אגרות ברכה לראש השנה - מבית מאיר ויהודית בן אורי ז"ל

מאת יאיר בן אורי

אני זוכר בתקופת ילדותי, נהוג היה לשלוח בסוף אלול אגרות ברכה לראש השנה לבני משפחה חברים וידידים. היתה "תעשייה" שלמה, של יצור אגרות, שבשכונתנו נמכרו בחנות כלי כתיבה. בביתנו הושמעה ביקורת על איכותן האמנותית של אגרות הברכה. אנחנו הילדים ראינו עצמנו כחריגים בחברה גם בתחום זה, ואין ספק שאגרות הברכה שיצאו מבית בן אורי היו שונות ומיוחדות.

אני זוכר שכילד הוטלה עלי משימה לחפש משפט מתפילות ראש השנה ולכתוב אותו עם ברכה לידידי המשפחה, ואף את התגובה המחויכת של אשה בשנות השבעים לחייה (גב' ר.א.) לה כתבתי הפסוק מקריאת התורה "וה' פקד את שרה כאשר אמר".

אגרות הברכה שיצאו מבית בן אורי עוצבו בעבודת יד אמנותית, הביעו רעיונות מיוחדים הקשורים לשנה החדשה וליצירות המתחדשות בבית בן אורי בתחומים שונים.

לנושאים רבים מהמוזכרים ומוצגים יש הסברים מפורטים, מאמרים והרצאות, שלא כאן המקום לפרטם, " על כן יחשבו בעיניכם כאילו הייתי פורטם"

בארכיון מוזיאון בן אורי שמורים עותקים מאגרות אלה. חלק מהעותקים הם מאוספים של ידידי משפחה שקיבלו את אגרות הברכה לאורך שנים ושמרו אותם, והאוסף הועבר לארכיון מוזיאון בן אורי לאחר פטירתם.

אסקור את הברכות המתועדות, להסביר ולמיין בכמה אופנים. יש אגרות ברכה באוסף המוזיאון מעשה ידיהם של בני הדור השני, לאחר שיצאו מבית ההורים – אך בהם לא נעסוק ברשימה זו.

יש שנים שלא מצאתי תיעוד על אגרות ברכה מיוחדות, יש אגרת ברכה אחת שהודפסה עם מקום פנוי להוספת שם השנה , כלומר מותאם לשימוש רב שנתי), ויש שנים לא מועטות בהן עוצבו כמה אגרות שונות לאותה שנה.

יש שנתיים בהן הוכנו באורגינל (לקראת ביצוע עותקי שמש) 4-8 עותקים מאותו איור, אך העותקים אינם זהים. (לא היתה שיטת "העתק הדבק" )

הטכניקות בהן נוצרו אגרות הברכה:

1. אגרות ברכה יחידניות – כל אגרת נכתבה ו/או אוירה בנפרד, בטוש שחור ו/או עפרון ו/או צבעי מים .

2. אגרות ברכה שנכתבו בטוש על נייר שקוף (אורגינל לשרטוט תוכניות) מהם נעשו עותקי שמש, שבחלקן נצבעו בצבעי מים.

3. אגרות ברכה שנכתבו בטוש שחור והודפסו בבית דפוס, ובחלקן נצבעו אח"כ בצבעי מים

4. אגרות ברכה מודפסות (שחור או צבעוני) עם נושא בו בן אורי פעל כאדריכל ואמן. אדריכל, צייר, מלחין,

חוקר נושא לשון בניה בתורה.

5. נושאי אמנות מפרי ידיה ורוחה של אמא יהודית ז"ל ,וגם ממעשה ידיהם של הילדים – בהדרכת ההורים.

"עותק שמש" מה זה ? כך שואלים אותי בהרצאות.

הסתכלתי בגוגל וחיפשתי ומצאתי תשובות המתייחסות למושג הנוכחי או מהעבר הקרוב.

אך מה הן העתקי שמש עליהן אני מדבר ?

לפני 70-80 שנה, אדריכלים היו משרטטים את תוכניותיהם ליד שולחן שרטוט על נייר פרגמנט שקוף (באופן יחסי), בעזרת סרגלים, סרגלי T, מחוגות, וכדומה. לנייר הפרגמנט הזה קראו " אורגינל" וממנו עשו עותקים, כיצד ?

