בית הקברות בקבוצת כנרת, תש"ה 1944-45

יאיר בן אורי, אדר תשפ"ו (2026) ©

המושבה כנרת הוקמה בשנת 1908 על ידי חברת יק"א,  קבוצת כנרת  הוקמה בחשון תרע"ד –1913   (או לפני כן ???לבדוק)  ובית הקברות לפי ויקיפדיה הוקם בשנת 1911. בשנת 2014 המועצה לשימור אתרים ביצעה עבודות הסדרה שונות.  

לא עסקתי בהשוואת תוכניותיו של בן אורי למצב הנוכחי ו/או לעבודות ההסדרה השונות לאחר שהגיש את תוכניותיו לכנרת ולבעלי ענין נוספים, כפי שאפרט להלן.

רקע הדברים:

ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת העבודה נפטר בכ"ד אב תש"ד-13/8/44, והדבר מצוין ביומנו של בן אורי. ברל נקבר בבית הקברות בכנרת ליד אשתו הראשונה שרה שמוקלר.

בישיבת הועד הפועל של ההסתדרות , 20/9/44 נדונו הצעות לזכרו של ברל כצנלסון.

לפי הכתבה בעיתון דבר מיום 15/11/44, דוד רמז, יו"ר הועד הפועל סיפר על הצעה להקמת "שני בתים לזכרו של ברל.האחד בכנרת והשני בתל אביב: אהלו ומעונו."  רמז פירט הרעיונות והמשתתפים בדיון התייחסו, ורמז אמר שנחוצים כשנים-שלושה חודשים להכנה בירורים מקדימים ועריכת מתווים ותקציבים....,

נעשתה פניה לאדריכל מאיר בן אורי להציע תכנית לשפור בית הקברות בקבוצת כנרת.  לפי יומניו של בן אורי, ביקר בקבוצת כנרת וליד קבר ברל כצנלסון ביום 10/9/44. בסיור זה הכין רשומים של האתר וסביבתו ומדידות שונות. לאחר ביקור זה באתר,  ביקש בן אורי מפה טופוגרפית של האיזור וסימון הקברים הקימים בתוך מפת בית הקברות.

הפניה הראשונית לבן אורי ובקשתו למסמכים אינן מתועדות בכתב בארכיון מוזיאון בן אורי.

ביום 14/11/1944 מאיר מלמד, מקבוצת כנרת שלח לבן אורי תכנית טופוגרפית של האתר, מפת בית הקברות וסימון הקברים המצויים בו ומכתב מלווה בו כתב :

לח' בן-אורי שלום רב.

הבאתי לך ואני מצרף לזה מפה של בית הקברות בכנרת. חבל מאד שלא יצא לי להפגש אתך ולשוחח. אולי תזדמן בסביבתנו ? בכל אופן אני משאיר לך את המפה ואתה תנסה לסדר איזו סקיצה לסידור בית הקברות אצלנו. מובן מאליו שאיננו יכולים להתחייב לקבל את ההצעה שלך ולעשות לפיה, אולם מן הצד השני צריך להיות לך ברור לגמרי שלא נרצה לקפח את שכרך.

אנחנו בכל אופן בטוחים שתעשה כמיטב יכולתך ותגיש לנו הצעה מתאימה ואנחנו אז נדון עליה. את ה"פרובלמטיקה" המיוחדת של בית הקברות הזה, הנוף וכו' אני מקוה שמורים עוד בזכרונך.

בהצלחה                                                                                         

  מאיר מלמד                                                                 

קב'  כנרת

חיפה, 14/11/1944

לפי יומניו, בן אורי ביקר פעם נוספת בבית הקברות ביום 5/12/44, וביום 19/12/44 סיים הכנת הצעתו, וביום 24/12/44 שלח למאיר מלמד 3 מסמכים:

 1. תכנית לשפור בית הקברות

 2. ציורי נוף ופרספקטיבה של בית הקברות לפי הצעתו ושל המבט הנשקף מכיוון מערב

     ומכיוון מזרח.

 3. דברי הסבר הכוללים ניתוח המצב הקיים והצעותיו ושלבי הביצוע הכלליים של הצעתו.

בן אורי שלח עותק מהצעתו לדוד רמז יו"ר הועד הפועל של ההסתדרות.

