יום העצמאות בשנת תשי"ח (1958) שנת העשור למדינה.

יאיר בן אורי – אייר תשפ"ה

בן אורי השתתף  בחשיבה ובהכנות במשרד הדתות כבר באמצע שנת תשי"ז.

בניסן תשי"ז הלחין בן אורי מוסיקה לקראת אירועי  יום העצמאות תשי"ח, הלחן היה לפסוקים מתוך ישעי' ס"ב, המתחיל במילים "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט..." וגו.  הלחן הוגש לתחרות שהיתה בעירית ירושלים אך לא נבחר. הבחירה בפסוקים אלה בהקשר ליום העצמאות של שנת העשור מבטאת השאיפה לירושלים השלמה כבירת עם ישראל במדינת ישראל.

בן אורי המשיך בפיתוח הלחן. בתחילת שנת תשי"ח פנה לועד קרית שמואל ולועד בית הכנסת הגדול בהצעה להיערכות לקראת יום העצמאות בשנת העשור, ולפי הצעתו התפילות ביום העצמאות יערכו בבית הכנסת הגדול ברוב עם בהשתתפות החזנים ומקהלה שיקים ויכין , כאשר התפילות תתבססנה על הלחן שלו ל"למען ציון לא אשקוט" וגו.

המקהלה נקראה "החוג לשירה דתית". בן אורי השקיעה זמן רב ומחשבות רבות בתכנון וביצוע הפרויקט.

הוא פנה והציע לאנשים המרגישים עצמם מתאימים לכך, להצטרף למקהלה ולחזנים שמחה פרידמן, חיים לבני ומר גולנד.

בתחילה בן אורי לימד מנגינות שונות שהלחין בעבר, ובהמשך עבר לסדר התפילות ליום העצמאות לפי הנוסח שתיקנה הרבנות הראשית לישראל.

בארכיון מוזיאון בן אורי שמורים מסמכים רבים והתיעוד ביומניו של בן אורי. בתקופה זו הנושא מופיע בכ-50 רישומים בתאריכים שונים מחשון ועד ניסן תשי"ח. רשימת המשתתפים הלחנים שנלמדו ועוד.

כל היוזמות והפעילות וההשקעות בזמן ובאמצעי עזר נעשו על ידו בהתנדבות ושלא על מנת לקבל פרס. גם החזנים וחברי הקריה שהשקיעו מזמנם בלימוד ובביצוע עשו הכל בהתנדבות. למשימה גוייס גם חנוך בן חיים שלימד במשך שנים רבות נגינה בחליליות לילדי הקריה, הוא קיבל התווים ליצירות ולימד ואימן בני נוער מהלומדים בחוגים שלו בביצוע  היצירות הללו.

היתה זו שנה עמוסה בפעילויות בעבודה עם משרד הדתות בנושאי המקומות הקדושים, בהקמת ארון הקדש האיטלקי , בתכנון בית הנוער, בעיצוב וציורים בבתי הכנסת בקרית שמואל-טבריה, בית הכנסת הגדול ברעננה, בכפר הראה ועוד, וכן הפצת הפרוכת שעיצב, והודפסה בדפוס משי, במיוחד ליום העצמאות בשנת העשור למדינה, שגם נתלתה על ארון הקדש בבית הכנסת הגדול בקרית שמואל , ובבתי כנסת רבים נוספים בישראל ובעולם,  ובנוסף ההכנות לבר מצוה שלי -הבן היחיד, שנחגגה בחוג המשפחה בחול המועד, בבית הכנסת ובבית התרבות, בשבת שמיני, ובאירוע לנוער במוצאי שבת שמיני בבית התרבות, בכתיבת וציור הסרט ההוריזונטלי "רבי פנחס בן יאיר – פדיון שבויים" ועוד.

לקראת יום העצמאות בן אורי הכין סרט מצוייר על מבשרי הציונות ופסוקים מספר שמואל " הנה ראיתי בן לישי" ו- "רועה היה עבדך בצאן" כשאת הקרנתם ברחבת בית הכנסת הגדול ליווה בשירה בקולו הגדול, החזן שמחה פרידמן, לפי המנגינה שהלחין בן אורי.

יש כמה הקלטות של התפילות ושירתו של שמחה פרידמן, כולל ביצוע של "למען ציון" על ידי מקהלת תלמידות בבית הספר הדתי בקרית מוצקין בניהולה וניצוחה של המורה יונאי , הקלטות המאפשרות להתרשם מהמנגינות למרות שאין זה ביצוע מושלם והקלטה מקצועית. 

ביום ד' בכסלו תשי"ח בן אורי שלח הזמנות להשתתף בחוג השירה הדתית, וכתב שהתכנית לבצע שירים מקוריים, שירת הים בשלוש קולות, שירים לחג העצמאות ב2-3 קולות ועוד. ברשימת המוזמנים מופיעים שמות תושבי הקריה: (הרשימה לפי א-ב של שמות משפחה)

בכ"ה בטבת כתב בן אורי כדלהלן:

אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה ? שנאמר "ושרת בשם ה' א-לקיו" (דברים י"ח 7) "איזהו שרות שבשם ? הוי אומר: זה שירה ! (בבלי, ערכין י"א )

בחוג השירה נוהגים להשתתף "אבות" הנוהגים להחזיק כוס קידוש והבדלה ולברך בקול זמרה.

עד עכשיו היתה ההצטרפות לחוג השירה הדתית משום נסיון מאלף, כיצד נקלטים חובבי מוסיקה, ידידי השירה החסידית עם חובבי חזנות ושירה תפילה של היחיד.

א - קולות הרבים מתמזגים למקהלה.        ב - פיתוח הקול משום לימוד מוסיקלי 

ג - שירים חדשים לחוג המשפחה                 ד - שירים רב קוליים לבני הבית

ה - מנגינות מקוריות ברוח המסורת            ו - מכשיר תרבותי לצרכי הציבור הדתי.

בתכני ה"חוג השירה הדתית"

1.      להופיע עם להקה מוסיקלית בפני "קול ישראל" עם תכנית משלה.

2.      להיות גורם לחינוך הנוער והקהל לפעילות תרבותית עצמאית במקום.

3.      לגייס כל הכוחות המכבדים שירה עם תפלה למען ההווי הדתי בציבוריות.

ברשימת המשתתפים בחוג השירה הדתית עד כה: החזן שמחה פרידמן (פיתוח קול), חיים לבני, משה גולנד, נתן פרנקל, נחום כהן, פנחס ינובסקי, בנימין ברחד, יוסף ברחד, דב בוטרמן, אשר קלכהיים,  ברקאי, שלמה פרידמן, יששכר נתנזון, אברהם רובין, א.רפפורט, ומ.בן אורי

השירים שהושרו בפגישות בזמן האחרון: אדון עולם -5 קולות, המבדיל 4 קולות כולל סו,  השיבנו,  לבי לחוקקי ישראל, למען ציון ועוד.

בן אורי עשה הכנות מתואמות עם ברוך שיין מיחידה לתרבות תורנית ברשות השידור (קול ישראל) להקלטת המקהלה  והחזנים ולהקת החליליות שבניצוח של חנוך בן חיים , ונערכו חזרות רבות לקראת ההקלטה. ביום כ"ג בשבט תשי"ח, הגיע ברוך שיין עם צוות הקלטה שלם, והקליטו את ההופעה, המתועדת לפרטיה ברישומיו של בן אורי, אלא שלאחר זמן קצר הודיע מר שיין שבגלל תנאים אקוסטיים גרועים ההקלטה אינה מתאימה לשידור, והדבר גרם לאכזבה לבן אורי ולכל המשתתפים בביצוע.

בארכיון בן אורי מפורטים שמות חברי המקהלה שהשתתפו בהקלטה ושמות בני הנוער שליוו בנגינת חליליות, והרשימה ודאי תעורר זכרונות בין ותיקי קרית שמואל, וזו הרשימה:

מקהלה וסולנים: שמחה פרידמן, חיים וייס-לבני, משה גולנד, מאיר הניג, כ"ץ, ינובסקי, רפפורט, פרנקל, קלכהיים, ברחד בנימין, ברקאי, פרי חן, נחום כהן, משה שכטר ובן אורי.

להקת החליליות: המורה והמנצח חנוך בן חיים, מיכל וסרמן, חנה נתנזון, יעל יוסיפון, נחמה יוסיפון, מלכיאלה סמוטריץ, דבורה לנצט, עמנואל כ"ץ, אורי פרידלר, ועמינדב וייס.

התכנית שעוצבה לתפילת יום העצמאות בביצוע החזנים והמקהלה מפורטת כדלהלן:

ליל יום העצמאות:

1 מזמור שיר   2. זה היום וכו'   3 מי שעשה ניסים   4. מי כמוך באלים ה'..ה' ימלוך ...

4.      שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון    6. אדון עולם

ביום העצמאות:

1.      שירת הים            2. מי שעשה ניסים...         3.הלל    4. אדון עולם       5. השיבנו

ומצוינות ברשימה עוד יצירות לביצוע והן:

1.לבי לחוקקי ישראל   2. הנה ראיתי בן לישי   3.שאו שערים ראשיכם    4. אשא עיני אל ההרים

5.  קרב פזורינו בין הגויים     6.  פסוקים מהלל.

להדגמה נצרף כמה מההקלטות באיכות הקלטה בטייפרקודר ביתי, באותה תקופה.

ולסיום נזכיר שכבר בשנת תשי"א ניסה בן אורי להקים מקהלת נוער בקרית שמואל.

את רשימת המשתתפים הכינה חיה קלכהיים,  מצורף מכתבה ורשימת המועמדים למקהלה. לא מצאתי רישומים על פעילותה של מקהלה זו.