מירון בל"ג בעומר והמקומות הקדושים בישראל בשנים הראשונות למדינה -ביצירותיו של בן אורי ז"ל.

בעקבות הוצאת המדריך למקומות הקדושים על ידי משרד הדתות, בעיצוב מאיר בן אורי, כתב בן אורי מאמר בעיתון הצופה י"ז באייר תשי"ד, שכותרתו " המקומות הקדושים והתיירות בישראל ", ואליו נוספו דברים בעריכת יאיר בן אורי.

חשיבותם של המקומות הקדושים היהודיים הולכת וגדלה עם המאמצים למצוא בשביל התיירים מארצות המטבע הקשה תוכניות לבילוי הזמן, ולהמציא להם מטרות הולמות לסיורים ב"ארץ התנ"ך".

זה עכשיו, הוציא משרד הדתות "מדריך למקומות הקדושים" בעברית, ובקרוב תצאנה מהדורות באנגלית ובצרפתית. מדריך זה הוא שלב ראשון בניסיון לפתח שיטה להדרכת תיירים בתחום המקומות הקדושים ליהדות. קיימים סימנים להתקדמות ניכרת בתודעת התיירים, המבקשים לדעת ולראות יותר ויותר משרידי העבר היהודי, והדבר אינו מוגבל לקבוצות המאורגנות על ידי תנועות ציוניות.

תיירים הנוסעים ברחבי ישראל נחשפים למבנים ומקומות היסטוריים רבים הקשורים לנצרות , ומעט כאלו הקשורים לעם ישראל וליהדות. רוב התיירים מתעניינים במה שרואות עיניהם, וכאשר רואים מבנה או כל צורה אחרת הבולטת בשטח, פונים למדריך או לנהג ושואלים מה זה ולמי זה שייך . תשובת המדריך והסבריו על ההקשרים ההיסטורים של אותו אובייקט, יוצרים בלב התייר חוויה עמוקה וממושכת יותר מכל קריאה בספר או בפרוספקט, ואפילו הוא מודפס בהידור רב. לכן, עלינו להמריץ הקמת מבנים וציונים לאותן מצבות קודש רבות המצויות ברחבי ישראל – מצבות ומקומות הידועים בתולדות ישראל והנזכרים בסיפרות.

גאולת המקומות הקדושים ליהודים, קברי קדמונים מתקופת התנ"ך התנאים והאמוראים, החלה בצורה מסודרת להיעשות בתקופת המנדט הבריטי, בעיקר באיזור הגליל בכלל וצפת וסביבתה במיוחד, על ידי רישומם בספרי האחוזה כהקדשים של העדה היהודית. (יזכר לטוב הרב דב זילברמן מצפת שממשיך את דרכו של אביו בתחום זה). אולם עדיין רבה העבודה לפנינו. והולכת ומתבררת העובדה שמספר המקומות הקדושים ליהודים גדול מאד ביחס למקומות של הנוצרים והמוסלמים.

עבודה חשובה מאד בנושא זה עשו ד"ר מיכאל איש-שלום בספרו "קברי אבות" (הוצאת המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, ירושלים תש"ח) וד"ר זאב וילנאי בספרו " מצבות קודש בארץ ישראל" (הוצאת מוסד הרב קוק,ירושלים תשי"א). ספרים אלה מעידים מה היקף ההרס וההחרבה השיטתית של שרידי מצבות קודש בארץ ישראל בשנות הגלות, ועל המאבק הבלתי פוסק בין היהודים, תושבי הארץ ועולי רגל הפועלים לשמר ולשקם המקומות מול נסיונות בלתי פוסקים של שונאים ויריבים בני הדת המוסלמית והנוצרית, הרוצים לנכס לעצמם מקומות אלו ובכך לערער את אחיזתנו בארץ אבותינו. תהליך היסטורי מתמשך זה של עקירת סממנים יהודיים מאותם אתרים, בראשותם של השליטים הזרים בארץ ישראל, מסבירים את היעדרם של מימצאים פיזיים המהווים אינדיקטורים המקובלים על הארכיאולוגיה המודרנית. קדושתו של קבר יהודי, שתוכנו נשדד ועצמות הנקברים נזרקו - לא איבד את קדושתו , ועולי רגל המשיכו לפקוד מקומות אלו ולנשק רגבי אדמתם כדברי הפסוק " כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". ועל פסוק זה דרשו: כיוון דארץ ישראל היא מושב השכינה, לכן הארץ בעצמה קדש קדשים, כתיק של ספר המקודש, והמנשק אבני ארץ ישראל כביכול כמנשק למקום השוכן בה.

לעולי הרגל היהודים בזמנים קדומים לא היו שאיפות לחקר הארץ, ובשונה מתיירים בימינו, עברו שדות ומדבריות, ולנו תחת כיפת השמים. הפקירו עצמם לטילטולי הדרך והרפתקאות והגיעו למקומות נידחים כדי להשתטח על קברי הקדושים. כל קבר וקבר היה מזכיר לעולי הרגל פרקי היסטוריה ספוגים מסורת ישראל, ודברי אגדה, פתגם או מימרה מפרשת חייו של אותו גדול שבאו לפקוד את קברו. וכאשר עולי הרגל הללו שוטטו במשעולי הארץ, ראו בעיני רוחם את חייו החופשיים של ישראל על אדמתו, וחזו בדמיונם את ביאת המשיח ותחיית המתים. הם זכרו היטב את דברי ר' יוחנן: " כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא".

מספר המקומות הקדושים – מצבות קודש שתוקנו ונבנו מחדש, והותאמו לסיורים של קבוצות גדולות של תיירים – עדיין קטן, וחלק ניכר מהם בדרך מצפת למירון. אבל התחלה זו מדגימה את השיטה שבה משרד הדתות מטפח את המקומות הקדושים. בצידי הכביש הראשי הוקמו תמרורי דרך, בהם מצוין שם הקבור, וחצים המפנים את התייר לדרך אל ציון הקבר, ומרחק הקבר מן התמרור. יש שילוט לאורך השבילים המובילים מן הכביש אל ציון הקבר המצוי בשדות או ליד כרמים, על גבעות והרים. תייר שעבר בדרך, אף אם לא נכנס והגיע עד לקבר – יזכור תמיד את שמו של הקדוש שעבר ליד הפניה לקברו.

תפקידם של העוסקים במקומות הקדושים להמריץ ולקדם ביצוע הקמתם מחדש של הקברים הידועים והקמת ציונים ותמרורים שישמרו עליהם מנטישה ושכחה. איתור ורישום במפה של מקומות אלו, הנזכרים בספרות, המפוזרים במקומות נידחים, (כמאה בשלב ראשון), אינו מספיק. נדרשת היערכות לתיקצוב וביצוע קימום פיזי-אדריכלי, על ידי המדינה, בצורה ממלכתית על הקצאת משאבים כספיים ואנושיים לביצוע. אם עלות הסדרת שש מקומות קדושים שבוצעו על ידי משרד הדתות במשך כשנתיים היתה כ-20,000 ל"י, - ניתן וצריך לגאול עוד 30 מקומות קדושים במשך שנה אחת ובתקציב של כ-100,000 ל"י. שלא כמו חפירות ארכיאולוגיות – פעולות אלו תורמות באופן ישיר לבנין הארץ ונופיה

ביצוע של הפרויקט יביא לכך שיעלה מאד היקף הפרסום של מקומות קדושים אלו בצילומים ובתמונות בפרוספקטים של חברות תיור ונסיעות ומרכזי תיירות. אולם המטרה חייבת להיות מציאת דרכים להסברה והדרכה יהודית מקורית בנושא המקומות הקדושים, ואתרים היסטוריים אחרים במדינה. יש לחנך הקהל; התיירים והמבקרים, הנהגים והמדריכים לנהוג במקומות הללו ביראת הכבוד , בשקט ובנימוס. המדריכים חייבים לדעת להסביר ולצטט מדבריו בהלכה ו/או באגדה של הקדוש הקבור במקום ולספר אודותיו ואודות תקופתו. אולי מכלול הדברים יקרב הלבבות להרגיש בקדושת המקום. חינוכם והדרכתם הנכונה של המדריכים והנהגים היא נקודת מפתח חשובה בעניין זה.

בטיולים של תלמידי וקבוצות נוער ובמיוחד הדתיים שבהם, בה ההיבט המסחרי-כלכלי של הטיול אינו העיקר, יש להדגיש מימד המצווה והקדושה בביקור במקומות הקדושים. כשיקום דור חדש, שחונך מילדותו לנהוג בצורה זו, תיווצר אוירה שתשפיע גם על תיירים להתנהג כך, גם אם מלכתחילה באו לבלות חופשה ומנוחה מתוך סקרנות בלבד.

מצורף עותק המדריך למקומות הקדושים, ולכבוד ל"ג בעומר עותק מוגדל וצבעוני של העמודה המתייחסת למקומות הקדושים במירון.

משרד הדתות עסק לא מעט בהכנות לקראת העליה לרגל למירון בל"ג בעמר. אוכלוסית המדינה היתה קטנה באותם זמנים וגם מספר המגיעים למירון בל"ג בעומר. עדיין נדרשו סקרים על מספר העולים בשנה האחת ומידע על סוגי כלי הרכב בהם הגיעו כדי להערך ולתכנן מקומות חניה והדרכים לעליה ולירידה מקבר ר' שמעון בר יוחאי ויתר המקומות הקדושים במירון. בנושאים אלה עסק מאיר בן אורי לא מעט, ומצורפות תכניות המתארות מיקום המקומות הקדושים במירון וסדרי החניה המתוכננים.

בארכיון מוזיאון בן אורי מצויים יותר ממאה מסמכים ומכתבים הקשורים למירון וקבר רשב"י.

מצורפים למאמר זה 2 תמונות מסרט ההוריזונטלי המצוייר שחיבר וצייר מאיר בן אורי על דמות של

ר' שמעון בר יוחאי, אחת מתחילת הסרט והשניה מסופו.