כתובות מצוירות – מאיר בן אורי ז"ל

יאיר בן אורי    ט"ו בטבת תשפ"ד

ברשימה זון ברצוני להציג כמה מהכתובות שכתב וצייר אבא מאיר בן אורי ז"ל לפני כ80-82 שנה ,רובן לחברי שדה אליהו.

לפי הרישומים שהותיר אחריו הכין באותה תקופה כ-16 כתובות אותן כתב ועיטר בציורים. הכתובות נכתבו וצוירו על קלף, כולן פרט לאחת, של חברי קבוצת שדה אליהו. ברשותי צילומים רק מ 8 מהן, שכל אחת שונה בציורים ובעיטורים.

המשותף לכל הכתובות הללו שהן נכתבו בכתב ידו של מאיר בן אורי.

1.    כתובה של מאיר ויהודית בן אורי - ט"ו בטבת תש"ב.

הציור בצורת שער. למעלה נוף עמק בית שאן, רועי צאן ועדריהם. מימין חברי הקבוצה מחזיקים בעמודי החופה לפני פתיחתה, ואורחיהם קבוצת חברים וחברות מנגנים בכלי נגינה. מצד שמאל - דמויות של חברים הרוקדים ומהם הרוקדים עם אבוקות בידיהם, חבר מחזיק הכתובה הפתוחה וחבר נוסף המביא גביע היין וסל עם פירות . העדים החתומים על הכתובה הם חיים אהרן בן דוד שטרוק, ואליעזר בלוטשטיין.

2.    כתובה של מרדכי ורות קובלינר  -  כ"ט בסיון תש"ב. 

הציור בצורת שער ובתחתית הכתובה נוסף פס צר, ובו צורות גיאומטריות של משולשים בכמה צבעים. פס דומה רחב יותר מהווה מסגרת חיצונית לציורי הכתובה למעלה ומהצדדים, ופס דומה צר יותר מסגרת פנימית לשער. השער עצמו מעוצב ברקע של צורות גיאומטריות ועליהן 9 עגולים בהם מצוירים מוטיבים הקשורים בחתן (ובכלה)

בשלושת העיגולים במרכז החלק העליון אתרים המציינים דרכם בציונות ובהתישבות. מימין טירת צבי והטירה, בה היה מרדכי בתחילה, במרכז שדה אליהו לפי התכנון של בן אורי ומשמאל כפר הנוער הדתי ממנו הגיע רות, שגם אותו תכנן בן אורי.

בשלושת העיגולים מצד ימין , מתוארים עיסוקיו של מרדכי : 1.כפעיל בתכנון המטעים וגינון בשדה אליהו,(כי תבואו אל הארץ ונטעתם...)  2 .כנוטר ( זכור את אשר עשה...)  3. כעולה חדש -ציור מחנה אהלים ומבנים ברקע ( דע כי עולה היית...)

בשלושת העיגולים משמאל מוטיבים של הבית היהודי. 1  ארבעת המינים ( ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן....)   2.  שולחן ליל שבת נרות חלות וקידוש (שמור וזכור בדיבור אחד...)  3. הבדלה, יין נר ובשמים

(המבדיל בין קדש לחול)

כמדומני מכל הכתובות שצייר באותה תקופה זו הכתובה בעלת ההדגשים האישיים ביותר לחתן ולכלה.  המוטיב הזה של תשעת המעגלים עם ציוני דרך בחיי החתן מצוי גם בכתובה שאבא ז"ל צייר  וכתב לי, אבל כתובה זו לא תוצג במסגרת רשימה זו.

העדים בכתובה זו היו מאיר בן אורי ואליעזר בלוטשטיין.

3.      כתובה של מאיר וחנה צונץ  - ג' בטבת תש"ג 

בתחתית הכתובה ציור עצים בנוף עמק בית שאן – שדה אליהו, על רקע שדות והר מרחוק. למעלה ומהצדדים סרט מגולגל, שבקצהו מימין צמד פעמונים.  בחלקו העליון כתוב " סמן טוב   ב"ה   מזל טוב "  המיוחד הוא שהאותיות של הכיתוב " סמן טוב ...מזל טוב )  הן למעשה דמויות אנשים במצבי ריקוד שונים. ( מזכיר את עיצוב הדמויות בציורים בכיפת הישיבה בכפר הראה , ישיבה אותה תכנן ואת כיפתה צייר כשנתיים וחצי מוקדם יותר, ואשר בציור זה המילה "הללוהו" – כל אות היא ציור של לוי המנגן באחד מכלי הנגינה,  תף, חצוצרה, כנור ).