             לבן אורי, היו בחיפה 2 ידידות, שהיו מעורבות בניסוח דברי ההסבר לתכנית – שתיהן שלטו היטב בעברית ובניסוח, והן: ד"ר פרידה שטרנברג, וידידתה גוסטה שטרומפף-רכב. ( שתיהן היו ידידות המשפחה ואני זוכר שביקרו בביתנו ).  להערכתי ההזמנה לבן אורי הגיעה כתוצאה מהקשר לידידות אלו, כאשר גוסטה היתה תקופה מסוימת בכנרת, והיתה קשורה מאד לדוד רמז, והיה לה בן ממנו, וכן לזלמן רובשוב-שז"ר, שאף הוא היה מעורב בנושא.  לפי יומנו של בן אורי נפגש עם רובשוב בתל אביב ביום 26/12/44.

כנראה בן אורי התרשם שתכניתו אינה מספיק ברורה למקבליה ולכן הכין 6 ציורים של נקודות שונות בבית הקברות כפי שיראו אם הצעתו תבוצע, ולכל ציור כתב דברי הסבר. הציורים עם ההסברים נשלחו גם לדוד רמז וגם לזלמן רובשוב (שזר), ללאה מירון אלמנתו של ברל כצנלסון) ולחברי כנרת (וכנראה חלק מעותקי הציורים היו צבעוניים).)

בן אורי לא זכה לתגובה בכתב מאף אחד מהגורמים אליהם נשלחה התוכניות הציורים ודברי ההסבר. ובהמשך פנה בעניין זה ובענין תשלום שכר הטירחה עבור עבודתו למאיר ספיר מכנרת, ולמעשה בנקודה זו נסגרה התיקייה בנושא זה בארכיון מוזיאון מבן אורי.

מצורפים המפה הטופוגרפית ותכנית הקברים הקיימים בסוף 1944, תוכניותיו והציורים הנלווים, ודברי ההסבר הראויים ללימוד מעמיק.

כנראה עורכי סקר השימור ושיפור בית הקברות בשנת 2014 לא היו מודעים למסמכים אלה.

ציורי הנוף והפרספקטיבה המצויים במערכת זו הם יצירה אמנותית בפני עצמה.

בתוכניות וההסברים בכתב ובאיורים המצורפים מבליט בן אורי אתרים מיוחדים והם: תמר רחל (המשוררת), "גלגל הרצל" (הכוונה לגל הרצל, ואיני יודע למה בן אורי קרא למקום גלגל הרצל), והמדרגות העולות אליו, ו"אהל ברל" (שאיני יודע אם היה קיים או בן אורי ציין המקום המיועד לו).

התוכניות השונות המצויות בארכיון מוזיאון בן אורי שקיבל מכנרת ושהכין ושלח למזמיני התכנון הם עותקי שמש באיכות לקויה. הצלחתי לשפר הסריקות. בגלל גודלן, בשלב זה מצורף צילום כל מסמך בשלמותו וסריקה איכותית בכמה חלקים. נקווה שנצליח להגיע למסמכים איכותיים לקראת פירסום המאמר בעתיד.

מהכתוב  הבנתי שהיתה תקופה ממושכת ש"גל הרצל" נשכח מהזכרון הפעיל, ו"תמר רחל",  לפי כתבה של אחיה באב"ד,  נשבר בסערה שהיתה באפריל 2018 .

הזרז לעסוק בנושא היתה כתבה שהעביר לי בנימין-ניומה  בענין ברל כצנלסון. ניומה שהוא אחיינו של ברל כצנלסון, סיפר לי שבבית הקברות בקבוצת כנרת קבורים ברל כצנלסון, אשתו הראשונה שרה שמוקלר ואשתו השניה לאה מירון, סבתא שלו, יונה טייבל כצנלסון, אחותה  אתל רייכלין, הוריו איסר וסוניה כצנלסון, אחות אמו שושנה אייזנשטט, אחותו רוחמה וישראל לנואל ושלושה נכדים של אחותו.

אני חושב שמסמכים אלו חשובים לכותבי תולדות כנרת ובית הקברות, וכנראה לא היו ידועים למי שכתבו בנושא זה לפני.

הערות לפי מה שמצאתי בויקיפדיה, פרטים המתקשרים למאמר זה:

ברל כצנלסון: 1887-1944. ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה, ממקימי מוסדות ההסתדרות ,עורך העיתון דבר מתחילתו ועד פטירתו. הוא ודוד רמז היו מחברי ועד הלשון העברית. אשתו הראשונה שרה שמוקלר ולאחר פטירתה אשתו השניה לאה מירון.

