על שלושה וארבעה ארונות קדש בכפר הרא"ה

יאיר בן אורי - תמוז תשפ"ד

- בימי בין המיצרים, תקופת האבל על החורבנות, התגלגלתי לעסוק בשלושה וארבעה ארונות קודש שאו"מ אדריכל מאיר בן אורי תכנן, עיצב, צייר בכפר הרא"ה.

הקדמה לימי בין המיצרים - הישיבה בכפר הראה נבנתה לפי שאיפת ראשי המזרחי ובראשם הרב מאיר ברלין-בר אילן, ובתרומתו הגדולה והמיוחדת של אברהם אליהו סובולוביץ, במקורו מריגה-לטביה, שביקש שתיבנה ישיבה חקלאית שתחנך תלמידי חכמים וחקלאים שומרי מצוות. כל התוכניות והתחרות היו להקמת ישיבה חקלאית הכוללת תשתית ללימוד כל מקצועות וענפי החקלאות. לאחר בירורים רבים התקבל האגרונום כהנר להיות מנהל הישיבה החקלאית. קיימת מערכת מסועפת של התכתבויות סביב בחירת המקום ( כפר הראה) ובחירת המנהל והצוות וגיוס התלמידים, פרשה הראויה למחקר מקיף. במקביל פחות או יותר, יסד הרב נריה את הישיבה ששכנה בבית הכנסת בכפר, עם 13 תלמידים ראשונים. עם התרחבות הישיבה והקשיים בתיפעול מלא של הישיבה החקלאית, ביקש הרב נריה רשות להשתמש באופן זמני בכמה כיתות. בתהליך שנמשך, השתלטה ישיבת בני עקיבא על המבנה והישיבה החקלאית התפוגגה, עד שהוקמה מחדש, במבנה אחר שנבנה בסמוך בשנות החמישים הראשונות מוסד "יקיר" שבראשו עמד הרב שלמה צוקרמן.

חכמינו הראשונים והאחרונים הרבו לדון ולכתוב ולפסוק מה לעשות בבית כנסת שנבנה לשם בית כנסת והתרוקן מציבור המתפללים. אך ברור הוא שחובת הציבור לדאוג שבית הכנסת ובית המדרש לא יפסיקו מלמלא את יעודם ומטרתם מקום תפילה ותלמוד תורה ולא יהפכו את המקום למוזיאון או מרכז הדרכה לכל נושא שהוא.

ימי האבל על החורבן מתחברים גם לאבל על קול התפילה והתורה שנעלמו מחללה של הישיבה החקלאית-ישיבת בני עקיבא בנין הכיפה. וכאשר טרחו על שימור המבנה-מבנים הפכו את יעודו ובכך השקיעו את התקציבים לשימור, ואת שימור פאר הישיבה, הכיפה המיוחדת בציוריה ובמוטיבים היהודים הרבים שהושקעו בה – דחקו לקרן זוית. חבל על דאבדין ולא משתכחין .

ומה הם השלושה ?

1. ארון הקדש שבן אורי תכנן בבית הכנסת – בית המדרש של הישיבה החקלאית שהפכה לישיבת בני עקיבא הראשונה, בשנת תרצ"ט - תכנית שלא הגיעה לכלל ביצוע, לא במקום ולא בעיצוב - לפי תכניתו של בן אורי. ובתכניתו של בן אורי שלב ראשון בתכנית הראשונה שנבחרה בתחרות , ושלבים מאוחרים לאחר סיום בנית בית הכנסת-בית המדרש עם הכיפה המצוירת, ובהם כארבעה עיצובים שונים דומים זה לזה , כולל תכנון כל הריהוט לבית המדרש-בית הכנסת

2. ארון הקדש בבית הכנסת בכפר הראה, בן אורי עיצב הארון ועיטר אותו לפי תוכנית שהגה הרב ישראלי זצ"ל , ובן אורי פיתח ושכלל ותיעד את מהלך הביצוע בשנת תש"ט.

3. אותו ארון, שבן אורי חידש את הציורים בשנת תשי"ט, מתוך שינוי הצבעים

4. ארון הקדש שבן אורי עיצב תכנן וצייר לבית המדרש הלפרין בשנת תש ....

כאשר המוטיבים והסמלים נעשו בעצה עם הרב נריה זצ"ל

ארונות הקדש הללו אינם, ואין איש יודע מתי ולהיכן נעלמו והאם עדיין יש להם זכר באיזה מחסן עלום. אולי רשימה זו תצליח לעורר זכרונות.

השבוע נציג דברינו ביחס לסעיף מס' 1. ובע"ה בשבועות הקרובים נרחיב ביחס לסעיפים הבאים .

התורם מר סובולוביץ תרם סכום גדול מכספו להקמת ישיבה חקלאית , ולאחר בחינת המקומות המתאימים שנותרו להשוואה , בעיקר מבחינה חקלאית, המושב שדה יעקב וכפר הראה – מצאו המומחים החקלאיים שכפר הראה עדיפה. מטרת הישיבה כפי שועדת ההיגוי קבעה והגדירה, וכך הציגה הדברים למתכננים היתה כדלקמן:

בתכנית הראשונה שבן אורי הכין בנובמבר 1938, בית הכנסת שהוא בית המדרש \ תוכנן בגלל בעיות אוורור כאשר כיוון קירות הבנין מקבילים לרוחות השמים מערב ומזרח צפון ודרום.( נושא חשוב מאד בתקופה שלא היו מאוררים ובודאי שלא מזגנים). אלא שירושלים ובית המקדש בכפר הראה הם בכוון דרום-מזרח, (בערך) ולכן בהצעה זו ארון הקודש מצוי בפינת הבנין כפי שניתן לראות בשרטוט בית הכנסת ובהעמדת ארון הקודש בפינה.