סבתא רוזה וסבוצקי ז"ל בת מאיר הכהן קרון

ה' בתמוז ה' תרל"ט – י' באייר ה' תש"ב   ( 26-6-1879  –  27-4-1942 ) נפטרה בגיל 63

סבתא רוזה קרון נולדה בריגה למאיר הכהן קרון ו-ג'ני לבית שולמן  בשנת תרל"ט – 1879. משפחתה היתה מבוססת וחשובה בקהילה היהודית.  האבא היה צורף, והאמא ניהלה בריגה בית מסחר גדול שנסגר בשנת 1930.

ביום 19.12.1903 התארסה לסבא משה וסבוצקי, שעסק במסחר בינלאומי יצוא ויבוא , וביום 12.1.1904 נערכה חתונתם בריגה.  בשנת 1906 נולדה בתם הבכורה פרומה-פרנציסקה ולאחר שנתיים, באביב 1908, נולד הבן – מאיר מקסימיליאן , שהוא אבא ז"ל.

סבתא רוזה היתה אישה דעתנית ועצמאית ואמנית בנפשה.

היא היתה הדורה בלבושה. התמונות בבגדיה ובכובעים שעל ראשה, מעידים על טוב טעמה והצעידה עם האופנה המתקדמת באותה תקופה. 

סבתא רוזה צילום בתוספת צבעים על ידי מאיר בן אורי

היא למדה ציור וציירה

סבתא רוזה מציירת במוזיאון

פינת סבתא רוזה במוזיאון בן אורי תשפד

ועסקה גם בעבודות בריקועי מתכת

גביע לקדוש-רוזה וסבוצקי . לבעלה משה וסבוצקי

גביע לקדוש רוזה וסבוצקי לבעלה משה וסבוצקי

תחתית לגביע לקדוש בשבת- רוזה וסבוצקי

ורקמה וטכניקות שונות באמנות אותן למדה בפטרוגרד (לנינגארד) ובמינכן. בתקופה שלמדה במינכן בשנים 1912-1913 לקחה איתה למינכן את הילדים פרנצי ומקסל' אותן גידלה וחינכה. בתקופת מינכן נשלח אבא זל לגן מונטסורי המעודד יצירתיות של הילדים, כאשר הגן היה הראשון בעולם בשיטה זו .

סבתא רוזה היתה חברה באגודת האמנים היהודים בריגה והיתה תקופה שהיתה ראש האגודה.

תערוכת ציורים בריגה 1927 היצירות של סבתא רוזה

תערוכת ציורים בריגה 1927 משתתפת סבתא רוזה

תערוכת ציורים בריגה 1927 משתתפת סבתא רוזה

תערוכת ציורים בריגה 1927 משתתפת סבתא רוזה

תערוכת ציורים בריגה 1927 משתתפת סבתא רוזה

תערוכת ציורים בריגה 1927 משתתפת סבתא רוזה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה עברו לדנמרק ושם חגגו לאבא הבר מצוה בבית הכנסת הגדול בקופנהגן.  סבתא נהגה לצאת ולצייר הנופים שסביבה . 2 ציורים מוצגים להלן. באחד הימים, מלך דנמרק שטייל רכוב על סוסו, עצר לידה התבונן בציורים וניסה לדבר איתה והיא ענתה לו בדנית עילגת.

ניתן לראות קטלוגים מתערוכות  מהשנים 1927, בה הציגה כ-7 מעבודותיה. ובסוף שנות ה30 כאשר ברשימת העבודות יש כאלה של שטרוק, בן (BENN), ובן אורי,  ואת עבודותיו של בנה היא הכניסה לתערוכה מתוך אוסף העבודות שהיו בידיה.

באביב 1934 אבא זל עלה לארץ ולאחר כחצי שנה נפטר אביו משה בריגה. 

סבתא ביקרה את אבא בארץ ישראל פעמיים, בתחילת קיץ תרצ"ו-  ויש 2 ציורים שאבא צייר אותה ביוני 1936 בביתו בחיפה.. הביקור השני היה באביב תרצ"ז - 1937. בביקורה זה, כתב אבא, צילמתי אותה יושבת במרפסת בחדרי בחיפה, רחוב אחד העם 10. ממשיך וכותב אבא ז"ל: " אמי יושבת בכסא נח וכמקובל אצלה ידיה עסוקות במלאכת מחשבת תפירה, ריקמה, תיקונים וכד'.  שולחן השרטוט שלי מאחוריה והאור נכנס דרך דלת המרפסת ממנה היה מבט נהדר לכרמל – לרחוב/שכונת הרצליה, לגן הפרסי ולמפרץ. תחריטים רבים נעשו על פי רישומים שעשיתי מאותה מרפסת בקומה העליונה של הבית שנקרא " בית לוריה" על שם בעל הבית.

צילום שני של אמי באותו מקום ובאותו זמן, וצילום שלישי של אמי היושבת ליד שולחן העבודה שלי ומאחריה ארונית ספרים ותוכניות, וכלים,  וארון בגדים .  סבתא נפגשה עם פרופ הרמן שטרוק, המורה הדגול של אבא ז"ל.

מצורפת תכנית החדר שלי ותכולתו באותה תקופה. 

1937 תכנית החדר שלי בחיפה, אחד העם

סבתא שושנה בא-י תרצו

כאשר פלשו הנאצים לריגה 1941  סבתא ובתה פרנצי ובעלה אברהם ובתם אבלין ברחו  בעור שיניהם, בלבוש קיצי קל ללא מטלטלים ולאחר נידודים ופרידות אלו מאלו הגיעו לסיביר, ושם שהו בתנאי רעב קשים וחוסר טיפול רפואי ושם סבתא נפטרה. הידיעה הגיעה לאבא רק בי"ח אלול תש"ב  ולפיכך ישב שבעה כדין שמועה רחוקה.

סבתא היתה חותמת על מכתביה לאבא "אומי", וכנראה לכן לבת הראשונה קראו בשם נעמי שושנה. נעמי מצלצל ומתחרז עם הכינוי אומי.

יחדנו במוזיאון פינה לזכרה

יהי זכרה ברוך   ת.נ.צ.ב.ה.