האבל על החורבן והגעגועים והשאיפה למקדש חלק ב'

יאיר בן אורי

מכיוון שהיקף הרשימה ומספר הדוגמאות שאני מבקש להציג גדול –המאמר חולק לשני חלקים הראשון הופיע לקראת שבת מטות-מסעי ועכשיו החלק השני לקראת שבת חזון.

בחלק זה אתייחס לנושאים הר המוריה ובית המקדש בציורים בהזמנות לחתונה, בכתובות מאוירות, ט' באב בלוח הצבעים למועדי השנה, ובמאמרים על תיבת נח והמקדש, מחנה ישראל במדבר והמקדש בלב ירושלים העתיקה, במוסיקה, ובביטויים נוספים.( חלק מהדוגמאות נעשו על ידי, כהולך בדרכי אבי)

4.8 הר המוריה – הר הבית עם המקדש כחלק מרכזי בין הרי ישראל.

4.8.1 מופיע בעיצוב להזמנה לחתונה בשנת תשכ"ח – כאשר יתר ההרים הם הר סיני, הר ההר, הר מוריה, תבור כרמל וחרמון.

4.8.2 בכתובה משנת תשכ"ט מופיעים בראש בכתובה הר סיני מימין, הר המוריה והמקדש במרכז והחרמון משמאל. (הר הבית ועליו בית המקדש מתנוסס בראשן של 13 כתובות שעיצבתי עד היום י.ב-א.

הר הבית ועליו בית המקדש מתנוסס בראשן של 13 כתובות שעיצבתי עד היום י.ב-א.

4.8.3 בן אורי, עיצב ציורי 6 הרים עבור לוח השנה שאני מוציא מדי שנה משנת תשל"ב. ההרים הם הר המוריה ובית המקדש בראשו, חרמון, סיני, תבור, הר מירון, והר הכרמל . דוגמאות:

4.8.4 כשקנינו ארון יד-שניה לחדר הילדים, לאחר שנולדה הבכורה מוריה, אבא צייר על הארון במרכזו את ים הכנרת וסביבו 6 הרים. למעלה ירושלים-הר הבית והמקדש ובהמשך ההיקף ההרים סיני, חרמון, תבור, כרמל ומירון.

4.9 ירושלים הבנויה – מבט מכיוון מזרח אל הר הבית. אקוורל משנת תשל"ד (1973) בן אורי צייר וחתם על הציור ביום י"ב בחשון תשי"ד ומתחת לציור-אקוורל כתב:

" ירושלים עיר הקודש – רבת עם – טבור כל הארץ – מבט לבאים מיריחו ".

במרכז התמונה הר הבית במרכזו המקדש ועמוד עשן המיתמר מהמזבח, ועל ההרים סביב הר הבית בתים רבי קומות גורדי שחקים, כל העיר בנויה מסביב. אין ספק שציור זה מבטא חזון ושאיפה בתוך תקופת מלחמת יום כיפור.

5. בן אורי עיצב מגילות נייר כתובות מצופות בלכה שקופה, לתליה לעיטור הבית , ועליהם באחד - תהילים קכ"א אשא עיני אל ההרים,

ובאחר – המבדיל בין קדש לחול וברקע נר הבדלה, הדסים וגביע יין להבדלה,

ובשלישי, אותו אני עיצבתי, התפילה " יהי רצון מלפניך ה' אוא"א, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות"

- תפילה זו שאנו נוהגים לומר בסוף תפילת העמידה, לפני תחילת תפילת שחרית לאחר אמירת "הקרבנות", ובהדלקת נרות שבת, היא תפילה המבטאת הכמיהה והשאיפה הבלתי פוסקת לבנין בית המקדש ולהחזרת העבודה –עבודת הקורבנות לבית המקדש. דוגמאות נוספות באותו סגנון: " השקיפה ממעון קדשך מן השמים" בה מצויר ביהמ"ק על הר המוריה,

, ו"יהי שלום בחילך..."

6. בציורים לבית הכנסת בקרית שמואל בטבריה, היו גם 2 ציורים על ארון הקדש, מימין ומשמאל. בהצעתו הראשונה היה מימין "למען ציון לא אחשה..." וציור מגדל דוד,

ומשמאל ציור קבר רחל והפסוק "קול ברמה נשמע...". לאחר דיונים נקבעו ציורים זהים מימין ומשמאל, שער ירושלים וברקע חומות העיר, והכיתוב מימין "כי בי מלכים ימלוכו"

, ומשמאל "כי לקח טוב נתתי לכם..."

לפני מספר שנים נעשה שיפוץ והתמונות הוסרו מארון הקדש.

7. "בנה ביתך כבתחילה..." קטע זה מתפילת מוסף היה מצויר על שטיח מקש שהיה תלוי בסוכה, ואולי גם בבית,

, והיה מוטיב גם בעבודת נחושת לבית כנסת במלון דבורה בתל-אביב. בצילום החלקים מונחים על הרצפה לפני התקנתן בבית כנסת.