היה "נייר העתקות שמש" שהוא נייר ספוג בחומר כימי ולו 2 תכונות: 1. כאשר הוא נחשף לשמש – החומר מתאדה ונעלם. 2. כאשר הנייר עם החומר הכימי נחשף לאדי אמוניאק – הוא הופך צבעוני ועמיד לקרני השמש. היו ניירות שהפכו לגוון חום-אדמדם והיו לגוון כחול-סגלגל.

איך התהליך" מניחים את האורגינל במסגרת זכוכית, ועליה פורשים נייר העתקות שמש בגודל המתאים וסוגרים המסגרת וכל זאת בתנאי חשכה-אור עמום. לוקחים המסגרת וחושפים אותה לקרני השמש למספר שניות. החומר הכימי מול השטח שאינו משורטט-מצוייר מתאדה. פותחים בתנאי חשכה-אור עמום את המסגרת לוקחים את נייר העתקי שמש מגלגלים אותו ומכניסים אותו לארון וסוגרים. בתחתית הארון מצויה צלוחית ובה צמר גפן ספוג באמוניאק. לאחר זמן כל החומר הכימי שהיה כנגד השטח המשורטט בטוש שחור מפותח והופך חום-אדמדם, עמיד לאורך זמן רב. כך מתקבל העתק שמש.

כל העתק – היה נעשה בנפרד. זמן החשיפה של המסגרת בשמש, וזמן השהייה באדי האמוניאק משתנה בהתאם לעוצמת השמש ומשך החשיפה לקרני השמש.

במוזיאון בן אורי מצויה עדיין המסגרת והארונית לפיתוח העתקי שמש.

הארונית: 24X24X116 ס"מ

המסגרת: למעלה - מלפנים, באמצע - מבט על רוחב המסגרת למטה - מאחור, עם החיזוקים להידוק.

מידות המסגרת: ברוטו 59.5X80.3 ס"מ נטו 55.5X76.5 ס"מ

כילד וכנער למדתי לעזור לאבא ולהכין עותקי שמש בעצמי.היו מכונים שעשו אותה עבודה עם מיכשור משוכלל, תאורה מיוחדת שהחליפה קרני השמש, וחומרי פיתוח שונים מאדי אמוניאק.

גודל המסגרת הכתיב את גודל האורגינל ותכנון התוכניות והציורים בהתאם כדי להגיע לניצול מירבי, ולחסוך בעבודה.

ה' ת"ש

על השולחן מונח ספר הזכרונות. מצד ימין כתובה שנת ת"ש. מצד שמאל העמוד העליון – "שנה טובה", ובה עץ נושא פירות ולידו אדם מבוגר מעבד האדמה ליד העץ וילד אוסף פרי מהאדמה. אחריו - עמוד "שנה רעה", ובה נראים דמויות עטויות מסכות נגד התקפת גזים שרשראות של טנק וגדרות תייל - עיצומה של מלחמת העולם השניה. מצד ימין למעלה- חבורת מלאכים -מצוות דוחפות העמוד כדי שישאר פתוח בשנה טובה. לעומתם מצד שמאל מלאכים-עבירות דוחפים לסגור העמוד של "שנה טובה" ולהשאיר עמוד "שנה רעה" פתוח.

עותק האגרת שנשלחה לידידים, ליאונרד וקטה לוי.

בעותק זה נצבעו חלק מהציורים בצבעי מים, ונוסף איור בצבעי מים בעמוד עליו כתוב שם השנה ה'ת"ש. באיור רואים את המכונית המשפחתית נוסעת לחוף ימה של חיפה, חוף "כיאט ביץ'" והחוף והים ברקע.

ליאונרד וקטה לוי היו זוג מבוגר יותר מאבא וכמובן מאמא ז"ל, הם היו ידידיו של אבא מהתקופה שהגיעה לארץ – לחיפה בתרצ"ד – 1934. הם היו מיודדים גם עם משפחת פרופ' הרמן ומלי שטרוק. לאחר נישואיו של בן אורי הקשר המשיך והתהדק ומדי פעם היינו נוסעים ומבקרים אותם בביתם בשדרות האו"ם והם ביקרו בביתנו.

