הכתובה לחתונה בי"ג בסיון תש"ג

יאיר בן אורי, סיון תשפ"ה

בתודה לפועה גן אל מקיבוץ מרחביה, הבת של החתן והכלה.

לפני 82 שנה, כתב וצייר בן אורי כתובה לחתונתם של ראובן וצביה שטרנברג.          

זו סיבה טובה להתבונן וללמוד הכתובה וציוריה , ולספר על הדמויות והקשר ליצירותיו של מאיר בן אורי, מזווית שונה במקצת.

באביב תרצ"ד,- 1934, בן אורי עלה ארצה והתיישב בחיפה, מתוך כוונה להתקרב לאמן היהודי שומר המצוות פרופ' הרמן שטרוק, שעלה לארץ כ-14 שנה קודם לכן, ובנה בה את ביתו, ומרכז חייו, עם רעייתו מלכה-מאלי שטרוק. 

בן אורי התחבר בחיפה לארגון יוצאי גרמניה, ובעיקר לאלו שעסקו בתחומי היצירה בעברית וברוח חלוצית. חלק מדמויות אלו ליוו את משפחתנו גם לאחר נישואיו, בטבת תש"ב - 1943  , ומגורי המשפחה בקבוצת שדה אליהו, ( שאמא ז"ל הייתה ממייסדות הקבוצה) וגם לאחר שעברנו משדה אליהו לקרית שמואל שבמפרץ חיפה. חלק מפעילויות אלה היו ברעיונות יצירתיים וסרטים מצוירים הוריזונטליים שבן אורי צייר וכתב הטקסט, בדרך כלל בגרמנית, ופעמים רבות בחרוזים ובהומור – הרבה מהם לקראת מסיבות חנוכה ופורים.  שותפים ליצירה, ולתרגום יצירותיו לעברית היו ד"ר פרידה שטרנברג לבית פינר, אידל פרסמן ( משורר ומתרגם), מר שמואלי, לוי וולף (מורה ומנהל סניף בית הספר הריאלי באחוזה) ועוד. פעילים אלה עסקו בהוראת הלשון העברית ובמתן שיעורים בספרות, תנ"ך, מדרשי חז"ל וכדומה.

הדמות המרכזית בזכרונותי היא ד"ר פרידה שטרנברג 1894-1990, שהיתה מבוגרת מאבא ב-14 שנה. ככל הידוע לי היא נולדה בגרמניה, התחתנה עם המלחין היהודי הידוע אריך וולטר שטרנברג ונולדו להם בברלין שלושה ילדים ראובן, מיקי ותמר.  כציונית אמיתית החליטה לעלות לארץ ומשום שבעלה לא רצה לעלות באותו שלב, התגרשה ממנו ועלתה עם שלושת ילדיה בפסח 1924, והתיישבה בנהלל שם עבדה בהוראה, בעיקר הוראות עברית.

יותר מאוחר עברה לחיפה ועסקה בהוראה  וכנ"ל, וגידלה את ילדיה. אשר המשיכו כל אחד בדרכו שלו, נישאו והקימו משפחות.

ראובן בנה של ד"ר שטרנברג, ( 1920-1974)  היה חבר קבוץ מרחביה, התחתן עם צביה לבית פלוטקין, וחתונתם נקבעה ליום י"ג בסיון תש"ג  16.6.1943 בחיפה, ובן אורי התבקש להכין הכתובה.

הכתובה צוירה ונכתבה על קלף גולמי, ובו חורים , והמוטיבים בקישוט וציורי המגילה היו רקע של קיר לבנים אדומות ובו ארבעה חלונות גדולים . הנוף ברקע הוא נוף עמק יזרעאל המזרחי כשהרי הגלעד או הגליל התחתון ברקע. במרכז הכתובה-הקלף כתובה הכתובה בשלמותה עם התאריך, שמות החתן והכלה וחתימות העדים וכו', ובשלושת החלונות הימניים מתוארים פרטים מפרשת השבוע פרשת בהעלותך.   

נתבונן בכתובה בשלמותה ובפרטים אותם ציינתי .

ועכשיו נתבונן בפרטים מהכתובה.

במרכז מעל נוסח הכתובה שם פרשת השבוע "בהעלותך" , ומתחת נוסח הכתובה  "קומה ה' ויפוצו איביך וינסו משנאיך מפניך". אי אפשר לנתק הבחירה במילים אלו מהפרשה מהתקופה, עיצומה של מלחמת העולם השניה, בה השתתף החתן ראובן שטרנברג, מלחמה של אויבי ה' להשמדת עם ישראל.

 להלן נוסח הכתובה בכתב ידו של בן אורי וחתימות העדים והחתן.

 ועכשיו נתבונן בארבעת השערים והתמונות המקיפות נוסח הכתובה.

בפרשת בהעלותך מפרטת התורה את סדר צעידתו של מחנה בני ישראל במדבר, ( בציור לפי השיטה ש"נסיעתן  כקורה", כלומר בטור שבראשו שבט יהודה ואחריו יששכר וזבולון ואחריהם שבטי דגל ראובן ובאמצע הטור המשכן וכליו והארון הנישא על ידי בני קהת.)

באמצע למטה מתוארים הכהנים התוקעים בחצוצרות שלפי סדר התקיעות יוצאים המחנות לדרך. מצד שמאל רואים את ישראל שהגיעו לארץ ישראל עובדים את אדמתם קוצרים ומלקטים – תמונות המזכירות את שקראנו במגילת רות, מעט לפני שבת בהעלותך.

הנוף בכללותו הוא נוף עמק יזרעאל וההרים סביבותיו, כנוף קיבוץ מרחביה, הקיבוץ של הזוג הצעיר.

כתוספת מיוחדת לכתובה מיוחדת וחגיגית זו, אמא יהודית בן אורי תפרה ורקמה נרתיק לכתובה, נרתיק שתמונתו מוצגת בהמשך.