עוג מלך הבשן

ביצירות או"מ אדריכל מאיר בן אורי  - תמוז תשפ"ה

דמותו של עוג מלך הבשן שזורה בתורה כולה מספר בראשית ועד ספר דברים, (12 איזכורים), ביהושע (6), ובכתובים (3),  ובתלמודים ובמדרשים רבים.

עוג מלך הבשן היה מפורסם בגודלו כענק שבענקים, וכאשר דנים בשיעורים, כגון "מלוא לוגמיו" נשאלת השאלה אם מדובר בנפח בגודל מוחלט או בנפח התלוי במלוא לוגמיו של כל אדם, בין תינוק, גמד או ענק כעוג מלך הבשן.

הראם הקדמון ועוג הם מיצורי בראשית בעלי הגודל המופלג ועל שניהם נשאלת השאלה איך שרדו במבול, כאשר ברור שבשל גודלם לא יכלו להיכנס לתיבת נח.   המדרש אומר שהפליט שבא להודיע לאברהם אבינו שלוט נשבה, היה עוג.  בפרשתנו פרשת חוקת נזכרים סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן, המלכים ששלטו בעבר הירדן המזרחי, ואמורים היו להיות חומת מגן לעמי כנען בפני בני ישראל.

בן אורי תכנן ובנה את מועדון בני עקיבא בחיפה בהדר הכרמל, שהיה בית הכנסת , ועל ארון הקדש צייר את תיבת נח, התיבה במרכז על ארון הקדש ומצד ימין החיות הנכנסות לתיבה ומצד שמאל החיות היוצאות מהתיבה, אך עוג אינו מופיע בתמונה זו. באותה תקופה, שנת תרצ"ט 1939  הכין 10 ציורים לספר פרקי אגדה בהוצאת בית הספר הריאלי בחיפה, בעריכתו האמנותית של פרופ הרמן שטרוק. בשלושה מהם מופיעה דמותו של עוג מלך הבשן. עוג נאחז בתיבה מבחוץ, ונח ובניו מאכילים את עוג דרך צהר התיבה. בתמונה הבאה נראה עוג יושב על חומת עירו אדרעי, וצופה במחנה ישראל החונים לעומתו לאחר נצחונם על סיחון מלך האמורי.  מספר המדרש שעוג עקר הר בגודל 3 פרסאות ושם אותו על ראשו בכוונה להשליכו על מחנה עם ישראל, להשמידם. המדרש מספר שהקב"ה שלח נמלים שחוררו את מרכז ההר, וראשו של עוג שקע בתוך ההר ושיניו השתרבבו ונשברו, ואז משה רבנו שגו בהו עשר אמות, נטל גרזן שאורכו עשר אמות וקפץ לגובה עשר אמות והכה את עוג בקרסולו, וכך גרם לנפילתו ומותו של עוג. אגדה זו היא הנושא של התמונה השלישית על עוג.

נתבונן כעת בשלושת התמונות לפי הסדר שתיארתי לעיל.

            אם נתבונן בציור של עוג היושב על חומת עירו, אדרעי, ונשווה אותה לתמונה נוספת באותו ספר, של הצפרדע הענק הבולע את העיר הגרוניא, באגדות רבה בר בר חנא, - מיד נראה הדמיון בין הערים.

חדי העין, יראו שבין בניני העיר נמצא בניין הדומה מאד לבנין בית הספר הריאלי שליד הטכניון בהדר הכרמל.  זו דוגמא להומור הדק בציוריו אלו של בן אורי.

כ-15 שנה לאחר מכן התחיל בן אורי במחקריו בנושא לשון בניה בתורה, כאשר הנושא הראשון היה המנורה המשוקדת והשני היה תיבת נח. במחקר חדשני זה הגחע למסקנה שצורתה של תיבת נח היתה כתיבה בעלת חתך מעוין. כאשר לאחר כמה שנים עבר לתקופת ציורי שמן ואקריליק , ציייר שוב את עוג הנתלה על תיבת נח, ואת עוג עם ההר שנפל מראשו אל כתפיו, ומשה קופץ ומכה בו.

בתמונות שמן אלו שצוירו על עץ חידש בן אורי , כאשר על החלק האחורי של התמונה כתב את המדרש המספר את סיפורה של התמונה.

בשנת תשמ"ב, הכין בן אורי חוברת מתנה למוריה בת המצוה, ובה שילב מענייני הפרשה והמשפחה ובה הופיעו שני אקוורלים בנושאים אלה, אותם נציג להלן.

אסיים בתיאור ציור יוצא דופן שמבחינה כרונולגית שייך לתקופה תש"ז-תש"ט (1947-49)

על הקיר החיצוני של המרפסת הקדמית בביתנו בקרית שמואל, שאורכה כ-4 מטר, בן אורי צייר את דמותו של עוג מלך הבשן השוכב פרקדן. בצילום היחידי שנותר נראה רק קצה ראשו מצד שמאל.

אצלנו בבית בן אורי לא נתן לעוג מלך הבשן להרים את ראשו.