האבל על החורבן והגעגועים והשאיפה למקדש

יאיר בן אורי

ימי בין המיצרים ותשעת הימים ימי האבל ששיאם בתשעה באב מחייבים מחשבות והרהורים.

אני מבקש לבחון שני כיווני מחשבה והרגשה.

כיוון אחד

בכיוון מה שנאמר בגמרא בבא בתרא ס: ונפסק ברמב"ם הלכות תעניות ה' י"ב-י"ג ובשולחן ערוך אורח חיים סימן תק"ס סעיפים א'-ב' וגו', המתבססים על הפסוקים בתהילים קל"ז: " אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי " , והקובעים שבכל שמחה כגון " סד אדם ביתו בסיד, סעודה גדולה, אשה המתקשטת, וחתן בחופתו - על היהודי לזכור ולעשות ולומר דברים הממעטים השמחה השלמה ומזכירים את ירושלים וחורבנה . ונראה לי שכיוון זה מתקשר עם הפסוק בסוף מגילת איכה, ה' כ', " למה לנצח תשכחנו, תעזבנו לאורך ימים ? "

כיוון שני

בכיוון הפסוק איכה ה' כ"א, בו אנו מסיימים את קריאת מגילת איכה :

"השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם" (אותיות מקדש מודגשות ).

הכוונה והתפילה מתמקדת בשאיפה ובגעגועים להקמת בית המקדש השלישי במהרה בימינו כאשר ה' ישיבנו אליו ואנחנו נשוב אליו.

ברור שאין סתירה בין כיוונים אלה. השאלה היא היכן הדגש מבחינת ההרגשה הפנימית, הרגשת האבל על החסרון או הגעגוע והשאיפה להשלמת החוסר במהרה.

אולי אפשר לדמות הכיוונים הללו ל מצוות "זכור " לעומת מצוות " לא תשכח" ?

כמה כל אחד ואחד מאיתנו מצטער על החורבן וכמה הוא מתגעגע ושואף לבנין בית המקדש ?

ואיזה תחושה חזקה יותר ותמידית יותר ?

נער הייתי, גם זקנתי, ולא זכיתי לראות או להבחין שיש מי שמחסר דבר בסעודה גדולה , ובאשה המתקשטת, באופן שניכר שהדבר נעשה משום הגזרה "אם אשכחך ירושלים " וגו'. בילדותי והרבה שנים לאחר מכן לא זכיתי לראות בתים בהם השאירו על כותלי הבית "אמה על אמה " פרט למה שהיה מצוי בביתנו. בדור של ילדינו הדבר מצוי הרבה יותר. בחלק מהמקרים , כאשר הדיירים באו לבית מטויח ומסויד – לכאורה אין חיוב ליצור בדיעבד אמה על אמה מגורדים בקירות הבית. המאורע היחידי בו כולנו רואים וזוכרים הוא בחתונות, שבירת הכוס – כמעט בכל חתונה, אפר מקלה בראש החתן – לא בכל חתונה, ואמירה-שירה "אם אשכחך ירושלים" וכגו' (ושבירת צלחת באירוסין).

כמדומני שאו"מ ר' מאיר בן אורי ז"ל היה מחובר הרבה יותר לכיוון השני, השאיפה והגעגועים לבנין המקדש, במהרה בימינו.

אנסה לבחון היבטים שונים ביצירותיו והנהגותיו כמבטאים שני הכוונים כאשר ההדגשה על הכוון השני.

מכיוון שהיקף הרשימה ומספר הדוגמאות שאני מבקש להציג גדול – אחלק המאמר לשני חלקים הראשון יופיע לקראת שבת מטות-מסעי והשני לקראת שבת חזון.

בחלק הראשון אתייחס לנושאים: אמה על אמה, כיוון התפילה בבתי כנסת שתכנן, חידוש המושג "קיר ציון" במקום "קיר המזרח", וציורים בבתי כנסת ועל ארונות קדש.

בחלק השני אתייחס לנושאים הר המוריה ובית המקדש בציורים בהזמנות לחתונה, בכתובות מאוירות, ט' באב בלוח הצבעים למועדי השנה, ובמאמרים על תיבת נח והמקדש, מחנה ישראל במדבר והמקדש בלב ירושלים העתיקה, במוסיקה, ובביטויים נוספים.

1. "אמה על אמה" - זו הדוגמא הראשונה שמביאה הגמרא והפוסקים היא השארת אמה על אמה ללא סיד כנגד הפתח. החסרון בשלמות יופי הבנין מעוררים האדם בשעת מעשה, ובכל עת שהוא רואה זאת לזכור את החורבן.