העדים בכתובה זו היו: אפרים לוקר ואליעזר בלוטשטיין.

4.      כתובה של ראובן וצביה שטרנברג - י"ג בסיון תש"ג

זוג זה חברי קבוץ מרחביה, וראובן בנה של ידידתו ושותפתו של בן אורי בענייני רעיונות יצירות פילוסופיה תרבות ואמנות ותיקון שגיאות בעברית.

כתובה זו נכתבה על קלף גולמי שצורתו הטבעית נשמרה, כולל חור מצד ימין.

החתונה בשבוע של פרשת בהעלותך, ושם הפרשה מתנוסס במרכז, על רקע החומה מלבנים-אבנים אדומות שעל כל שטח הכתובה, פרט לארבע חלונות אנכיים, ושטח בו כתובה הכתובה עצמה.  המוטיבים המעטרים הכתובה בחלונות הם: - ויהי בנסוע הארון, כשהלויים תוקעים בחצוצרות ומשה מראה לעם ללכת בעקבות הארון. במרכז למטה כתוב " קומה ה' ויפצו איביך וינוסו משנאיך מפניך" . ובחלונות משמאל – קוצרים בשדות ומלקטים שיבולים ( אולי רמז למגילת רות ) והמשך הלוחמים ממחנה ישראל במדבר. ברקע למעלה נופי ארץ ישראל עמק יזרעאל והרי הגליל למעלה מאחור.

העדים בכתובה זו היו: יהודה לוי וולף, ומאיר טובי

5.      כתובה של יעקב ושושנה קולר - י"ב באב  תש"ג

הרקע לטקסט הכתובה הוא ציור מנוף עמק בית שאן – שדה אליהו, החברים עסוקים בקציר עם חרמשים בידיהם. ברקע מימין כמדומני תל בית שאן, ומשמאל הרי הגלבוע.

שני סרטים עם כיתוב מענייני דיומא מההפטרה, בחלק העליון. מימין "נחמו נחמו עמי" ומשמאל "שאו מרום עיניכם"

העדים בכתובה הם יחזקאל שפורן ומשה שיינבך

6.  כתובת נפתלי ויפה בר גיורא ( במברגר)  - כ"ט כסלו תש"ד

הצילום שבידי באיכות ירודה ורק מאפשר התרשמות שטחית .  ציור של 5-6 עצי סידראות אותם בן אורי הרבה לצייר . 

7.  כתובת מאיר ולאה מושקוביץ          ט"ז סיון תש"ד

כתובה זו החלק של טקסט הכתובה קטן יחסית משטח כל הכתובה והציורים. ברקע למעלה, הרי הגלבוע מצד צפון מערב, עמדת שמירה וחבר חורש עם סוס וחבר שני זורע השדה. מימין למטה מצוירים קוצים שהיו מצויים בשדה באותה תקופה בשנה. במרכז למטה מענייני פרשת השבוע פרשת בהעלותך. המנורה – בהעלותך את הנרות משולבת בחצוצרות בהן תקעו בשלב "ויהי בנסע הארון ..שובה ה' רבבות אלפי ישראל "

העדים בכתובה זו היו: צבי.... ואליעזר גולדמן

8.  כתובת מריו ופריבה לוי - ד' תמוז  תש"ד

המבנה של כתובה זו שונה מאד מהקודמות שהוצגו.  העיטורים למעלה מימין ולמטה.

למעלה, ציור נוף איזור הגלבוע (?), ודמויות של שאול ולוחמיו הנלחמים בפלשתים (?) .ואותיות " ב"ה " גדולות מאד, כפי 15 מגודל האותיות בשורות הראשונות של הכתובה.   מצד ימין, קטע מפרשת השבוע, בלק: " לא תאור את העם...." וענף עץ רימון, עלים ניצנים ורימונים מלמעלה עד למטה.  מתחת לטקסט הים ובו ספינות, ודגים כברכה "וידגו לרוב".

נשמח אם בעקבות כתבה זו נקבל עוד תמונות ותמונות טובות יותר של כתובות שכתב וצייר בן אורי.

המוטיבים של נוף ברקע הכתובות שהכין לילדיו ולאחרים בתקופת מאוחרות יותר שונים. המוטיבים של נופי עמק בית שאן ושדה אליהו הנראים בדוגמאות שהצגתי חוזרים ברישומים ואקוורלים מאותה תקופה.