" וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה....." במדבר י"ד 31-32
הלחן בחזון והמימוש הציוני
קנון ב-3 קולות. מאיר בן אורי , 1931
מלחינים רבים הלחינו מנגינות רבות לפסוקים שונים מהתורה ומהתפילה. בחירת הפסוקים מבטאת חיבור לתוכן והתאמה למועד או לאירוע . בן אורי חיבר כמה לחנים, בעיקר קנונים לפסוקים שלכאורה לא ברור מדוע ולמה בחר בהם. בפרשת שלח לך
אחרי חטא המרגלים, ותפילת משה על עם ישראל אומר הקב"ה למשה לאמר לעם:
" במדבר הזה יפלו פגריכם...וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והבאתי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה. ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. "
איך הגיע בן אורי להלחין פסוקים אלו, וללמד ולהשמיע במקהלות ?
בן אורי למד בברלין בגימנסיה, ואח"כ בטכניון ובאקדמיה לאמנות. בתחילת התקופה היה חניך בתנועת נוער הציונית בלאו-וייס, קדימה, ולאחר מכן היה מדריך ומחנך , ומבצע פעולות הדרכה ותכניות אמנותיות מיוחדות לחגים ומועדים, כאשר המסר הציוני היה מרכזי ביותר.באותה תקופה חיבר את המילים והלחן להמנון התנועה " הו עד מתי " שזכה לביצועים רבים ( הקשיבו באתר זמרשת).https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1425&perf_id=2819
לקראת אירוע מסוים חיבר הצגה הנקראת "יהושע" ובה מסופר סיפורם של המרגלים משה יהושע וכלב, להצגה שחוברה בגרמנית, התאים בן אורי מנגינות שהלחין ובה נשמעים דבריהם של המרגלים כגון: שמוע, נחבי, גדיאל, עמיאל, שפט וכמובן יהושע וכלב . חלק חשוב בהצגה היה דברי ה' לעם, שציטטתי לעיל. סיפר בן אורי שהעמיד את החניכים-השחקנים, לעומת ההורים שבאו לראות את ההצגה וישבו בקהל, ושרו לעומתם את הקנון, עם מסר חשוב. אנחנו הנוער נעלה לארץ, ומי שלא יעלה ....דור המבוגרים ,,, וכו. היה בכך לא מעט חוצפה להתריס כך בפני ההורים, אך משם התחילה והמשיכה המנגינה והביצועים של הקנון, בעיקר על ידי בן אורי שהקים וניצח על מקהלות .
בשנת תרצ"ד-19324, לאחר קבלת תעודת אדריכל בהתמחות בבנין ערים, עלה בן אורי לארץ ישראל והתישב בחיפה. בחיפה הפך לתלמידו ובן ביתו של פרופ הרמן -חיים אהרן שטרוק, אמן בעל שם בינלאומי שעלה לארץ בשנת 1922, והיה ממנהיגי תנועת המזרחי כבר בצעירותו, בברלין, והמשיך בארץ כנציג המזרחי בדירקטוריון של הקק"ל, כשכל עבודתו הציבורית הענפה היתה בהתנדבות. בשנת 1936-7 התחילה הפעילות להקמת כפר נוער דתי לקליטת הנוער הדתי שבורח מגרמניה ( ביקר) , במסגרת דתית ציונית חינוך והכשרה לקראת התישבות חקלאית. בן אורי קיבל המשימה לתכנן את כפר הנוער הדתי, ליד כפר חסידים. הוא התמסר לעניין, והכין תכנית שעליה יכתב מאמר בנפרד. כאשר הגיש את אלבום התכניות לכפר הנוער הדתי, על מסגרת דף השער בן אורי הוסיף דבר שאינו מקובל ומצוי בתכניות אדריכליות. הוא הוסיף את הקישור ליעוד של כפר הנוער הדתי - תווים וטקסט של הקנון לפסוקים " וטפכם אשר אמרתם... והבאתי אותם אל הארץ..." הנוער הזה נקלט בכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים.
אבן הפינה לכפר הנוער הדתי נורתה ביום א' בתמוז תרצ"ז – 10- ביוני 1937, ( ממש בימים אלה לפני 86 שנה )
במעמד הרב הראשי הרב הרצוג, הנריאטה סאלד ורבים אחרים,
וחנוכת המקום נערכה ביום ב' בטבת ת"ש – 14 בדצמבר 1939.במעמד, מלבד הברכות והנאומים הופיעו מקהלות מבני עקיבא, ממוסד אהבה ועוד ותכנית השירים שבוצעו, ,כפי שניתן לראות, פותחת בהמנון" הו עד מתי – מילים ולחן של בן אורי, ובקנון "וטפכם אשר אמרתם " ולא במקרה.
בתמונה נראית הנריאטה סאלד עם מגילת היסוד ומצד ימין התמונה עומדבן אורי במגבעת.
זהו סיפורה של המנגינה לפסוק. החזון והמימוש .
יאיר בן אורי ערב שבת שלח תשפג
Comments