אינני זוכר שבביתנו בקרית שמואל השאירו "אמה על אמה". אבל – וכאן המקום לסיפור קצר:

כאשר בחורף תש"ו (תחילת שנת 1946) התיישבו אבא ואמא ז"ל בקרית שמואל. הריהוט היה צנוע ביותר בהתאם לאפשרויות ולמיגבלות בשל תקופת מלחמת העולם . 5 הדלתות הפנימיות, היו ממסגרות עץ המחולקות לארבעה משטחים של דיקט. הכל היה צבוע בצבע חקי- כהה. על 4 מהדלתות (למעט דלת השירותים) - אבא צייר על 2 המשטחים העליונים. ( הדלתות מוצגות במוזיאון בן אורי בקרית שמואל.)

על הדלת בין המטבח לחדר האוכל-סלון אברהם מקבל את שלושת המלאכים מתחת לעץ.

על דלת שניה - רבי חנינא בן דוסא ורגל הזהב

( בעקבות הציור בספר פרקי אגדה בהוצאת בית הספר הריאלי בחיפה משנת ת"ש - 1940.)

על דלת חדר ילדים - רבי פנחס בן יאיר על החמור פונה לעכבר שבלע את טבעתו של מלך סרקיא ופוקד עליו לפלוט הטבעת על מנת להחזירה למלך .

ועל הדלת הרביעית - דלת הכניסה לחדר , חדר שינה וגם חדר העבודה.

ירושלים במצור. משמרות של חיילים מונעים כניסה חופשית לשערי ירושלים ללא ביקורת מדוקדקת של הצבא והמשטרה. (וכך כניסת הילדים לחדר זה היתה מותנית בהקשה בדלת ובקשת רשות להכנס)

ועל דלת זו – אבא צייר גם על חלקה הפנימי.

בניגוד ליתר הדלתות בהם צייר על 2 הרבעים העליונים , אבא צייר על שלושת הרבעים התחתונים את תוכניותיו למוסדות חינוך ותורה שהוקמו לפי תוכניותיו והן לפי סדר הקמתן, מלמטה כלפי מעלה:

כפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים

ישיבת כפר הראה ( הישיבה החקלאית שהפכה לישיבת בני עקיבא )

ישיבת כרם ביבנה - התכנית שזכתה בתחרות.

והמלבן הרביעי העליון ריק – נותר ריק.

עליו אבא סיפר תמיד שהוא מיועד לתכנית בית המקדש אם יזכה להשתתף בבנייתו כשאיפת לבו

במודע או שלא במודע להלכה, אבא השאיר "אמה על אמה" על דלת הפתח, כביטוי לגעגועיו ושאיפתו לבנין בית המקדש במהרה בימינו ולא כזכר לחורבן שהיה.

לאחר כעשר שנים, פנה אליו אחד העובדים במשרד הדתות וביקש שיעצב עבורו לוח "אמה על אמה" על מנת לתלות בביתו . אבא עיצב על יריעת פלסטיק, בגודל אמה על אמה 60 על 60 ס"מ) כרזה בה כתב את הנוסח המופיע בגמרא, כדלהלן:

אלא כך אמרו חכמים:

סד אדם את ביתו בסיד,

ומשייר בו דבר מועט. וכמה?

אמר רב יוסף: אמה על אמה.

אמר רב חסדא: כנגד הפתח.

שנאמר: " אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני "

(תהילים קל"ז). בבא בתרא ס:

לאחר מכן אבא הכין עותקים נוספים. הראשון נתלה בביתנו מעל דלת הכניסה, ואחרים נמכרו או ניתנו כמתנה.

בביתי בפתח תקוה היה לוח כזה מעל דלת הכניסה , כנגד עיני בעל הבית היושב ופניו לכניסה, ויותר מאוחר חדשתי אותו על חומר מפרספקס עמיד על הקיר שממול דלת הכניסה, לעיני הנכנס לבית.

מכיוון שהבית היה צבוע ומסויד כאשר קניתי אותו, הוספתי ברקע של הפרספקס צילום של קיר בלוקים ללא טיח וללא סיד להמחשת המצב הרצוי לכתחילה.

עותק דומה לזה שאבא הכין, חידשנו ותלינו במוזיאון בן אורי סמוך לפינה הדרומית-מזרחית , מעל הפתח , לכיוון ירושלים.

. כיוון התפילה בבתי כנסת שתכנן – בן אורי תכנן וייעץ בענין תוכניות לבתי כנסת רבים בארץ. בכולם הקפיד שכיוון התפילה וכיוון ארון הקדש יהיה לכוון ירושלים-בית המקדש (ולא למזרח כשאינו תואם לכיוון נדרש). הפעם היחידה שלא קיבלו את הצעתו ודרשו ממנו לשנות הכוון לכיוון מזרח היה בישיבת כפר הראה. (ארכיון מוזיאון בן אורי – תיקי ישיבת כפר הראה)

כאשר התפללנו בבית – הקפיד שנדע היכן הוא כיוון ירושלים.