מהנסיעות המשותפות לחוף הים בקיאט- ביץ יש סדרה של איורים שאבא הקדיש למשפחת לוי.(להלן דוגמאות )

ה' תש"א

ציור בטוש שחור. נוף סימטה ירושלמית ובה שלושה זקנים. שנים מהם מטיילים עם כלבים הקשורים ברצועות. הכלבים מתבוננים בצב המונח ביניהם על גבו כשרגליו מתנופפות. הכלבים והצב יוצרים ת ש א

גם דמויות שלושת הזקנים יוצרים את צורת האות שין וראשיהם האחד לימין השני לשמאל והשלישי מסתכל קדימה.

ה' ת ש " ב

צד א' - האמן יושב ליד בית ומצייר ובחצר לידו בהמות המשק. ברקע על הגבעה רואים את הסילואטה של ישיבת כפר הראה שתכנן והכיתות המדורגות

צד ב' - מתואר המעבר מחיפה לשדה אליהו במפה מצד ימין, והפסוק " וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען" עם התרגום וההסבר המיוחד בגרמנית.

באמצע ברכה לל' וק' לוי מהזוג הצעיר בן אורי ויהודית, ומצד שמאל כיתוב מתפילת ראש השנה " ובכן צדיקים...." כי תעביר ממשלת זדון..."

שנת תש"ב בסדר הפוך, ראשי תיבות בית שאן תשב (תשב=תש"ב)

פרטים מהברכה לשנת תש"ב:

ה' תש"ג

עיצוב אחד - הדפס חיטוב עץ מעשה ידי אמא ז"ל -יהודית בן אורי -ברנשטיין "נוף עמק בית שאן" וברכה בכתב יד לל' ו-ק' לוי. לא ידוע כמה ברכות הוכנו ונשלחו בדגם זה.

עיצוב שני - ברכה מודפסת של קבוצת שדה אליהו ובה צילום ארון הקדש החדש שתוכנן ע"י בן אורי ובוצע בהדרכתו על ידי חברי הקבוצה. 2 עותקים מוקדשים למשפחת ההורים ברנשטיין, ולל' ו-ק' לוי מאת בן אורי ויהודית.

ה' ת ש " ד

הדפס חיטוב עץ. נעמי (הבת הבכורה) על הדשא בנוף שדה אליהו, וברכה לתש"ד כחלק מהיצירה. אין חתימת האמן (בן אורי או יהודית ב-א ?) הקדשה בכתב יד ל:ל' ו-ק' לוי מבן אורי, יהודית ונעמי .

ה' ת ש " ו -

צד א' - מגזרת נייר אותיות "תש"ו" מנייר דבק סגול מעשה ידי ב-א

צד ב' - הדפס חיטוב עץ מעשה ידי אמא ז"ל -יהודית בן אורי -ברנשטיין "יאיר על הדשא ונעמי נוגעת באשכול תמרים התלויים מעץ תמר". וברכה בכתב יד לל' ו-ק' לוי. מאת נעמי, יאיר, יהודית ובן אורי.

לא ידוע כמה ברכות הוכנו ונשלחו בדגם זה.

ה' ת ש " ז

שמונה עמודים טוש על נייר שקוף. הנושא " ציון ובני ישראל" שיר השירים ה' 6-8. " פתחתי אני לדודי..."

כל פסוק כתוב על רקע ציור הקשור לתוכן הפסוק, ולידו עמוד עם התווים ללחן שחיבר בן אורי לפסוקים אלו.

העתק שמש , שני רצפים של 4 עמודים. נשלח לל' ו-ק' לוי

ה' ת ש " ח

ארבעה עמודים , טוש על נייר שקוף. הנושא שיר השירים ד' 12-16 "גן נעול..." עמוד אחד הטקסט, 2 עמודים הלחן שחיבר בן אורי לפסוקים,

ועמוד הברכה לראש השנה. "ת" מימין ו-"ח" משמאל כחומות-גדר ובאמצע ה"ש" המסמלת שער הכניסה לגן – ארץ ישראל, והשער נעול בשלשלאות של שלטונות המנדט הבריטי. ילד וילדה (נעמי ויאיר) הולכים לכיוון השער.

