האבל על החורבן והגעגועים והשאיפה למקדש – ביצירות ר' מאיר בן אורי ז"ל

יאיר בן אורי

בס"ד שבוע שחלה בו תענית י"ז בתמוז, ערב שבת פינחס תשפ"ג

אני משתדל לחבר בין יצירותיו של בן אורי לפרשיות השבוע וענייני דיומא, ואני תוהה מה הנושאים שאבא ז"ל עסק בהם בפרשת פינחס ?

פרשת משה הסומך ידיו על יהושע, המופיע בפרשתנו במדבר כ"ז יח-כ"ג, מופיעה בציור של אבא בספר שיצא בארה"ב HEAVEN ON YOUR HEAD בשנת 1964, אך שם הוא מופיע כציור בפתיחת ספר דברים ומתייחס לכתוב בדברים ל"א ז'.

במחשבה נוספת חשבתי להתייחס לי"ז בתמוז, כפי שכתוב במשנה מסכת תענית פרק ד משנה ו:

" חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב.

בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ו ב ט ל ה ת מ י ד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל...."

והיכן נצטווינו על קרבן התמיד ויתר קרבנות המועדים ? בפרשת פינחס.

כל מי שמתפלל תפילת העמידה לפי המטבע שתיקנו חז"ל, ומתבונן וחושב ומתכוון למה שהוא אומר, מבקש בברכות האחרונות , ולירושלים עירך ברחמים תשוב...ברוך בונה ירושלים, ואחרי כן, את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח....ברוך מצמיח קרן ישועה, ואחרי שומע תפילה ואחרי כן, " רצה ...בעמך ישראל ובתפלתם והשב את העבודה לדביר ביתך,... ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך... ברוך המחזיר שכינתו לציון. הרי מה שאנחנו מבקשים ומתפללים שלוש פעמים בכל יום וברכת רצה בכל תפילה ותפילה, אנו מתכוונים ושואפים ליום שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.

מי שחושב ומאמין ורוצה שעבודת הקרבנות לא תתחדש בבית המקדש, מכל סיבה שהיא, עושה שקר בנפשו בתפילתו, או שגרוע מכך, איננו יודע ומבין מה הוא אומר בתפילתו. ומי שרוצה להקשות מהנאמר בילקוט שמעוני ויקרא, פרשת אמור רמז תרמג " רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן אמרו בשם רבי מנחם דגליל לעתיד לבא כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינה בטלה..." מובא שפירוש " הקרבנות בטלות" - שלא יצטרכו לקרבן חטאת ואשם. אבל חלילה לאמר שתיבטל מצווה מהתורה, ובוודאי שקרבנות ציבור לא יבטלו , כי התורה נצחית.

אז הביטוי לדברים אלו ביצירתו של האמן המאמין באה לידי ביטוי מוחשי ויזואלי בכמה אופנים:

א. בערב יום כיפור תש"ך צייר בן אורי קישוט לסוכה על עץ דיקט ברוחב 210 ס"מ ובגובה כ-50 ס"מ, ועליו צייר את קרבנות הציבור שהביאו במקדש בכל אחד מימי חג הסוכות. ביום הראשון 13 פרים , 2 אילים, 14 כבשים ושעיר עיזים אחד, וכך בכל יום ויום מלבד מספר הפרים שהולך ופוחת, ביום השני 12 פרים ובשלישי – 11 פרים וכן הלאה.בין יום ליום צויר עמוד עם כותרת נאה, ובפס התחתון מתחת לציור הקרבנות של כל יום נרשם שמו של האושפיז באותו יום לפי הסדר הנהוג באשכנז, דהיינו: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף , משה אהרן ודוד. קישוט זה מפאר את סוכתנו עד היום.

ב. מנהג בן אורי ובית בן אורי שהחל בשנת ת"ש, להכין ברכה מקורית לקראת ראש השנה, המבטאת יצירות ורעיונות וחידושים בתחומי המשפחה והיצירה, ( ולא להזדקק לברכות הסטנדרטיות המודפסות, שברובן לא היו לפי טעמו של בן אורי ). ועל מיגוון הברכות במשך השנים, שרובן נעשו על ידי אבא, חלקן על ידי אמא ז"ל, וחלקן בהשתתפות הילדים, שבחלקם המשיכו במסורת זו עוד שנים רבות, עד שהפסיקו לשלוח ברכות בדואר ועברו לטלפונים דוא"ל וואטסאפ וכדומה. אז לקראת ראש השנה תשכ"א , בן אורי הכין את הברכה שבה צייר את קרבנות הציבור המיוחדים לראש השנה, ולציור הבהמות הוסיף את ציור עשרונות הסלת למנחה עם כל קרבן. בהיקף הציור נרשם הפסוק בנדון. הבהמות- הקרבנות מצוירות בהיקף סביב חומות ירושלים אליה מביאים, ובמקדש שבתוכה מקריבים קרבנות אלה.

ג. אחותי יעל דקל מספרת על פן נוסף בנושא זה:

במהלך שירותי הצבאי שירתתי בכמה יחידות מן הסתם החלפתי יחידה אחרי כל לידה . בתחילת 80 הגעתי למחנה פילון ולקראת סוכות בקשתי מהרס"ר לבנות סוכה גדולה מהרגיל והבטחתי שאני בסיוע הפקידות שלי נדאג לקשט את הסוכה. פניתי לאבא בן אורי, שהיה אשף בהכנת קישוטים יש מאין. ואכן, במעט הוצאות לרכישת ניירות צבעוניים היתה סוכה מיוחדת והיפה ביותר בפיקוד צפון. הקישוט הייחודי היה סדר הקורבנות הקרבנות של חג הסוכות.

. אבא הכין סקיצות איך תראה התמונה בכללותה והחל בציור הפרים , הכבשים, האלים והשעיר עיזים. הוא הכין דוגמא ואני נסעתי לרכוש ניירות והחילותי בהכנת המגזרות. המגזרת נעשתה כך שלא היה צורך לראות את כל החיה בשלמותה אלא הבהמות היו חופפות אחת לשניה, תוך אפשרות למנות את המספר הכולל. מספר הקרבנות היה כפי שפורט לעיל, מספר הכבשים האילים ושעיר העיזים קבוע בכל יום ומספר הפרים מתחיל ב-13 ביום

הראשון ובכל יום מספרם פוחת ב-1 עד שביום השביעי מספרם 7. מעל כל יום נמצא הפסוק עם הציווי מה יוקרב באותו יום.

תמונת סדר הקורבנות בבסיס הרשימה את כל הבאים ורבים סעדו בסוכה, כי בחול המועד כבכל שנה, היה כנס החטיבה בפילון. בנוסף לכך כמובן שהיו האושפיזין שלהם אבא עשה סקיצות שאח"כ צויירו בהקפדה. סדר הקורבנות במתכונת זו, מתכונת סוכת בית בן אורי, מוצגת בימי הסוכות בסוכה של אחי יאיר ובסוכתנו, סוכת משפחת דקל בראש פינה.