דוד רמז: 1886-1951. ממנהיגי הישוב, יו"ר הועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל ,מחותמי מגילת העצמאות.

גוסטה שטרומפף-רכב: 1891-1982   הגיעה לארץ ישראל בשנת 1920 יחד עם זלמן רובשוב-שז"ר, ולמדה עברית איתו ועם לאה מירון.  היתה חלוצה בכנרת, כשנתיים, ולפי בקשתה נקברה בבית הקברות בכנרת. לה ולדוד רמז היה בן משותף בשם אורי רכב. הקימה את בית החלוצות בחיפה והיתה בהנהלת חברת הספנות נחשון ואח"כ צים. גרה בחיפה.

שניאור זלמן רובשוב -שז"ר: 1889-1974   מראשי הציונות, חבר הועד הפועל של ההסתדרות ועורך דבר לאחר פטירת ברל כצנלסון. חבר כנסת שר החינוך והנשיא השלישי של המדינה. היסטוריון משורר וסופר.

מאיר ספיר: 1901-1960  ממובילי ההתישבות בקבוצת כנרת.

מאיר מלמד: 1898-1982  מראשוני קבוצת כנרת ופעיל בקבוצה.

י' באדר תשפ"ו -27 בפברואר 26

              פרספקטיבה נוספת לקשרים מוקדמים בין הדמויות המעורבות בנושא .  

בשנת 1937, הגו אדריכל מאיר בן אורי וד"ר פרידה שטרנברג-לבית פינר, בהשתתפותו של לוי וולף, מנהל סניף בית הספר הריאלי באחוזה-חיפה,  רעיון להקמת מוסד חינוכי עצמאי לנוער יהודי עם אורנטציה אמנותית-חקלאית ותרבותית, בארץ ישראל, ושמו "צור תחיה".  בסוף דצמבר 1937,  בן אורי הכין תוכניות למוסד מותאם למטרות הנזכרות ונכתב תזכיר בגרמנית ובעברית המסביר הרעיונות בענין זה. בארכיון מוזיאון בן אורי מצוי תיעוד של שיחה ביום 15 בינואר 1938, עם ברל כצנלסון, שהביע ספקות לגבי גיוס נוער דתי לחינוך חדשני כמוצע בפרויקט והציע שתידרש הסכמה מוחלטת של צוות מורים על תכני הלימוד כדי שהפרויקט יצליח. ומצוי פרוטוקול מישיבה נוספת באותו יום, בהשתתפות ד"ר מרטין נתן, גב' רוזוליו,גב' שולר, גב' סנדבנק וד"ר לודביג פינר ( אחיה של ד"ר פרידה שטרנברג), ורובשוב (שז"ר), ובה השמיעו המשתתפים הערות והסתיגויות מהרעיון.  בסוף אפריל נשלחה פניה בנדון למוסיקאי הידוע פרופ' ברוניסלב הוברמן, בבקשה לתמיכתו ברעיון ובקידום המוסד. הרעיון לא הגיע למימוש וביצוע.  אבל ברור שהיו קשרים בין בן אורי -ד"ר פרידה שטרנברג, ברל כצנלסון, רובשוב -שזר, שקדמו בכמה שנים לפניה לבן אורי לתכנון שפור בית הקברת בכנרת.    

הצעה לסדור בית הקברות של קבוצת כנרת  - ניתוח הנתונים והפתרון המוצע.

אדריכל מאיר בן אורי תש"ה -1944-45

עריכה: יאיר בן אורי, שבט תשפ"ו

תוכן:   

              א.               ניתוח הנתונים

1.     מצב הקברים

2.     מספר הקברים ומקומותיהם

3.     נטיעות

4.     כניסות וגבולות

5.     שכנות והרחבה

6.     סידור לוויות והספדים

7.     סדורים למבקרים

8.     סיכום המצב

          ב.                 הפתרון. 

                        1.  המוטיב האמנותי.                  

                        2.  המוטיב המקורי היהודי.

                             השפעת הנוף על הנפש, החומה כסמל לחזון הנפטרים, החומה כמגילה

                        3.  הפתרון האדריכלי הנדסי.

                             קביעת השערים, שמירה על אופיה של הטופוגרפיה, מצבות בתוך קיר הגדר,

                             מצבות שאינן מעל מקום הקברים, סעיפי הביצוע.

