הסוכה בבית בן אורי, בקרית שמואל, חיפה

יאיר בן אורי מנחם-אב תשע"ט

מזכרונותי ומהכתוב ביומנים מאותן שנים

הבית נבנה בשנת תש"ו כבית קרקע חד קומתי ולאחר כשנתיים נוספה קומה שניה ששימשה מקום העבודה של אבא באדריכלות ובאמנות. החצר היתה גדולה, ומתחילה נקבע בה מקום לסוכה, מקום בו היו כמעט שלושה דפנות בנויות. על החצר והגינה כתבתי מאמר נפרד ומפורט- סיפור בפני עצמו, אך חשוב לציין, שלמרות שכל החצר עמדה לרשות ההורים – מקום הסוכה נקבע במקום המרוחק ביותר מהכניסה הראשית לבית וגם מהכניסה האחורית למטבח. הכוונה היתה להדגיש היציאה מהבית לסוכה, מדירת קבע לדירת ארעי, על אף הטירחה המרובה בהבאת האוכל מהבית לסוכה לכל ארוחה ולאירוח אורחים.

ברבות השנים, וכשהמשפחה התרחבה, לאמא היה קשה לשאת את המגשים עם האוכל מהמטבח לסוכה ובמיוחד בחג ובשבת, ועל כן הועברה הסוכה למרפסת ליד דלת הכניסה לבית.

הדופן השלישית היתה מיריעת בד, בד שק כמדומני, שהיתה מצוירת או שהיו תלויים עליה קישוטים, והסכך היה מענפי איקליפטוס מהחורשות שבשני צידי מסילת הברזל העוברת (עד היום) מול הבית.

הקישוטים היו בעיקר מעשי ידיו של אבא ז"ל, בציורים על דיקטים ועל נייר, במעשה מגזרות מנייר תוך חידושים משנה לשנה ומחומרים שונים, חלקם חומרים ממוחזרים.

מנהג היה בקרית שמואל, שבליל החג הראשון היו חבורות חבורות של נוער עוברות מסוכה לסוכה , בוחנות הסוכות הקישוטים ושמחות לברך על עוגות ומגדנות בהם היו מכבדים אותם.

בסוכה של בן אורי היה מנהג נוסף: אבא ז"ל היה עורך לקבוצות הנוער המבקר חידות, מה התחדש בקישוטי הסוכה מאשתקד ? מה הפירוש של קישוט א' ומה בא לבטא קישוט ב', כמה רימונים יש בסוכה (טבעיים ומצויירים) וכן הלאה. אנחנו הילדים לפעמים היינו נלחצים – גם בעניין זה היינו יוצאי דופן בין ילדי הקריה.

בשנת תש"ז אבא חידש בסוכה אושפיזין חדשים מצוירים על 7 חתיכות דיקט, וספינות מפרש – ספינות מעפילים המביאות המעפילים לארץ ישראל, ועל מפרשי האוניות (מקרטון-נייר) היו כיתובים: "לחרות", "למדינה יהודית", "לארץ ישראל", "ממחנות ההסגר", "מגלות". האניות היו אדומות והמפרשים צהובים. באחד מלילות חול המועד היתה סערה, רוחות וגשם, ומספר אניות נפלו מהרוח, אבל האניות "לחרות" ו-"למדינה יהודית" החזיקו מעמד ועברו את הסערה בשלום.

בסוכות תש"ט, סמוך לאחר הקמת המדינה, שר התחבורה בנטוב ממפ"ם אמר שנקים מסילת ברזל-רכבת שתעבור מקייפטאון שבדרום אפריקה ועד מוסקבה ברוסיה, וכמובן תעצור ליד הבית שלנו בתחנת קרית מוצקין. לכן אבא הכין קישוט לסוכה – רכבת מודרנית מהירה ועליה כתוב " רכבת בנטוב". הקישוט הזה הסתובב הרבה ברוחות שהיו בסוכה.