את מקום ישיבתו בבית הכנסת הגדול בקרית שמואל ( שאינו בנוי בכיוון ירושלים) קבע במקום שהתפילה בכיוון ארון הקדש תכוון אותו גם לכיוון ציון-ירושלים.

3. " קיר ציון " במקום " קיר המזרח ". בן אורי חידש המושג "קיר ציון " להגדרת הקיר בו מצוי ארון הקדש והוא כיוון התפילה בכיוון ציון-ירושלים. לדעתו המושג "קיר המזרח" או " המזרח " כפי שהיה מקובל בקהילות ישראל באירופה אינו מתאים לארץ ישראל בה כיוון התפילה צריך להיות לציון - ירושלים, ומבחינת רוחות השמים , בצפון הארץ הכיוון יהי לדרום, באיזור המרכז -יבנה הכיוון יהיה למזרח, באיזור באר שבע והדרום הכיוון יהיה לצפון ובאיזור יריחו הכיוון יהיה למערב, וכמובן בין אלו לאלו כל כיווני הרוחות אפשריים בהתאם לזוית לכיוון ציון-ירושלים. ( "לפני "קיר ציון" – קיר התפילה הפונה להר הבית בירושלים. " ´ קיר-ציון - או בכינוי המקובל "קיר המזרח" - בנוי בהתאמה גיאוגרפית בכוון להר הבית בירושלים" ציטטות מתוך המאמר בתי כנסת במדינת ישראל, אדריכל מאיר בן אורי, בספר בית הכנסת הוצאת המשרד לעניני דת תשט"ו – 1955)

4. ציורים בבית הכנסת, על ארון הקדש , הזמנות,כתובות, ועוד.

בתחילת שנות ת"ש , בהיותו בשדה אליהו עסק בעיטור חדר האוכל ששימש באופן זמני כבית הכנסת, בעיטורים מעייני דיומא. בפסח מענייני יציאת מצרים ובראש השנה בתפילות הימים הנוראים " המחזור המצוייר".

4.1 בעיטור לתקופת " בין המצרים " (ראה בין האיורים להלן) מובאים מדרשים וציור בית המקדש בוער באש.העיטור לט"ו באב היה כמובן בסגנון שלא היו ימים טובים כט"ו באב ויום הכיפורים וגו'.

4.2 בדף המחזור המצויר (ער"ה תש"ד-1943)למילים " לשנה הבאה בירושלים הבנויה, והציור ברקע שיירות של עולי רגל לירושלים ובית המקדש שבראש ההר

4.3 בחנוכה תשי"ג, נולדה בת, ולקראת שובה של אמא עם התינוקת , סוידו קירות חדרי הילדים. ארבעת הגדולים רוכזו בחדר אחד ובחדר השני הוכן המקום לתינוקת החדשה, וקירות החדר צוירו בציור חדש. תרשים הציור מופיע באלבומי הילדים אף על פי שלא נמצא צילום מאותה תקופה. בפינה הדרום-מזרחית בכיוון ירושלים צוירו חומות ירושלים ומעליהם בית המקדש ובצד הצפוני צויר עץ תמר גדול וגבוה – כל זאת לכבוד התינוקת החדשה ששמה תמר שלומציון.

4.4 ספר היוחסין של הר ציון. תקופה הועלתה יוזמה ,בה היו שותפים ד"ר שז"ך, המשורר א.צ. גרינברג ובן אורי להכנת ספר יוחסין בהר ציון, ולהוצאת תעודה לכל ילד או ילדה שיוולד וירשם כאשר המילה ציון תופיע בשמו. התעודה עוצבה על ידי בן אורי. תעודה מס' 1 ניתנה לבתם של א.צ.גרינברג ואשתו המשוררת עליזה טור מלכא, ותעודה מס' 2 ניתנה לתמר שלומציון בן אורי

4.5 באגרת הברכה לקראת ראש השנה תשכ"א (1960), בן אורי צייר את חומת המקדש או ירושלים וסביבו את כל הקורבנות ונסכיהם אותם יש להביא ולהקריב בראש השנה.

4.6 תכנית עיצוב קיר ציון בבית הכנסת הגדול ברעננה – תשכ"א (1961) . באחת משלוש ההצעות שהגיש לעיצוב קיר המזרח מופיע ציור הר הביתוהנוף סביבו, ובסקיצה מופיע הכיתוב: " יבנה בית המקדש במהרה בימינו ".מצוי גם ציור צבעוני שהוכן על נייר בקנה מידה 1:1 בהתאם לשטח בקיר זה בבית הכנסת.ההצעה לא בוצעה.

4.7 ארון הקדש בבית הכנסת במושב תקומה תשכ"ב (1962) – תוכניות ארון הקדש והעיטורים מגיעים לשיאם בכתר שעל ארון הקדש – תמונת חומות ירושלים ובית המקדש מתנשא מעליהן ומסביב נוף הרי ירושלים ומעליהם הפסוק "שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים.