"מעשה בראשית"
- benuri
- 17 באוק׳
- זמן קריאה 4 דקות
דברי הסבר ליצירות אמנותיות של או"מ אדריכל מאיר בן אורי ז"ל,
עיבד : יאיר בן אורי, על בסיס הסבריו בכתב ובעל-פה. - תשרי ה'תשס"ד
בנושא זה קיימים מספר ציורים בצבעי מים, שהן בבחינת סקיצות לתמונות השמן.
אבא ז"ל צייר שתי תמונות שמן בגודל 200 ס"מ רוחב ובגובה 73-80 ס"מ. ( תשכ"ח) האחת ניתנה לסמינר למורות בניהולו של ד"ר בן נון ז"ל, שהיה ידידו של אבא, והשניה נמצאת באוצרות מוזיאון בן אורי.
הנושא זכה לביצוע בשחור לבן על זכוכיות 7 מהחלונות בבית הכנסת "זכור לדוד" בנתניה, על הקיר המערבי. (תשכ"ו)
הנושא מופיע בברכה של בית בן אורי לראש השנה ה'תשכ"ט. ובעקבותיו: - בברכה לראש השנה תשנ"ז של לחתונתה של רננה בן אורי בשנת תשס"ד.
תמונה זו תלויה באחד מחדרי המדרגות בביה"ס עירוני ו' בחיפה.
1. ציור מעשה בראשית בבית הכנסת – האם מתאים ואם כן היכן ?
סיפר אבא ז"ל: "..אחד מותיקי רעננה ביקש ממני לצייר בבית הכנסת הגדול ברעננה את שבעת ימי בראשית – בריאת העולם, בכותל המזרח, מעל ארון הקודש.
אמרתי לו שכאשר מציירים את שבעת ימי הבריאה כסדרם, יהיה יום רביעי, ובריאת השמש והירח באמצע מעל ארון הקודש, וזהו דבר בלתי מתאים לגמרי.
אולם, את הנושא הזה, של בריאת העולם – מעשה בראשית, ציירתי בבית כנסת "זכור לדוד" בנתניה. שם הציורים על חלונות בצד המערבי של בית כנסת, באופן שכאשר נכנסים לבית כנסת והולכים לכיוון ארון הקודש, היום הראשון סמוך לכניסה, ויום שבת סמוך לארון הקודש, באופן שהבריאה מתקדמת לכיוון שבת קודש במקביל להתקדמות מהכניסה לקראת ארון הקודש. הציור על כל פרטיו נבחן ואושר מראש על ידי רב בית הכנסת – הרב הראשי של נתניה הרב דוד שלוש שליט"א.
המיוחד בציורים על חלונות זכוכית של בית הכנסת הוא שדרך החלונות והציורים יכול המתפלל להבחין באור היום או בחשכת הלילה, ובתאורה מלאכותית שמחוץ לבית הכנסת , ולראות את מעשה בראשית של "יוצר אור" ו"מעריב ערבים", דרך התמונה של מעשה בראשית .
2. ניתן להגדיר 3 שאלות מצויות ביחס ליצירה בכללה, ולתמונת השמן בפרט, והן:
א. מה הניע את הצייר לבחור לעסוק בנושא זה ?
ב. מה מחדש הצייר בנושא הידוע שבו עסקו הרבה אומנים גדולים לפניו ?
ג. מה הם האמצעים האמנותיים שבהם בחר הצייר להשתמש ?
א. מה הניע את הצייר בבחירת נושא זה ?
בדור של מאורעות קטסטרופליים, אימי השואה ומלחמה גרעינית, טוב לחזק את אמונתם של הרבים המאמינים שלא נברא העולם על ידי הקב"ה כדי להחריבו. הברית מימי נח מבטיחה לאדם שלא יהיה מבול שני. על כן מביעה היצירה את אמונתו של הצייר שמעשה בראשית הוא נושא שניתן לעסוק בו , מבחינה מוסרית ודתית, מתוך נאמנות לכתוב כפשטם של הדברים, ללא גלישה אל מה שלפני "בראשית", לפי המדרש המסביר מדוע פתחה התורה באות "ב" לומר לך, שכשם שהאות "ב" סתומה מאחור מלמעלה ומלמטה, ופתוחה רק קדימה, כך אינך רשאי לדרוש ולעסוק במה שהיה לפני "בראשית" מעל הבריאה ומתחתיה אלא רק ממנה ואילך. גישה זו חייבת להדריך כל אמן מאמין , וניתן לראותה גם בציורים של חלק מהציירים הגדולים, שאינם יהודים, שהיו בעלי אמונה ושורשים נפשיים בספרי התנ"ך.
ב. מה מחדש הצייר בנושא הידוע ומקובל ?
בהגדת "סרייבו" מן המאה ה-14, נמצאים ציורים של צייר יהודי, המתארים את מעשה בראשית. תחת ההתרשמות העמוקה מיצירה זו, שהיא מופתית מבחינה אמנותית ואמונתית נבחר הנושא כיחידה משלימה את המצוייר כמקובל על יציאת מצרים. ציורים אלו השפיעו על הציור שלי.
הציירים בזמנים ההם – כל תקופת הרינסאנס – וכמוהם הצייר של הגדת סרייבו, ראו במעשה בראשית הזדמנות לביצוע של ציורים אחידים בגודלם, המורכבים כסדרה לפי מספר ימי השבוע. יום יום של הבריאה, ותמונה תמונה עם כדור הארץ ושמים בנפרד.
החידוש בציור שלי הוא החיבור של כל הימים לתמונה אחת של "כדור הארץ" אחד, שראשיתו, קצהו מימין, (ככתיבה בלשון הקודש המתחילה מימין לשמאל, וככל דבר שיש לפתוח בימין,) - ושבת קודש בסופו בצד שמאל. בחיבור זה יש כוונה להדגיש שמעשה בראשית הוא תהליך בריאה אחד ושלם, בלי לוותר על הצגת הבריאה המיוחדת והנפרדת בכל אחד מימי בראשית.
בציורים המקובלים נראים השינויים בבריאה מכל יום ויום כנושאים עצמאיים: אור וחושך, מים ושמים, שמש וירח, אדם וחוה וכו' כמרכזים בכל תמונה ותמונה.
החדש ביצירה שלפנינו, הוא המעבר הטבעי , (על אף פסי ההפרדה האנכיים, המבדילים בין יום ליום,) כשקו השמים הולך בצורה של עליות וירידות; עליות לקראת יבשה עם עצים ועשבים ביום שלישי, ירידה של שקיעת השמש ביום רביעי, עליה ביום חמישי וירידה ביום ששי, ועליה ביום שבת.
ההבדל הגדול, והחידוש הפרשני בציור שלי לעומת ציורי הגדת סרייבו, ואחרים, הוא במיוחד בציורים של היום הראשון ויום שבת.
"ויהי אור" מתפרש בציור שלי כיצירה כדורית של כח בהיר אנרגטי על רקע החושך של החלל הגדול האינסופי.
ל-"שבת קודש" , שתוארה בדרך כלל כדמות תורנית, או סמלים של שולחן של שבת. נתתי ביטוי חדש ושונה. ביום השבת נראה כדור הארץ בשלמותו, כשהמקום הבהיר בצבעים והבולט במרכזיות הוא הר סיני וארץ הקודש עם ירושלים, ומדינת ישראל מבחינה גיאוגרפית.
ובכך כוונת הצייר לזהות את עצמו כמאמין בבריאת העולם שתכליתו - יעודו של עם ישראל כעם קדוש ותורת ישראל כיסוד הבריאה מראשיתה. כשהתורה שניתנה מסיני וירושלים המקום שבחר ה' היו במחשבה תחילה שקדמה לבריאה.
בבית הכנסת "זכור לדוד" מצוייר כל יום על חלון נפרד, אך הרעיון של רצף נמשך מתמונה לתמונה – מצוי בו.
ג. מה הם האמצעים האמנותיים שבהם בחר הצייר להשתמש ?
ביצוע תמונה רחבה מחייב את הצייר לחבר חלקים נפרדים ושונים במהותם; כמים ושמים, אור וצל, יום ולילה, דברים קרובים לעין ורחוקים באופק ועוד. לזה ממציא הצייר את החלוקה ואת הרעיון "הקומפוזיטורי" כלומר את המידות של שטחים בצבעים יסודיים, והצבעים המשניים.
ה"חלון" בתוך הפסים המקציבים את החלק של התמונה לכל יום ויום, אינו שוה. מימין- יום ראשון- ועש שמאל, יום שבת, - הולך וגדל שטח החלון בתוכו מצוייר הנושא ולעומת זה, הולך וקטן הקרע הכחול הכהה שמעל החלון למעלה. עקרון קומפוזיטורי נותן מתח בתחושת בראשית כדבר שהולך ומתמלא תוכן. כאשר "ויכולו השמים והארץ" בבת מראה במידות התמונה את ריבוי הצורות הציוריות והצבעוניות...
מרתק! תודה
מעניין מאוד.