על השיר שעל החרב

בס"ד לקראת יום העצמאות תשפ"ה

יום הזכרון למשורר אורי צבי גרינברג ז"ל ה' באייר

אמת אחת ולא שתיים – אורי צבי גרינברג

והחרב המעוטרת בשיר, בלשכת יעל בן אורי-דקל בצה"ל

  יאיר בן אורי ויעל דקל

בבית בן אורי בקרית שמואל היתה הערצה לאורי צבי גרינברג ולשירתו. הכרת אורי צבי גרינברג וד"ר ישראל שייב-אלדד, התחילה כמדומני מסבתא חיה ברנשטיין, אשתו של מנהיג הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין. אמא יהודית ז"ל הייתה מנויה על הירחון "סולם", ואמא ואבא היו קוראים הירחון כהגיעו. ואבא קרא לנו ליד השולחן משיריו של אורי צבי גרינברג שהתפרסמו בסולם. נוצרו קשרים טובים בין אבא ז"ל ובין א.צ.ג. ואלדד, בענייני פיתוח הר ציון, ובנושאים נוספים.  בגליון סולם שהוקדש להערכת הספר "רחובות הנהר" של אורי צבי גרינברג , גליון כסלו תשי"ב, התנוסס על שער הגליון ציור של אורי צבי גרינברג שצייר אבא ז"ל, ובתוך הגליון התפרסמה רשימה קצרה בה כתבה סבתא, חיה ברנשטיין-מיכלסון מאמר קצר שכותרתו :   " מדוע אני קוראת בשירי אורי צבי גרינברג ".

בהר ציון, ביוזמת ד"ר ש.ז.כהנא וא.צ.גרינברג התחילו בהכנת ספר יוחסין בו ירשמו הילודים כאשר לשמותם יצורף שם הקושרם לציון. את התעודה עיצב  בן אורי. הראשונה ברשימה היתה בת שבע שלומציון טור מלכא, בתם של אורי צבי גרינברג ורעיתו עליזה, והשניה ברשימה היתה אחותנו הצעירה תמר שלומציון בן אורי, וזו התעודה שלה.

בתחילת שנת תשל"ב יעל משרתת בצבא בקבע בהר כנען ומבקשת לקשט חדרה בשיר של א.צ.גרינברג "אמת אחת לא שתיים", שאבא קרא ליד השולחן וכולם התלהבו ממנו. היא שוחחה עם אבא, שהציע לבקש רשות מא.צ.גרינברג להעתקת השיר לצורך זה, וישלח לנו הנוסח המדויק של השיר, והרעיון היה לכתוב השיר על רקע ציור של מפת ארץ ישראל בגבולות ההבטחה. יעל פנתה במכתב לא.צ.גרינברג,  נוסח השיר כתוב במכונת כתיבה ומנוקד, נשלח ליעל, והמכתבים המוצגים  להלן הגיעו מאורי צבי ליעל  ולבית בן אורי.

בן אורי ישב עם יעל ודנו כיצד לעצב  השיר הכתוב. בסופו של דיון הציע אבא ז"ל לכתוב השיר על חרב מעץ  בגובה של כ-120 ס"מ, והוא תכנן חלוקת הטקסט לאורך החרב, קצת שונה מהחלוקה לשורות שכתב המשורר.

לאחר סיום המלאכה  תלו החרב במשרדה של יעל, אשר כתבה מכתב מפורט למשורר א.צ.גרינברג בו תיארה  וסיפרה מהלך העניינים והודתה על שליחת הטקסט המנוקד והרשות להשתמש בשיר, ומכתבה מוצג להלן.

ברבות הימים, יעל פרשה מהצבא ולקחה איתה לביתה החרב אותה תלתה בביתה. אך ברבות הימים, הכתב נחלש ודהה. אנו מציגים תמונת החרב התלויה בביתה, בשלמותה, ובקטעים לצורך התבוננות  בפרטים. כמו כן נציג את הטקסט כפי שכתוב על החרב ואת סמל החטיבה שממנו נשאב הרעיון לצורת החרב עליה נכתב השיר.

 כאשר בן אורי כתב השיר על החרב הוא שינה את החלוקה לשורות. במקום 42 שורות בשיר המודפס הוא חילק השיר בחמישים שורות שאינן ברוחב אחיד, כפי שרואים כשמתבוננים בצילומי החרב למעלה. למען הנאמנות למקור אנו מביאים להלן את נוסח השיר המנוקד כפי שהוא מופיע בדפוס בספר.  את עותק השיר המודפס ומנוקד בכתב ידו של א.צ.ג. איננו מביאים כיוון שדהה מאד וקשה לקריאה.

נסיים מאמר זה בשיר של אורי צבי גרינברג שהופיע בסולם גליון ניסן תשיא

שעשה רושם גדול על אבא, שהזדהה עמו כאדריכל אמת, ואבא קרא אותו באזנינו , כנראה יותר מפעם אחת, שכן עד היום מהדהדות באזני השורות  השביעית בשיר...."לא במחיר כוסף כי אם במחיר כסף" , ומהפיסקה השלישית מסוף השיר: " כי לא כה, כי אם – כך בונים למלכות ! לפי שמראה האנך בחזון "....וגו'

ואבא ז"ל היה מצטט בעקבות השיר:

 את ארץ ישראל לא פודים ובונים בכסף ( סגול,סגול) כי אם בכוסף.