לוח י"ג העיקרים לרמב"ם והברכה לראש השנה תשט"ו – מה הקשר ? - אדריכל מאיר בן אורי ז"ל

יאיר בן אורי ר"ח אלול תשפ"ד

באמצע שנת תשי"ב התחילו דיונים במשרד הדתות, בשיתוף עירית טבריה ואגף התיירות במשרד המסחר התעשייה והתיירות, על ההכנות לשנת הרמב"ם – מלאות 750 שנה לפטירתו ביום כ' בטבת תשט"ו.

או"מ אדריכל מאיר בן אורי היה באותו זמן היועץ האדריכלי של משרד הדתות, והוא נתבקש על ידי הנהלת המשרד להכין תכנית לשיקום וקימום קבר הרמבם שהיה במצב מוזנח באיזור התעשייה ובתי מלאכה של טבריה.  המקום והסביבה לא מטופחים ולא מכבדים ולא מוכנים לקליטת קהל גדול שיבואו לעלות לקבר הרמבם, ולקברות התנאים וגדולי ישראל שקברותיהם סמוכים לקבר הרמבם. 

כפי שציינתי בעבר, אין בכוונתי להיכנס לפולמוס בשאלות על מה מבוססת המסורת שזה קברו של הרמבם ו/או של התנאים והאמוראים וגדולי ישראל ברחבי ישראל ובמיוחד בגליל, מאימתי המסורת וההוכחות ה"מדעיות" וכדומה.

בדיונים בוועדה שדנה בנושא, הוחלט להטיל על בן אורי להכין תכנית בתיאום עם מהנדס העיר ברוק, כאשר היתה הבנה שעל הצד האדריכלי והאמנותי מופקד בן אורי ועל הצד ההנדסי והרישוי מופקד מהנדס ברוק.

בן אורי הכין תכנית וקרא לה "תכנית מצע" לקבר הרמבם ובמסמך מפורט הסביר את משמעות המושג שטבע "תכנית מצע" ומה השאלות והבעיות שהתוכנית חייבת ונערכה להתמודד איתם. וכך נראתה תכניתו של בן אורי.

תוכניתו של בן אורי ודברי ההסבר הגיעו לדיונים בהשתתפות רבים ונכבדים. ובמקביל נעשתה פעולת הסברה מקיפה לתכנית בעיתונות העברית והלועזית. בן אורי הפסיק לעבוד במשרד הדתות כעובד מדינה באמצע שנת 1954, והפך ליועץ חיצוני באמצעות המכון לאמנות דתית שהקים. במאמץ להגדיל התודעה לרמבם ופעולו לקראת שנת תשט"ו, ביוזמת מנכל המשרד,  הכין בן אורי תכנית ללוח י"ג העיקרים של הרמב"ם. הכוונה להכין לוח שבראשו תופיע תמונת "יד הרמבם"  לפי תכנית בן אורי  ובהמשך יופיעו י"ג עיקרי האמונה של הרמבם במטרה שהלוח ימכר ויופץ ויתלה בבתי כנסת בארץ ובעולם. נבחנו כמה אפשרויות והוחלט בסוף על עשיית הלוח על לוח שיש שעליו יחקקו הדברים. נערך הסכם בין חברה המתמחה בעבודות שיש שאמורה לבצע העבודה בפיקוחו ובהדרכתו של בן אורי ולטפל בשיווק ומכירת הלוח. לאחר הכנת הלוח הראשון הוא צולם וקיבל ברכתם של גורמים שונים במשק, מבחינה ערכית וכלכלית.

את הלוחות סיתת האמן והפסל ישראל רובינשטיין. אינני יודע כמה לוחות כאלה נעשו ונמכרו, אך נדמה לי שזו לא היתה הצלחה כלכלית גדולה.

את הלוחות הראשונים סיתת האמן הפסל ישראל רובינשטיין בחצר ביתנו בקרית שמואל בקיץ תשי"ד, ובן אורי צייר ורשם את האמן בעבודתו.

לקראת ראש השנה, נהגו אבא ואמא להכין אגרת ברכה מיוחדת מיצירותיהם ולשלוח לחברים, משפחה וידידים, כפי שנהג רוב הציבור לעשות  באגרות קנויות שכונו "שנה טובה" או "שנות טובות". בארכיון מוזיאון בן אורי שמור אוסף גדול ואתר המוזיאון יש מצגת בנושא זה.

באגרת הברכה לראש השנה תשט"ו מופיעה דמותו של האמן-הפסל ישראל רובינשטיין עובד על "לוח הרמב"ם" בחצר ביתנו כשלידו עומדים אנחנו הילדים. נעמי ואני מימין ועפרה הקטנה עם עגלת הבובה משמאל. הברכה אבא צייר על נייר שקוף המיועד לשרטוט תוכניות, וממנו הכין עותקי שמש אותן שלחו ,כאשר חלק מהם נצבעו בצבעי מים. מטעמי יעילות אבא צייר את הברכה 4 פעמים על גליון וכך בכל עותק שמש שנעשה היו 4 עותקי ברכה למשלוח. ( מכונות צילום לא היו אז מצויות, בטכניקות הקימות היום)

נראה להלן כיצד נראה הגליון המקורי ובו ארבעה עותקים, שאינם זהים, ועותק ברכה על נייר העתקי שמש צבועה בצבעי מים. 

ברקע ענפי בגנוניה-טקומית הכף שנקראה על ידי בן אורי  "שופרית" כיוון שצורת הפרח מזכירה שופר.

וצילום הדגם המוצג במוזיאון בן אורי, עם הכיסוי והדגם עצמו.