              א.               ניתוח הנתונים

1.     מצב הקברים.        בבית הקברות נמצאים היום כ-130 קברים, המפוזרים בכל השטח המגודר, חוץ מהשטח בפינה הצפון-מזרחית. בחלק הדרומי העליון, אפשר לזהות הכוונה לסדר הקברים בשורות, אבל המצבות אינן בנויות בקו ישר והמרחקים בין המצבות אינם שווים. רוב הקברים והמצבות אינם במצב מסודר ולא ניתן לזהות תוכנית לבית הקברות. אין אורינטציה מסורתית (כיוון לירושלים) ואין אורינטציה לפי תנאי הקרקע, ואין הצמדה של קברי קרובים אלו לאלו.        צורות המצבות שונות. יש מצבות מודרניות ארכיטקטוניות ומצבות שטוחות מקובלות המונחות סמוכות זו לזו.  יש קברים ללא מצבות המסומנים על ידי ערמות אבני בזלת, ויש קברים ללא ציון שם הנפטר.

2.     מספר הקברים ומקומותיהם.                   בבית הקברות 131 קברים הממוספרים בתכנית הקיימת במספרים 3-133.  מתוך ה-131 קברים, 53 קברים ללא מצבות בנויות. בתוך מספר זה יש קברים ששם הנפטר אינו ידוע.  רוב הקברים הם קברי חלוצים ורבים מהם קברי חלוצים ראשונים, פועלים בודדים, שומרים שנפלו – מטובי בוני הארץ.  מכיוון שהיו בודדים, ללא קשר עם הקבוצה והחברה – נשכחו. יש גם קברים של אנשים מהסביבה, מעדות המזרח, שנקברו בבית קברות זה בגלל קרבתו.

3.     נטיעות      בשטח נמגודר נמצאים עצים רבים, צעירים וגם כאלה שגילם 35 שנה ויותר. אבל, למרות קו המים העובר בין הקברים, הטפול בעצים לא היה מספיק, בתנאי המקום והאקלים. מיני העצים מגוונים מאד, עד שקשה לקבוע תכנית גננית או כוונות אמנותיות בעניין בחירת העצים. עצי פלפל לאורך הגדר מצד מערב ודרום הם המין השולט מרחוק ומבפנים. בכיוון צפון-דרום, מלמעלה למטה, מובילות שתי שורות של עצי אורן, 6 מצד אחד ו-7 מצד שני. גם ליד קבר מספר 140 (שרה שמוקלר) וליד קברו של ב.כצנלסון בולטים 2 אורנים גבוהים. ברושים צעירים מפוזרים בין השורות העליונות. החרובים הנמצאים בין הקברים לא התפתחו ונשארו בצורת שיחים. ( ליד קבר רחל, מס' 225, (31) וע"י קברים 179 (169) ו-170 ). יש מספר עצי תמר, בפרט ליד המדרגות היורדות לים בצד מזרח. העצים לא התפתחו ושקועים באדמה.

4.     כניסות וגבולות.      הכניסה והיציאה מבית הקברות אפשרית דרך שער בצד הצפוני וגם דרך המדרגות מצד מזרח. מצד צפון - שטח בית הקברות תחום על ידי דרך רחבה המקשרת את הכביש עם שפת ים כנרת. דרך זו נועדה בעיקר לעדרים המובלים לרחיצה בים. הגבול הצפוני בצד הנמוך של בית הקברות (195 במפה). מצד שני של דרך זו נמצא הפרדס ומשתלת התמרים של קבוצת כנרת, וגם התמר של רחל עומד באזור זה, במרחק של כ-7 מטר. מצד מזרח - שאורכו כ-50 מטר, תחום בית הקברות על ידי שרידי חומות עתיקות השייכות לבית ירח, והמרחק ממנו לים כנרת כ-10 מטר (המרחק משתנה לפי כמות המים בכנרת ,שכאשר היא מלאה המים מתקרבים מאד לקירות העתיקים). החלק הצפוני של הגבול המזרחי של בית הקברות נמוך מהחלק הדרומי בכ-3.5 מטר.  מצד דרום - גבול בית הקברות הוא קו ישר באורך כ-49 מטר, הגובה עולה ממזרח למערב והפרש הגבהים בקצוות כ-3.5 מטר. מצד מערב - גבול בית הקברות מקביל לכביש הראשי טבריה-צמח. אורך גבול זה כ-31 מטר , וההבדל בגובה בין קצה לקצה

כ- 5.5 מטר.  הכביש הראשי מתרחק מהקצה העליון של הגדר, מכיוון שהוא פונה לכיוון מערב.   

5.     שכנות והרחבה      השטח שמדרום לבית הקברות נראה כהמשכו הטבעי. השיפוע מתמעט ועובר למישור.  השטח בין הגבול המערבי לכביש הראשי אינו המשך טבעי של שטח בית הקברות מכיוון שנשאר רק פס ברוחב של כ-2 מטר בין הגדר ובין הכביש הממשיך למטה ונוצר כעין קיר-קרקע ממפלס בית הקברות לכיוון הכביש.                                                                                                      לכן, האפשרות להרחבת בית הקברות מוגבלת לצד דרום בלבד, לכיוון בית ירח.

6.     סידורי לוויות והספדים.       התשתית אינה מותאמת לסידור לויות, קבורות, הספדים וכל הכרוך בהתקהלות צבור גדול.  הציבור רגיל להכנס לבית הקברות דרך שער בצפון בית הקברות, ולעלות בין שורות האורנים לקראת השורות העליונות של הקברים, בהן נמצאים קבריהם של רחל, ברל כצנלסון ואחרים. כלי הרכב המביאים הציבור מרחוק, עומדים על הכביש או נכנסים וחונים בין הכביש והים לפני השער הצפוני. בכניסה וביציאה משטח בית הקברות נוצרת צפיפות ולחץ.  המרחב להתקהלות המונים בתוך בית הקברות קטן, ואין מקום מתאים להספדים ולמעבר חופשי של הציבור אל הקבר הפתוח וממנו.

אנשים נאלצים לעמוד ולשבת על קברים ומצבות בהיעדר אלטרנטיבה מסודרת לכך. העצים הנמוכים חוסמים את שדה הראיה לציבור העומד מרחוק, ציבור שיש לו מקום לעמוד בבית הקברות מרחוק ולשמוע ההספדים, אך אינו יכול לראות .

7.     סדורים למבקרים.             אנשים בודדים הבאים לבית הקברות, מחפשים מקום לשבת בו, אך אין ספסלים, ולכן נאלצים לשבת על קבר הנפטר או קבר שכנו בבית הקברות. לבית הקברות מגיעים גם ממרחקים ויש לדאוג למקומות ישיבה ומנוחה מסודרים ומוגנים משמש וגשם, שירותים וכדומה.

8.     סכום המצב הנוכחי.                   הרושם הכללי הוא שכיום חסרה רשת דרכים ברורה ומסודרת המובילה בין הקברים, הנותנת גם מבט חופשי לכנרת ולהרים במזרח. אין סדורים לארגון התקהלות אנשים הבאים ברגל וברכב. דרוש רעיון מיוחד לאופיו המיוחד של בית קברות זה, המבדיל אותו מבתי הקברות בערים ובישובים בגולה ובארץ, כמקום קבורה של חלוצים, פועלים , חקלאים שומרים ובונים של החברה הקיבוצית החדשה.

          ב.                 הפתרון.

              הפתרון שאני מציע כולל שלושה מוטיבים שכל אחד מהם נחשה ונבדק בפני עצמו: אלמנט אמנותי

               כללי, מוטיב מקורי יהודי, ומוטיב אדריכלי-הנדסי 

           1.     המוטיב האמנותי.            המוטיב האמנותי מתבטא בבחירת הצורות הארכיטקטוניות של

                 קירות ושערים, בליטות המצבות והעצים. הצורות והצבעים צריכים להתחבר לנוף באופן טבעי,

                 שישאר בזכרון המתבונן כשלמות הרמונית ואופיינית.

                 צורת בית הקברות מתמזגת משני הצדדים, מצפון ומדרום, עם הנוף של שפת ים כנרת.

                   הצד המזרחי הוא החזית לגבי מי שנמצא על הים או עובר לאורך שפת הכנרת.

                  הצד המערבי  הוא חזית לעוברים בכביש הראשי, וגם חלק מהסילואטה הטבעית עם הרי הגולן

                  שברקע.  לכן אני מציע לבנות את החזית המזרחית במוטיבים של קירות, היוצרים סילואטה עם

                  המצבות המחוברות לקיר המתרומם מעל החומות העתיקות ומהווה לגבי המטיילים והתיירים

                 השטים על הכנרת, מוטיב מיוחד בין יתר המוטיבים של הנוף היבשתי: הרחבת בית הקברות

                 לכיוון דרום – גלגל הרצל – בית ירח – אוהל ברל – ובית ספר חקלאי מחוזי. שפת ים כינרת

                 צריכה להישמר כמקום יקר ומכובד לכל מבקר ותייר.

                  הקירות והעצים (אורנים ליד קברי  ברל כצנלסון ושרה שמוקלר)  והברושים במיוחד, בצורתם

                   הציורים יתנו למקום ולנוף חגיגיות רצינית.   

                  מצד מערב נראה הקיר עם שער הכניסה קשורים לעליה לבית ירח ולגלגל הרצל. הסמיכות של

                  צד זה לכביש הראשי מכריעה  לקביעת הכניסה העליה לבית הקברות מצד זה. סדור מערכת

                  מדרגות עד לפיסגת בית ירח מכוון את המבט לגלגל הרצל ועושה אותו לסמל של התרוממות

                  וחלוציות. המוני מבקרים שיעלו דרך המדרגות לגלגל הרצל, יתאספו בהתקהלויות גדולות

                  לטכסים על השטח הסמוך למעלה, בין בית הקברות דהיום ובין גלגל הרצל, ולא בבית הקברות. 

                  שטח זה יהיה מיועד להרחבת בית הקברות בעתיד.  הקהל יכנס רק דרך השער הדרומי

                  מלמעלה ויעבור דרך בית הקברות בשעת לוויות על מנת לצאת דרך השער המערבי.

            2.  המוטיב המקורי היהודי.        הפרובלמה המיוחדת של בית קברות יהודי זה על שפת ים כנרת

               מתבטאת בשלושה דברים:  יש לדאוג ליצירת אווירה של שלוה ושקט נפשי עבור האבל המבקר

               בקבר של קרובו/ידידו. המבט החופשי לים כנרת הכחול והרי הגולן במרחק עשוי לעזור להשגת

               מטרה זו. קביעת הדרכים ושורות המצבות ונטיעת העצים פועלת להכוונת מבטו של המבקר לכיוון

               הכנרת, ומנצלת את השיפוע הטבעי של בית הקברות למטרה זו. יופיו של המקום והכנרת יכולים

                לכבוש את לבו של  המבקר.

               החומה כסמל לחזון הנפטרים          כל מצבה מסודרת בשורה ומיועד לה שטח של 1 על 2 מטר.

               בגלל שפוע בית הקברות ומתוך התאמה לאורינטציה לירושלים ולרשת השבילים והמצבות

               הקיימות, מופנה ראש המצבה לכיוון המדרון והרגליים בכיוון ההר-ירושלים. האינדיבידואליות של

               כל מצבה מתבטאת בכמה דברים: במידות, בצורת האבן השטוחה, ובצורת אבן הראש, בבחירת

               החומר ממנה נבנית המצבה, בעיבוד האמנותי של הצבה (קישוים ופסלות), ובכיתוב הקשור לשם

               הנפטר. לעומת זאת ראשי המצבות היחדות מחוברות בראשיהן לשורה אחת בגובה אחד. החומה

               הנוצרת בדרך זו,  מבליטה את המצבות הבודדות  ומחלקות את הצד העליון של החומה לפרקים.

               החומר ממנו עשויה החומה והמבנה האחיד נראה מצד צפון והעוברים בין שורות הקברים

               ומתבוננים בצד הקברים מוצאים משענת לגבם בחומה שמאחריהם. גובהה של החומה יהיה בין

               1.70-2.00 מטר. בנין בית הקברות צורה של שורות הגבוהות אחת מהשניה בהתאם לשיפוע

              המדרון, יתן ביטוי לאחדותם של הקברים והנפטרים.  רעיון זה מוצע כדי להבליט שהנפטרים עמדו

              יחד כאנשי חיל, שכל אחד מהי היה חלק- אבן  בבנין החברה החדשה.

              החומה כמגילה        השטחים הארוכים הפנויים הנשארים בכל שורה, בגב המצבות, מאפשרים

              ביצוע רעיון שלישי: איחוד סמלי של "אנשי השורה" בכתיבת מגילה, שהיא פס כתב חרות, עמוד-

              עמוד, ממערב למזרח. תוכן המגילה הוא תיאור חזון החלוציות בחייהם ובמעשיהם של יחידים

              וקבוצות, של אנשי העט ואנשי המעדר, שומרים ובונים, נשים וגברים. השורות הראשונות-

              העליונות בבית הקברות – שהן כמעט מלאות, מאפשרות כבר היום לחבר את המגילות ולכוון את

              סגנון הכתיבה לחיבור המגילה לשורות שיבנו בהמשך השנים. לאותן מצבות בשורות שאינן שלמות

              אפשר לבנות כבר היום החומות ולחבר את פרק המגילה המתייחס אליהן.  היות והמגילה כתובה

              בעמודים שביניהם קטעי שירה, פרוזה, פסוקים, וזכרונות ומעשים מתחלפים, מתאפשרת הכנת כל

              שורה. השורות של החלוצים האלמונים נכללות בדרך זו בשורות המוכרים, ומוסיפים תיאור של

               חייהם, ומונעים את שכחתם. 

         3.  הפתרון האדריכלי הנדסי.

             כדי לברר הצד האדריכלי ההנדסי שבפתרון המוצע, צריכים להפריד בין שאלות כלליות לשאלות

             מיוחדות כגון אלה של ביצוע ההצעה.    

             קביעת השערים לבית הקברות.       שאלה זו ראשונית, בחשיבותה, - קביעת השערים במקומות

             הנכונים.  שער ממערב  מצד הכביש הראשי עולה מכל הבחינות על שער מצד צפון,

             שער מדרום – דרוש להרחבת בית הקברות בעתיד.

            השער השלישי במזרח, עם המדרגות היורדות לשפת ים כנרת, שנקבע בהתאם לתנאים הטבעיים. 

            הדרך הנמצאת היום לפני השער הצפוני, בין הגדר ובין תמר רחל, תהייה לכניסה צדדית ולידה  

            מגרש חניה לכלי רכב. הסיבה העיקרית לביטול השער הצפוני היא לחסוך למבקרים לעבור ולהיכנס

            לבית  הקברות בין העדרים המלכלכים הדרך בדרכם לרחיצה בים.

            שמירה על הטופוגרפיה המקורית     חפירת קברים חדשים ושפיכת האדמה הנחפרת סביב קברים

            מסביב עלולה לשנות הטופוגרפיה המקורית. מצד שני נחוצה אדמה לשיפור הטופוגרפיה במקומות

           אחרים לפי התכנית.

           מצבות בתוך קיר הגדר. קביעת השורות וקו השבילים בין השורות אינו מחייב בנין שורות שלמות

           ומדרכות באופן מידי. התכנית מתחשבת בפיתוח הדרגתי של יישום התכנית. מספר קברים הנמצאים

           בגבול המזרחי של בית הקברות הביאו לפתרון המוצע של הקמת המצבות כחלק מהקיר החיצוני של

           שטח בית הקברות לכיוון הים.  בקיר זה המצבות יבלטו מעל מקומות הקברים וישאירו ביניהן קירות

           נמוכים  כגובה מעקה המאפשר מבט חופשי לכיוון הכנרת.

           מצבות שאינן על מקום הקברים   מכיוון שיש קברים צפופים ללא אפשרות למעבר ביניהם, אני

           מציע להקים המצבות לא בדיוק מעל מקום הקבר אלא לידו, הן בקיר והן בשורות החומות. הצעה זו

          באה כפתרון לאחר שבתכנית נקבעו מקומות לקברים חדשים ומקומות שאינם פנויים לקברים

          ( דרכים, שבילים  וכו'). מצד שני פתרון זה מבטיח הקמת מצבה לכל נפטר.      

ג.       שלבי הביצוע של התכנית המוצעת:

       1. בנין הקיר המזרחי, באורך 64 מטר, עם מדרגות לכניסה המזרחית ועם בנין 13 מצבות 53-62 וגם

           וגם  40,42,43 .

       2. סידור הדרך והספסלים לפני הקיר המזרחי ותיקון המצבות הקשורות לסידור זה שהן: 63-70, 52,

            120-124, 226, 270,271,  306.

      3.   בנין השער המערבי והקיר המזרחי והצפוני, המדרגות עם העליה לבית ירח, סידור ספסלים בצד

           המערבי בהתחלת השורות.

      4.  שיפור השורות הקימות על ידי בנין החומות לצד ראשי המצבות הקיימות ותיקון 14 המצבות  

           המפריעות:   36, 56, 62, 76, 94, 95, 98, 99, 107, 108, 109, 110, 120, 121

     5.   בנין המצבות של הקברים הראשונים וסידורן בשורה  מ-6  ועד 30.

