סולם יעקב

פירוש ציורי לספר בראשית, פרק כ"ח, י"א – י"ב- מאת מאיר בן אורי

בתחריט זה, הסולם עומד אנכי, על המרובע הבנוי חומות, האמורות להזכיר את שטחו הרבוע של הר הבית בירושלים, ששטחו לפי המסורת ק"ן על ק"ן (150 על 150) אמה. הנוף הירושלמי של "הרים סביב לה", מתואר ללא הבניה שנוספה במשך הדורות. גם בשטח המדרון, שלמרגלות החומה הדרומית (העופל), הפונה כלפי המסתכל, נמצאים רק מספר עצי זית. אבל בניגוד לכל דיוק היסטורי, מתואר השטח ממערב לכותל המערבי כשטח רחב פנוי, עם נקודות זעירות המרמזות - "אנשים מתפללים".

המלאכים מחלומו של יעקב העולים והיורדים חסרים כנפיים, רק מעין צעיף תלוי על צווארם. בתוך העננים מצויירים כנפי ציפורים גדולות, המסובבים את המלאכים כרוחות וכשדים – סמל לשטן המתערב ומנסה להפריע. הכוונה לכוחות ההשמדה בכל דור ודור, המבקשים להרוס ולחבל בעליה ובירידה של המלאכים מחלומותיו של יעקב אבינו.

הדמות השוכבת מחזיקה בידיה את כנפות המעיל. הראש בצד קודש הקודשים במערב, הגוף במקום בית המקדש, והרגליים לכיוון מזרח, לכיוון הר הזיתים. התחריט מתאר את אשר ישראל מאמינים, במשך כל הדורות, - את מקומו של שער השמים.

ציירים רבים, וביניהם יהודים, הושפעו מן ה"מונופול ההיסטורי" בעיני עולם האמנות, הקושר תמונה וורטיקלית מונומנטלית לדמות "אותו-איש" על הצלב, כפי שתוארה באלפי כנסיות וקתידרלות. מובן שהיו ציירים אחרים, שנהגו לצייר "סולם" בצורה של גרם מדרגות תחת כיפת השמים, כאשר על המדרגות המשופעות היו שתי תהלוכות חגיגיות של מלאכים, מצד אחד המלאכים העולים ומצד שני המלאכים היורדים. הפרשנים, התקשו בזיהוי הגיאוגרפי – היכן מקומו של הסולם שרגליו במקום בו שוכב יעקב, וראשו מגיע לשער השמים.

עוד לפני קם המדינה התחלתי לעסוק ב"סולם" כנושא ציורי. בעיני, העיקר היה שההסבר הפשטני מאפשר לבנות תמונה בקונסטרוקציה אנכית, של "סולם מוצב ארצה".

ציירתי נושא זה בצבעי שמן שקופים על זכוכית, ג' 107 ס"מ, ר' 43 ס"מ,

וגם בצבעי שמן על עץ. תמונת צבעי שמן על עץ, ג' 100 ס"מ, ר' 35 ס"מ, קטלוג-שמן 009, הוצגה בתערוכה בניו-יורק בשנת תשי"ט (1959).

תמונה אחרת בצבעי שמן על בד , ג' 180 ס"מ, ר' 85 ס"מ, קטלוג-שמן 031, ציירתי בשנת תשכ"א (1961).

אילוסטרציה בשחור-לבן הופיעה בארה"ב, בשנת תשכ"ד (1964), בספר " HEAVEN ON YOUR HEAD" (שמים על ראשך), ג' 215 מ"מ, ר' 103 מ"מ, ספר אגדות מאת ד"ר ש.ז.כהנא והרב מ.זילברמן. בכל היצירות האלה, מראשותיו של יעקב מונחות אבני המקום – אבני השדה, כפירוש המסורתי, ולא כצורת המקום הנוכחית, מבנה של חומות ונוף הר הבית.

רק בתמונת שמן על עץ, ג' 200 ס"מ, ר' 80 ס"מ, קטלוג-שמן 024, אותה ציירתי בעקבות חוויות מלחמת ששת הימים, הצגתי את הנוסחה החדשה , המופיעה גם בתחריט. תמונה זו הוצגה בתערוכה באוניברסיטה בר אילן לרגל עשרים שנה למדינת ישראל בשנת תשכ"ח (1968). שכותרתה היתה " תביאמו ותטעמו... ", כאשר סולם יעקב ניצב ב-"... הר נחלתך ".

בתמונה צבעונית זו ניתן לזהות בצבעי כחול ולבן של לילה, את מקום הר הבית המרובע – את הכותל המערבי עם השטח הפנוי הנקי מהזבל שנערם בו במשך דורות לשם השפלת המקום והעלמתו. אבל גם הציפורים השחורות נשארות ומתקיפות מלמטה למעלה את המלאכים העולים והיורדים מגופו של יעקב – ישראל.

חוויות מלחמת יום הכיפורים הביאו לשלב נוסף בפיתוח הנושא של "סולם יעקב".

תמונת צבעי שמן על בד, ג' 145 ס"מ, ר' 65 ס"מ, קטלוג-שמן 137. יעקב איננו שוכב שקט ישר ורגוע בחלומותיו כמו בתמונות הקודמת. יעקב מתפתל מהמראות הנוראים. מקומו על הר הבית הפך למזבח גדול פי כמה מאותו מזבח של האב יצחק והסב אברהם. מזבח של להבות אש. האש אינה אש העקידה דאז, האש מלחכת את העצים של הסולם. השלבים התחתונים וגם העליונים בוערים בלהבות העולות אל מחוץ לגבולות התמונה, לשער השמים. באור הלהבות מוארים המלאכים העולים ויורדים, והציפורים השחורות עפות ומתקיפות אותם כעין אווירונים משולשים של נשק מודרני, ומלאכים אלו אינם יודעים כיצד לכבות את האש.

למטה בתמונה, על האדמה לרגלי משטח אותו מזבח, הבנוי חומות סביב שטח ק"ן על ק"ן אמה, מצטופפים בחשכת הלילה רבבות מתפללים ומתפללות עם נרות קטנים כגחלים זעירות. על יד הכותל המערבי מאחורי ראשו של יעקב העקוד בחלומו, עומדים נשים, זקנים, ילדים וגברים ומזכירים את הקרבנות הרבים של בני ישראל, קרבנות שנפלו על קידוש השם ומזהים את סולם-יעקב עם סולם-ישראל; ישראל סבא שמלפני אלפי שנים.

נוסיף מעט מהסקיצות של האומן מאיר בן אורי: