הדגל בישראל וביצירות בן אורי

יאיר בן אורי

כ"ח בניסן תשפ"ג, 19 באפריל 2023

בד' באייר תש"מ, התפרסם בעיתון הצופה מאמרו של מ.בן אורי שכותרתו " דגל ומשמעת בישראל",וכך כתב:

בימים אלה בלוח הזמנים של מדינת ישראל נשאלת השאלה, האם אנו מקוריים בכל הטקסים הממלכתיים ? האם העניין של דגל הוא חיקוי הגויים וטקסים לאומיים של אומות העולם ?

התשובה היא: לשבטי ישראל היו דגלים מזמן יציאתם ממצרים, מעבדות לחרות.

האם המשמעת כחלק מחינוך לטקסיות, כגון עמידת דום ועמידת נח, ישיבה וקימה של קבוצה בצורה מתואמת היא חיקוי של משטרים טוטליטריים מיליטאריסטים ?

התשובה היא: מקורה של המשמעת בעם ישראל היא במצווה "שמע ישראל" ממעמד הר סיני ועד כל סדרי התפילות בציבור בבית הכנסת.

בתקופת הגלות חלו שינויים וסילופים מהמתכונת המקורית של "דגל" ו-"משמעת", ותופעות של התנכרות היהודים למוטיבים של "דגל" ו-"משמעת" מתקיימות גם במדינת ישראל וביום העצמאות. ....

כולנו זוכרים מהרצל את ערכו של הדגל לליכוד כוחות האומה למטרת הציונות, ואנו זוכרים מז'בוטינסקי את ערכה של המשמעת לליכוד השומעים לפאתוס הנאומים שלו, ואנו זוכרים את הרב קוק כרב גדול המזדהה באישיותו עם כל החוויות הדתיות בתפילות בבית כנסת מלא מתפללים. האם ניתן לנתק את המוטיבים הרגשיים המוחשיים הללו מבשורת הציונות ולהעמיד כנגדם ספרות של עיתונאים ופובליציסטים המפיצים את דעותיהם בדרכם ?

עלינו להתחבר לעייני ה"טקסים" שבהם ה"דגל" ו-"המשמעת" הם ערכים מיוחסים ומקוריים בהיסטוריה של עם ישראל מיציאתו ממצרים והיותו לעם.

בטקס הנפת הדגל של סניף בני עקיבא לפני שערי בית הכנסת הגדול בקרית שמואל, אנו עדים לתהליך של חוויה בלב הנוער הדתי. הבא לידי ביטוי בטקס של דגלים ומשמעת של המוני בני נוער, השרים בצוותא ולבושים בבגדים אחידים וצועדים בתהלוכת לפידים. ובתוך בית הכנסת, לפני ארון הקדש עם פרוכת העצמאות,( והפרוכת בבית הכנסת היא כנגד הדגל מחוץ לבית הכנסת ), עומד קהל המתפללים עטופים בטליתות ומעידים על עם ישראל הממשיך במסורת של דגל ומשמעת כבימי יציאת מצרים.

בן אורי בנה ביתו בקרית שמואל בהדרגה. בנית הקומה הראשונה הסתיימה בסוף שנת תש"ה, ובאדר תש"ח, כחודשיים לפני ההכרזה על הקמת המדינה הסתיימה בניית הקומה השנייה. כבר בשלב זה התקין בן אורי תורן גדול על גג הקומה השנייה להנפת דגל המדינה כשתקום.

ולקראת הכרזת המדינה, תפרה אמא יהודית בן אורי ז"ל דגל להנפה על גג הבית עם ההכרזה על הקמת המדינה.

מדינת ישראל, מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית טרם קבעו בהחלטה רשמית ובחוק כיצד יראה דגל המדינה, והדגל שתפרה אמא ז"ל היה דגל לבן, ושני פסי תכלת רוחביים ובאמצע מגן דוד צהוב – זכר לטלאי הצהוב, הסימן שבו סימנו הגויים בכלל והנאצים ימ"ש במיוחד את היהודים כסימן גנאי להפלייה ודיכוי, הוא זה שהתנוסס בראש הבית כסימן לראשית גאולתנו. באחד היומנים מצוי רישום של הדגל המתנוסס על הבית ביום ד' באייר תש"ח.

התיעוד ביומן על הנפת הדגל בעמוד שלפנינו

ביום העצמאות תש"ט, הונף הדגל גם על שרידי המקלט שנחפר ונבנה בחצר בזמן מלחמת השחרור, זה הרישום המצוי ביומן:

אולם כבר בשנת 1938 בן אורי הכין הצעה לדגל לאומי יהודי דתי, להלן 2 העיצובים המוצעים:

בשנת תשט"ו – 1955 בן אורי התבקש והציע כמה עיצובים לדגלים לבית הספר לבנות – מזרחי-עציון ע"י המנהל מר שמואל בן שבת, ולבית הספר מאוחד לבנים יבנה-עציון על ידי המנהל מר מילר.

ומדגלים לדגלים – דגלים לשמחת תורה .

בן אורי הכין בתחילת שנות הארבעים הצעה לדגל לשמחת תורה בקבוצת שדה אליהו. לאחר שגרנו בקרית שמואל אבא ואמא הכינו ציירו ותפרו דגלים לכל ילד. בתחילה לנעמי ויאיר ואח"כ נוספו דגלים לעפרה ליעל ולתמר.