתנאי שמחצית הילדים יועברו למסגרת חינוך חילוני, דבר ששטרוק התנגד לו בכל תוקף. היה לו תרומה שאיפשרה הצלתם של כמאה ילדים, והוא חשב להפנות 50 למוסד אהבה בקרית ביאליק שהיה ברוח מסורתית ו-50 נוספים למקוה ישראל .לאחר מאבקים ובתמיכתו של מנהל מקוה ישראל מר קראוזה הוקם בנין מיוחד במימונו של התורם מר פולק, מבעלי בית החרושת "נשר", והילדים נקלטו וחונכו במקוה ישראל. שטרוק ואשתו שמרו על קשר הדוק עם הילדים ועם האחראים לחינוכם והטיפול בהם, ועזרה למילוי החסר להם מבחינה כספית, והם כונו "ילדי שטרוק" . כאשר שטרוק נפטר, קבוצה מילדים אלו הגיעו עם המספר (יהודה וייס) ללווה , לשבעה ולשלושים.
הסיפור המופלא הזה, הוא שלב שני לפועלו של שטרוק במציאת מוסדות שיקלטו בני הנוער הדתי שברחו מגרמניה. שלב קודם, שלא ראיתי מי שהתייחס אליו בכתובים, - היה בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים. בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים, אותו תכנן או"מ, האדריכל מאיר בן אורי ז"ל, היתה קבוצה של נערים מבתים יהודים דתיים ששטרוק טיפל ודאג למצוא להם סידור מתאים, ולכבודם הוקם בכפר הנוער, ליד בית פיק"א – בית שטרוק. המסמכים על תכנון בית שטרוק בכפר הנוער הדתי, מצויים בארכיון מוזיאון בן אורי, והם מהשנים הראשונות להקמת כפר הנוער הדתי, כאשר שטרוק היה אחד מאנשי הציבור שניהלו תמכו ודחפו להקמתו. לפי השערתי שטרוק דאג להביא תרומות להקמת הבית "בית שטרוק", כפי שעשה במקווה ישראל.
פרופ' שטרוק היה מעורב מאד בהקמתה של הישיבה החקלאית בכפר הרא"ה ( שהפכה ברבות הימים לישיבת בני עקיבא ). במכתביו של מזכיר הישיבה החקלאית, ולמעשה האחראי למבצע הקמתה וניהולה, מטעם הסתדרות המזרחי, המרכז העולמי, איש כפר הראה, מר יצחק קויפמן – קדמן, הוא מזכיר בכמה פעמים ששטרוק הוא שסייע במגעים עם הרשויות של מחלקת החינוך בחיפה ובירושלים בקידום והסדרת הרשיונות הנדרשים. כמו כן (בהמשך לפועלו בכפר הנוער הדתי ובמקווה ישראל) טיפל פנה וביקש שיאשרו 25 סרטיפיקטים לבני נוער שיבואו מאירופה וילמדו בישיבה החקלאית. הוא כותב ששטרוק בא לכפר הראה עם האדריכל בן אורי כדי לקבוע סופית מה יהיו הצבעים בהם יצבעו את קירות הישיבה מבחוץ, ואכן כך היה ולמעשה הוא שבחר וקבע הצבע החיצוני החום של בנין הישיבה.
שטרוק אף הבטיח לצייר את הנדבן מר סובולוביץ ללא תמורה, כתרומה לישיבה - כהוקרה לנדבן על תרומתו.
הבאתי מקצת מפעולותיו של שטרוק כמנהיג בחיפה ובארץ , וכאיש ציבור העוסק בצרכי ציבור באמונה, ובמיוחד לציבור מתנועת המזרחי והפועל המזרחי.
חשוב לדעת ולזכור ששטרוק היה מנהיג ציוני בחיפה, שהתייחס לבקשות ופניות לעזרה מכל שכבות הציבור, בעניינים פרטיים כחוות דעת על כשרון לציור של ילד, מאמץ להשגת סרטיפיקט, אירוח בביתו בתקופת המלחמה של קרובים ורחוקים, ועזרה בענייני ציבור.
והרי תיעוד מעניין שנחשפתי אליו לאחרונה:
ארגון חברי ההגנה בחיפה רבתי פנו לראש העיר אבא חושי במכתב מיום 4 באפריל 1951,ובקשו עזרתו בהעברת המגרש והמבנים של תחנת מכבי האש בהדר הכרמל לרשות הארגון. במכתבם הם מונים 7 נימוקים לבקשתם ולזכותם בענין זה, ואת הסעיף הראשון במכתבם אצטט להלן:
" ארגון "ההגנה" העברית בארץ ישראל לשעבר, מחוז חיפה, קבל בזמנו את המגרש ברחוב פבזנר 29, המשמש עתה כתחנת מכבי אש מתנדבים, מאת חברת הכשרת הישוב, הודות להתערבותו האישית של הפרופ' הרמן שטרוק ז"ל "
במקום זה מתאים להציג כמה מהרישומים בספר הסקיצות של שטרוק מנופי חיפה,
ומקומות נוספים בארץ.
ברצוני להוסיף רעיון והסבר לריבוי ציורי התמרים ביצירותיו של שטרוק –כפרפרת למאמר, רעיון המחבר את שטרוק הציונות וציור התמרים. שטרוק הרבה לצייר עצי תמר, במקומות רבים בעיקר בארץ.
לדעתי ,שטרוק, שהיה תלמיד חכם שידע עברית ותנ"ך ומשנה גמרא והלכה, זכר את הפסוק בירמיהו, ל"א פס' כ' הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה
דֶּ֣רֶךְ הָלָ֑כְתְּ שׁ֚וּבִי בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל שֻׁ֖בִי אֶל־עָרַ֥יִךְ אֵֽלֶּה:
רש"י בעקבות הספרי, אומר: ושמתם את דברי - אף לאחר שתיגלו, היו מצויינים במצות, הניחו תפילין, עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכך אומר ירמיהו: הַצִּ֧יבִי לָ֣ךְ צִיֻּנִ֗ים שִׂ֤מִי לָךְ֙ תַּמְרוּרִ֔ים שִׁ֣תִי לִבֵּ֔ךְ לַֽמְסִלָּ֖ה .....אז ציונות זה לשמור מצוות כגון תפילין ומזוזה בגלות , שכאשר חוזרים לארץ ישראל לא תהיינה מצוות אלו עלינו כחדשות. ומי שמניח תפילין ומזוזה בחו"ל ובארץ ישראל הוא ציוני.
ומה הקשר בין ציונים לתמרורים ? המפרשים אומרים: ציונים - כמו גלי אבנים או אבן מצבת להכיר הדרך, ותמרורים - תמרים קטנים נטועים לסימן בדרך, אז התמרים הם התמרורים בדרך חזרה לארץ ישראל, והדברים מתיישבים יפה עם הציונות הדתית ששטרוק היה ממנהיגיה הראשונים והנאמנים.
Comments