8. לוח הצבעים ולוח התגים המותאמים לטעמי המקרא , והכיפות המותאמות לכל מועד.

בן אורי הכין לוח צבעים המותאמים למועדי השנה, כל חג והצבע שלו לפי טעמו ונימוקיו של בן אורי. אבא ואמא עיצבו יחד לוח תגי רקמה המותאמים לטעמי המקרא . לפי שיטה זו היו לבן אורי כיפות לכל חג ומועד בהתאם לצבע שנקבע, ועל הכיפה רקומים תגים המבטאים את טעמי המקרא לפסוק מענייני דיומא. לתשעה באב היתה כיפה שחורה והרקמה- תגים של הטעמים לפסוק האחרון באיכה " השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" .

9. בדים מצוירים לקראת חתונות הבנות. לקראת חתונת אחת מבנותיו צייר 7 בדים ועיטר אותם בפסוקים העוסקים בירושלים ומהצדדים בסמלים יהודיים שונים . מוצגות כאן 2 דוגמאות.

10. תיבת נח והמקדש

כאשר עסק במחקר על תיבת נח לפי שיטת לשון בניה בתורה, התעכב וכתב מאמר שהתפרסם ובו הביא המדרשים הקושרים את האמה של בנית תיבת נח לאמה של בנית המשכן והאמה של בניית המקדש. "לשון תיבת נח ובנין בית המקדש" היום, 4-10-1967

11. מחנה ישראל במדבר והמקדש

כאשר עסק במחקר על מחנה ישראל במדבר והגיע למסקנות חדשניות איך נראה המחנה (צורה תואמת שיטת "נסיעתן כתיבה ולא כקורה ",כתב ופירסם מאמר המעלה האפשרות שמתכונת תכנית העיר עם הנחלים-ואדיות המקיפים את הר הבית ממזרח דרום ומערב תואם לדרכים הראשיות במחנה ישראל במדבר. " תכנון ערים לפי המקורות (ציור עיר דוד), הצופה, 28-5-1963

12. מוסיקה.

12.1 "השיבנו " - בתחילת שנות השלושים בן אורי הלחין קנון לשלוש קולות למילים " השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם". הקנון שהתפרסם בכל העולם , ומצאתי באינטרנט יוטיוב ביצועים בכל רחבי אמריקה ואירופה ואף בכת המקויה, ביפן.

הפסוק והשיר היה לאחד משני פסוקים שכוונו את מכלול יצירותיו של בן אורי בתחומים שונים . האחד " חדש ימינו כקדם " החידוש חייב לנבוע מהקשר למה שהיה בימי קדם, והשני "טוב טעם ודעת למדני... כי במצוותיך האמנתי"

לשמיעת הקלטות: הקישו בגוגל " השיבנו, מאיר בן אורי " ותגיעו להקלטה בביצוע עמיחי פלסר http://www.youtube.com/watch?v=vkcM716IEW8

ולעוד הקלטות באתר זמרשת ועוד www.zemereshet.co.il

12.2 "למה לנצח תשכחנו" הפסוק שלפני האחרון במגילת איכה, המבטא יותר הצד של זכירת החורבן מאשר השאיפה לבנין המקדש כפי שציינתי בתחילת רשימה זו. הולחן כמה שנים לאחר "השיבנו"

12.3 " יהי רצון מלפניך... שיבנה בית המקדש...." אבא נהג לקחת קנונים של מלחינים ידועים ולהתאימם לפסוקים ותפילות ולקדש המנגינה . אחד מהם של המלחין פרידריך קולהו (1832-1786) הותאם לתפילה "יהי רצון... שיבנה בית המקדש..." שרנו קנון זה בשלוש קולות ובמשך שנים רבות היו שרים אותו לאחר הדלקת נרות שבת.

12.4 " ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו..." קנון נוסף מאותה קבוצה. המלחין: כירוביני

12.5 " למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים" לכבוד חגיגות שנת העשור למדינה. תשי"ז – תשי"ח בן אורי התאים המנגינה לתפילות המיוחדות ליום העצמאות. הוא הקים בקרית שמואל מקהלה בה השתתפו החזנים בעלי תפילה וחברים נוספים, וכל התפילה באותו יום העצמאות התנהלה לפי מנגינה זו ובעיבוד שעשה ממנה לתפילות.

12.6 כאשר שרנו ליד השולחן בליל שבת " צור משלו", כאשר הגענו לבית " יבנה המקדש" אבא היה מראה באצבעותיו את צורת בנין המקדש במדרגות העולות כלפי מעלה.

על אף השאיפה והכמיהה לבית המקדש , בן אורי התמקד אך ורק בתכניות בנין המשכן וכליו ולא עסק בתוכניות לבנין בית המקדש השלישי, וטען שבניית המשכן וכליו היא הבסיס לבנין המקדש השלישי.

( מעבר לכך איני זוכר הסברים שלו בנדון )

יאיר בן אורי