     6.  שתילת עצים ומטפסים ושיחים. העברת עצים וסלוק עצים, בנין ספסלים בשורות הצפוניות.

     היות וכל התכנית מעובדת כהצעה, לא אוכל להיכנס לפירוט טכני של הביצוע, - שלב חשוב על מנת

     להעריך את ההוצאות הקשורות לביצוע התכנית.  מצד שני, השתדלתי להציע פתרון רציונלי ומשקי, -

     המתחשב בעבודות הדרושות לשיפור מצבו של בית הקברות מצד אחד, ובערך של בית הקברות הזה

     כמוסד ציבורי בעל תפקיד חשוב כיום ובעתיד.  

 הצעה לסדור בית הקברות של קבוצת כנרת  אדריכל מאיר בן אורי תשה -1944-45

לאחר שבן אורי הכין ושלח הצעתו ודברי ההסבר להצעתו, הכין מסמך נוסף ובו שש ציורי פרספקטיבה להצגת הצעתו המפורטת,  ולציורים אלו צירף דברי הסבר .

מבט לקראת ים כנרת. מצד שמאל שורות הקברים, ליד העצים שליד הקברים של שרה שמוקלר וברל כצנלסון. אנשים עומדים לפני הקיר בגבול המזרחי של בית הקברות ומביטים לכיוון ים כנרת. בקיר בולטות אבני מצבות בודדות. מצד ימין נראה אדם הולך לאורך הקיר שליד ראשי הקברים של השורה הגבוה משורת הקברים של שרה שמוקלר וברל כצנלסון.

מבט על הקבר של רחל המשוררת. ליד קברה ספסל מאבן המחובר לקיר לצד הראשים  בשורה זו. אנשים יושבים על הספסל ופניהם לכיוון ים כנרת במזרח, ולצד המדרגות היורדות  דרך השער המזרחי לשפת הים. לאורל גבול בית הקברות, קברים עם מצבות שאבני בראש שלהן מחוברות לקיר. אדם עומד בבליטה העגולה של קיר זה, שאין בו קברים, ומביט לים כנרת בכיווון צפון. בקצה השמאלי רואים את תמר רחל.

מבט לשורה של שרה שמוקלר וברל כצנלסון, בכיוון דרום. מצד ימין, מלפנים, בקצה ספסל שליד קברה של רחל, יושבת אשה ומביטה בכיוון השער המזרחי והמדרגות היורדות לשפת הים. קיר אבנים בנוי מצד ראשי הקברים בשורה של ש.שמוקלר וב.כצנלסון. בתוך הקיר לוחות עליהן חרות בכעין "מגילה חרותה", טקסט על נושא חזונם ודרכם של החלוצים. ( פירוט בדברי ההסבר לתכנית). מצד שמאל שני אנשים הולכים בשורה שבה קברי ש.שמוקלר וב.כצנלסון.

מבט מכיוון השער הראשי במערב לכיוון שורות הקברים וים כנרת במזרח. שורות הקברים משמאל נמוכות מאלו שמימין. בתחילת כל שורת קברים יש ספסל מאבן ולידו עץ. על הספסל מימין יושב אדם – זו השורה בה קבריהם של ש.שמוקלר וב. כצנלסון. באמצע עומדים שני אנשים לפני אחד הקברים.  הקיר אחרי גבם צמוד לראשי הקברים בשורה מימין להם. השורה בצד השמאלי מובילה לקברה של רחל.

מבט לים כנרת ולהרי הגולן בכיוון דרום-מזרח, ליד הקיר המזרחי של בית הקברות, ולידו עומד אדם מסתכל לכיוון מזרח.ליד קיר זה קבועות מצבות לקברים מצד זה, ובהמשך שני אנשים מהלכים לכיוון דרום.  מימין אדם המתבונן בכתב החרות על הקיר שלמראשות הקברים בשורה שמעל קברי ש.שמוקלר וב.כצנלסון.

מבט על קברו של ב.כצנלסון. על מנת להראות אפשרויות לעיצוב המצבה. המצבה, של שרה שמוקלר מצד ימין בין עצי אורן. מאחור נראה ים כנרת.  בפינה השמאלית מצויר תמר רחל. בין הברושים הבודדים שבין שורות הקברים נותר מקום לקברים נוספים.