עותק שמש של הנ"ל . כנראה מקופל כאשר הלחן מצד אחד והטקסט עם עמוד הברכה והאיור מצד שני.

הלחן ל "גן נעול" עובד כלחן לקידוש של ראש השנה ומופיע בכמה ברכות להלן.

ה' ת ש " ט

מצד שמאל - ברכה לתש"ט, ברכה בגרמנית לל' ו-ק' לוי . מצד ימין - ציור של בית בן אורי בקרית

שמואל בעפרון, ציור של נעמי , כבת 6. נראה כברכה בעותק יחידי, ללא עותקים.

ה' ת ש י " א

ששה עמודים, טוש על נייר שקוף, קידוש לראש השנה לפי לחן "גן נעול" של בן אורי.

עותק שמש של הברכה .

ברכה יחידנית לסבא וסבתא ברנשטיין , עם צילום מביקורם בקרית שמואל

עיצוב כותרת הברכה בהגדלה

ה' ת ש י " ב

ברכה ל: ל' וק' לוי לר"ה תשי"ב כתב יד בן אורי

הדפס חיטוב עץ של יהודית בן אורי "רקפות"

ה' ת ש י " ג

חמשה עמודים, טוש על נייר שקוף

לחן חדש של בן אורי לשיר השירים ג'11, "צאינה וראינה..." (חסר עמ' ששי)

עותק שמש מהמקור בעמוד הקודם.

שלושה עמודים כפולים, עותק שמש מהנ"ל מוקדש לל' ו-ק' לוי

ה' ת ש י " ד

עמוד מודפס בשחור. ברכת ירושלים 1954

עוצב על ידי בן אורי עבור ידידו מקס גרונט – קרן שטרוק.

ה' ת ש ט " ו

שנת שנ"ת לרמב"ם. לפי עיצוב בן אורי סותתו לוחות שיש עליהם תכנית קבר הרמב"ם וי"ג העיקרים, הפסל-אמן רובינשטיין סיתת הלוחות בחצר בית בן אורי בקרית שמואל כאשר שלושת הילדים הגדולים מתבוננים בעבודתו. ברקע ענפי בגנוניה-טקומית הכף שנקראה על ידי בן אורי "שופרית" כיוון שצורת הפרח מזכירה שופר. ציור בטוש על נייר שקוף, ארבעה פעמים בגליון, אותו ציור לכאורה. בהתבוננות ניכרים הבדלים בפרטים שונים, ואין שתי תמונות זהות.

ה' ת ש ט " ו שנת שנ"ת לרמב"ם. לפי עיצוב בן אורי סותתו לוחות שיש עליהם תכנית קבר הרמב"ם וי"ג העיקרים, הפסל-אמן רובינשטיין סיתת הלוחות בחצר בית בן אורי בקרית שמואל כאשר שלושת הילדים הגדולים מתבוננים בעבודתו. ברקע ענפי בגנוניה-טקומית הכף שנקראה על ידי בן אורי "שופרית" כיוון שצורת הפרח מזכירה שופר. זהו עותק שמש מאחד מארבעת העותקים אשר נצבע בצבעי מים, והשוליים לסגירה נגזרו כמגזרת אמנותית

ה' ת ש ט " ו

דוגמאות להבדלים בין עותקים:

.1. המילוי של העלים מצד ימין

.2. הכובע של הילד מימין.

.3. הצמות של הילדה שלידו ורגליה.

.4. הילדה משמאל,ראשה והעגלה שלצידה

.5. ראשו ופניו של הפסל-סתת

.6. הפרחים מימין לילדים והשיח מעליהם

ה' ת ש ט " ז

עיצוב א': ציור ממאמר על המחזור המצוייר משמאל, והדפסתו בחום-אדמדם כברכה לר"ה עם כיתוב מהפיוט "על ישראל" ראשי תיבות תשט"ז

עיצוב ב': ציור ממאמר על פרוכת " מלכויות זכרונות ושופרות" והדפסתו בחום-אדמדם כברכה לר"ה. הפרוכת תוכננה על ידי בן אורי ונרקמה ע"י או"מ יהודית ז"ל עם כיתוב מהפיוט " על ישראל" ראשי תיבות תשט"ז (צילום הפרוכת ששימש בברכה לר"ה תשע"ד)

ה' ת ש י " ז

בשנת תשט"ז יצא לאור הספר שביבי ירושלים, כתב יד ואיורי ירושלים של בן אורי.