בשנת אבא חידש קישוט לסוכה אושפיזין מיוחדים במינם. מדובר בלוח דיקט רוחבח ברוחב ס"מ ובגובה ......ס"מ. הלוח היה מחולק לשבעה חלקים ובכל אחד מהם הופיע (מימין לשמאל) שם האושפיזין לאותו יום (לפי נוסח אשכנז דהיינו ...יוסף משה אהרן ודוד), ובחלון מעל שמו של האושפיז מופיעים כל קרבנות החובה של אותו יום. ביום הראשון 13 פרים, אילים-2 כבשים-14 ושעיר עיזים אחד, וביום השני מספר הפרים 12, וכן הלאה עד היום השביעי ובו 7 פרים 2 אילים כבשים 14 ושעיר עיזים 1.

קישוט זה נשמר על ידי ושמור לו מקום של כבוד בין הקישוטים בסוכה שלי בכל שנה ושנה.

ומכיון שהגענו לכך, נספר מעט על הסוכה בבית בן אורי בפתח תקוה.

הסוכה גדולה ורחבת ידיים. היא מחולקת לסוכת "סלון-חדר אוכל" וסוכת שינה לכל הגברים הלנים בסוכה.

הסוכה הלכה וגדלה עם התרחבות המשפחה וגודלה היום כשלושים מ"ר. בעבר היה הסכך מענפי אקליפטוס שריחם הוא חלק מזכרונות הילדות של סוכות אך בשנים האחרונות הסכך לנצח לסוגיו שולט בכיפה. הסוכה זכתה כמה פעמים בפרס הסוכה הנאה. המוטיבים בקישוטים סמלים וענינים הנוגעים לסוכות, לאושפיזין לארבעת המינים ועוד וליצירות אבא ז"ל. מרכיב דומיננטי ביותר בחומרים מהם נעשו הקישוטים הוא מיחזור חומרים ופסולת תעשייתית, ומעבר לחומרים שאינם פגיעים לגשמים ורוחות. הקישוטים הנתלים מדי שנה משתנים ומתחדשים וגם סדר תליית הקישוטים אינו קבוע. הוא מושפע מהילדים והנכדים המסייעים במלאכה והשאיפות לחידושים ושינויים. חלק מהקישוטים נעשה על ידי הבנות והבנים לפני שהתחתנו. מעט מהקישוטים לקחו הילדים לבתיהם ורוב הקישוטים בסוכות שלהם חדשים מחודשים ומתחדשים על ידי הילדים והנכדים ובקרוב על ידי הדור הבא בכל ביקור בסוכה, ככל ביקור בביתנו כולל הסברים לקישוטים השונים, ועדיין אנו שומרים על המסורת של חידונים לילדים ומבוגרים המבקרים, מה התחדש ? כמה רימונים יש בסוכה , ןלמה תלוי בסוכה "דג ממולא" (יונה במעי הדגה).

טוב מראה עיניים מהרבה סיפורים, לכן נציג מעט תמונות משנים שונות.

הסוכה בבית בן אורי בקרית שמואל זכרונותי מהסוכה בבית הורי בקרית שמואל.

יעל דקל לבית בן אורי ראש פנה.

הסוכה מוקמה בקצה המגרש וזה היה משמעותי לעבור לדיור ארעי בחג הסוכות. אנו בנות המשפחה התפללנו שם, שם נענענו את ארבעת המינים ושם כמובן אכלנו כל המשפחה. הקישוטים היו ייחודיים. בערב חג אחרי הסעודה נהוג היה בקריה שהילדים כל שבט בסניף היה מתארגן ויוצאים לסבב ביקורים בסוכות. בכל הסוכות ביקרו התכבדו והמשיכו הלאה. אצלנו הביקורים היו יותר ארוכים כי אבא הרבה בקושיות וחידונים על הקישוטים וטעמם. כמו תמיד במפגשים עם בנות הכתה הזכירו גם השנה בערגה את הביקורים בסוכת בן אורי המיוחדת. בשונה מסוכות אחרות הקישוטים בסוכת בן אורי נעשו רק מחומרים שבהישג יד. אפילו השרשרות הצבעוניות והפרחים נעשו מדפי ז'ורנלים צבעוניים שסיימו לקרוא אותם. כמובן שהיו מוביילים שהתנופפו ברוח, של פסוקים וציורים הקשורים לחגים סוכות וימים נוראים., ביניהם יונה הנביא בבטנו של הדג מההפטרה של יום כיפור. פסוקים מההלל נכתבו וקושטו על פרי הצאלון שהיה בגינה, הפרי התייבש וצורתו המיוחדת היתה חומר גלם מצויין לקישוטים. החלק המיוחד שלא מצאנו בשום סוכה זה סדר הקורבנות בדרך מופלאה אבא המחיש את הסוגים השונים של הקורבנות בהדגשה של השוני מיום ליום במהלך החג. כל ילד קטן יכול היה למנות ולדעת. יחסית לסוכות האחרות בשכונה (למעט סוכת הרב שקלטה קהל גדול בשמחת בית השואבה) הסוכה היתה מאוד גדולה ומרווחת. כמובן שהיתה הפינה הדרום מזרחית לכיוון ירושלים שאויישה בפמוטים להדלקת נרות חג/שבת. בחג הסוכות המשפחה המעיטה בנסיעות ורוב הזמן היינו בסוכה. סעודות החג היו ארוכות כי הרבנו לשיר בקנונים המיוחדים לחגים, שאבא הלחין, ושירים שאבא עיבד מלחנים של גדולי המלחינים. בחול המועד הרבנו לשחק במשחקי קופסא ובמשחקים שאבא המציא חלקם בשימוש בדומינו וחלקם בציורים.