בברכות הוצמדו תמונות מהספר עם קטעים מהפיוט "על ישראל" בראשי תיבות תשי"ז

ה' ת ש י " ז

ברכה נוספת בסידרת תשי"ז, תמונת שער הספר והעמוד ממנו נלקחה התמונה.

עיצוב נוסף ושונה לשנת תשי"ז מוצג משמאל. מגזרת מנייר עבה הכיתוב " לשנה טובה כוח"ט תשי"ז " ולידו ענף עם עלי זית וזית אחד. למה "זית" ?

כי מלבד ה "ש" שם השנה מכיל אותיות המילה "זית".מתחת המיגזרת ההדפס שנוצר מהתזת צבע על השבלונה ובתוספת צבעי מים.

ה' ת ש י " ח

גלויה צבעונית - צילום ארון הקדש האיטלקי שבן אורי הקים מחדש בקרית שמואל. סיפור ארון הקדש הבמה והריהוט וההקמה מחדש - נושא להרצאה נפרדת.

למטה – טיוטה ראשונה של רימון בעיצוב של יאיר.

למעלה – טיוטה ראשונה בטוש ועפרון על נייר שקוף של הברכה לשנת תשיח עם תיקון של אבא או אמא לכתר הרימון תוך הבלטת תוכו של הכתר.

באמצע – עותק אחד הדגמים, צבוע בצבעי מים.

לברכה זה הוכנו שמונה עותקים על נייר "אורגינל" להכנת עותקי שמש. התבוננות בפרטים מגלה שאין שניים זהים בכל פרט.

ה' ת ש י " ט

שנת תשי"ט משופעת בברכות שונות ומגוונות.

עיצב בן אורי עיצב ברכה מהר ציון. נוף הר ציון, שיירה של עולים לרגל, הברכה מהר ציון ותמונת סופר סת"ם מלשכת מגיהי ספרי תורה שהיתה בהר ציון.

גליון "אורגינל" ובו שמונה עיצובים שונים לברכה לראש השנה, ארבעה איורים וארבעה קטעים שונים מתהילים קכ"א עם הלחן-קנון שחיבר בן אורי בשנה החולפת. להלן נראה כל צמד לחוד

ה' ת ש " ך

לקראת הבת מצוה של אחותנו עפרה ז"ל בה' בתשרי, בן אורי הכין סרט הוריזונטאלי צבעוני על אגדות-מסעות רבה בר בר חנה. מוטיב זה מעטר הברכה המודפסת בצבע ירוק, ותחתיה עותק צבוע בצבעי מים המשדרגים הברכה לתמונה צבעונית מיוחדת.

(מהו סרט הוריזונטאלי ועל היצירה הזו- מאמר והרצאה נפרדים)

ה' ת ש כ " א

לראש השנה תשכ"א הכין בן אורי 3 ברכות על נייר שקוף (אוריגנאל) וממנו עותקי-שמש.

חלקן הימני זהה בתוכנו אע"פ שכל אחד נכתב לחוד. (לא העתק הדבק) מהפיוט "ויאתיו" נרשמו הפיסקאות היוצרות ראשי התיבות ה'תשכ"א

בחלק השמאלי - הן שונות זו מזו.

העליונה - שופר ופרח הביגנוניה (טקומית הכף) שבן אורי קרא לה "שופרית" על שם צורתה.

האמצעית – חומת הר הבית, וכל הקרבנות של ראש השנה. פר אחד איל אחד שבעה כבשים, מנחתם ונסכיהם.

התחתונה – הארון והכפורת לפי מימצאי מחקרו של בן אורי בשיטת "לשון בניה בתורה"

שלושת העותקים צבועים בצבעי מים.

ה' תשכ"ד

המוטיב "כד" ועליו כתוב " תשכ"ד" – מצד ימין, ומשמאל בית בן אורי בקרית שמואל במלאות עשר שנים להקמת "המכון לאמנות דתית "

ה' ת ש כ " ה

בן אורי הכין צמד ברכות שונות. הם הוכנו בדפוס, הזמנות ספציפיות שודרגו

עם צבעי מים ועיטורים שונים למילוי האותיות הגדולות.