את שספגתי בבית הורי המשכתי בביתי בראש פנה. אני ממשיכה בחידונים לכל מי שמבקר בסוכתי. "כמה רימונים יש בסוכה? " לא קל למנות אותם הם לא מעטים. בהיותי בצבא הקבע דאגתי שביחידתי תהא סוכה מקושטת ביקשתי את עזרתו של אבא והוא הכין לי מגזרות של כל הקורבנות. רכשתי ניירות צבעוניים וזה היה הקישוט העיקרי בסוכה. כמובן ששמרתי עליהם במהלך כל השנה במשרדי ולקראת כל חג הוצאתי וזו היתה הסוכה היחידה בצה"ל שקושטה בסדר הקורבנות. במקביל התארחנו רבות בבית הורי בעלי משפחת דקל בקרית אתא וגם שם שלטו המאפיינים של משפחת בן אורי . הפסוקים המאויירים ושימוש בחומרי גלם ממוחזרים. הסוכה מאוד גדולה שמכילה משפחה בת עשרה ילדים עם משפחותיהם ילדיהם ונכדיהם. גם שם משמרים את הקישוטים והם נתלים מידי שנה וזכו לא פעם בתחרות הסוכה הנאה.

סוכתנו בראש פנה זכתה אף היא בתחרות הסוכה היפה. העקרונות לקישוטים בסוכתנו הם שניים. 1. כל הקישוטים נעשים בבית אין קישוטים קנויים ( בשונה מבית אבא אנו רוכשים חומרים אבל יוצרים לבד) ההכנה היא לשימוש רב פעמי ולכן ישנם קישוטים שאיתנו כבר מעל שלושים שנה ונראים כחדשים. 2. בכל שנה נוסף קישוט חדש לסוכה. גודלה של הסוכה כ 40 מ"ר לרווחת כל המשפחה. גם בסוכתנו ממוקמת פינה לכיוון דרום מזרח להדלקת נרות חג/שבת ויש מקום מרווח למיטות למקפידים לישון בסוכה. כמובן שמצויים ארבעת המינים וכסא מיוחד לאליהו הנביא כמסורת יהודי קוצ'ין (משפחת בעלי). שבעת המינים ושבעת האושפיזין וכמובן לא נפקד מקומם המכובד של הקורבנות ע"פ הדגם שאבא ז"ל הכין לי. השוני העיקרי הוא שאנו מכסים את הסוכה בסכך לנצח וקצת דקלים (ע"ש משפחתנו דקל) ובסוכת ההורים היה את האקליפטוסים. בילדות נהננו ללכת לגזום את הענפים למיין אותם לפי גדלים לשטוף אותם מהאבק ולהינות מריחם המופלא.

המסורת ממשיכה הלאה . גם ילדי מכינים את הקישוטים לבדם וזו העשייה בימים בין יום כיפור לסוכות מראש פנה בצפון דרך ראש העין ועד קיבוץ סעד בדרום ממשיכים הילדים והנכדים את המסורת מבית בן אורי.