משמאל – למעלה בית טולידנו –הבת הבכורה, בראש פינה ובית בן אורי בקרית שמואל למטה.

מימין – מתחת לכיתוב "ברכת שנה טובה" ארבעה מסמלי החג: נר, חלה עגולה, רימון, וגביע לקידוש.

- בדגם זה, משמאל קישוט מריקועי פח נחושת עם מוטיבים של "אליהו הנביא" ( כסא, שופר,כוס וכד) שיוצרו לפי תכניתו והדרכתו של בן אורי בסדנה לעובדי המשקם במערת אליהו בחיפה.

תשומת הלב להבדל בסגנון ונוסח הברכה מימין .

ה' ת ש כ " ז

צמד ברכות שונות הוכנו בדפוס, שעוטר בחלקן בצבעי מים – ידני.

מימין –"השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם" קנון בשלושה קולות, הולחן על ידי בן אורי, מושר עד היום בכל העולם בעם ישראל בכת המקויה ביפן ובכנסיות ברחבי תבל.

ה' ת ש כ " ז

צמד ברכות שונות הוכנו בדפוס, שעוטר בחלקן בצבעי מים – ידני.

משמאל - תמונת שמן חדשה, בגודל

כ 75 על 200 ס"מ, "דוד מנגן לפני שאול" עותק בשחור, עותק צבוע וצילום התמונה.

ה' ת ש כ " ח

3 ברכות –עותקי-שמש.

ביצוע ציורים - אמא יהודית ז"ל, כתב ועותקי-שמש - יאיר

1. נרקיס 2. כרכום 3.חלבלוב עם יונק דבש

ה' ת ש כ " ט

שתי ברכות מודפסות." מעשה בראשית " –לפי תמונת שמן בגודל כ 78 על 200 ס"מ.

ה' ת ש כ " ט העיצוב השני – לפי תמונת שמן "דוד וגלית " בגודל 200/78 ס"מ, מוצגת במוזיאון בן אורי בקרית שמואל

ה' ת ש ל " א

ברכה לראש השנה – עיצוב לשימוש רב-שנתי

ולכן נשאר מקום ריק להוסיף כל שנה את שם השנה. בשנים אלו הולך ופוחת השימוש באגרות ברכה והטלפון מחליף הברכה הכתובה במקרים רבים

הברכה הרב שנתית, בה נעשה שימוש בשנת תשל"א עותק אחד נשלח על ידי משפחת בן אורי והשני על ידי אחותנו יעל

ה' ת ש ל " ה

לאחר חתונתה של הבת הצעירה - אחותי תמר, בתחילת אלול, נשלחה אגרת ברכה הכוללת תודה על ההשתתפות בשמחת החתונה

ה' ת ש ל " ז

אגרת ברכה מודפסת וצבועה בצבעי מים. מציגה את הלחן שחיבר לפסוק משיר השירים ד' 8 " אתי מלבנון כלה..." והמחקר על הקשר בין פסוק זה ובין שעון השמש והקשר לעונות השנה

ה' ת ש ל " ט

באלול תשל"ז אמא יהודית ז"ל נפטרה בגיל צעיר.אבא נישא שנית ושלח את הקידוש לראש השנה בלחן "גן נעול" בשמו ובשם חנה רעייתו.

ה' ת ש מ " ג

במלאות חמש שנים לפטירתה של אמא יהודית ז"ל בי' באלול תשל"ז , אבא הקים תערוכה לזכרה במוזיאון בן אורי,ובה הציג מיצירותיה ועבודותיה בתחומי אמנות שונים. ההזמנה לתערוכה היוותה גם ברכה לראש השנה , -ראש השנה האחרון בחייו.

בעמוד הבא מופיע מאמר וצילום של אמא ז"ל רוקמת פרוכת, ובעמוד הנוסף, שוב הקידוש לראש השנה בלחן " גן נעול" של בן אורי. אבי מורי, ר' מאיר בן אורי נפטר ביום כ"ב באייר תשמ"ג (1983)

מצגת זו מביאה לידי ביטוי מגוון של רעיונות שנרקמו ובוצעו לאורך השנים.