אברם שובר את הפסילים

מאיר בן אורי תחריט יבש, מספר 109 בקטלוג תחריטים. גובה 83 מ"מ, רוחב 83 מ"מ

במרכז התחריט בפורמט רבוע נמצא, בחדר הסדנא, אברם הצעיר מחזיק בשתי ידיו את הפטיש. הוא עומד בגבו אל המסתכל, כולו בצל, דמות של סילואטה. כנגדו קירות החדר באפילה שורה של פסילים-אלילים. במקום אחר נבדל עומדת על הקיר הלילה לילית, חציה ציפור בעל כנפיים וחציה אישה. על הרצפה מונחים שני פסילים שבורים. מחוץ לסנה, באור השמש רואים כיצד מגיע תרח אביו של אברם, כשידיו מורמות בהתרגשות. אני אוהב את הרעיונות כפי שלמדתי אותם מאגדות חז"ל, לכן חברתי מסכת ב-4 מערכות בנושא: "אברם הצעיר". הכנתי רישומים, גילפתי מעץ ראשי בובות והכנתי מבנה של תיאטרון בובות, וגם ארגנתי הצגה עם צוות מן הקבוצה הדתית בשדה אליהו בעמק בית-שאן בשנת תש"א –(1941). ההצגה נערכה בפני חברי המשק הצעיר ואורחים באולם חדר-האוכל בית-הכנסת. תמליל ההצגה שחיברתי, ב-2 נוסחים, והתפאורה ועיצוב הדמויות לתיאטרון בובות מצויים בארכיון מוזיאון בן אורי בקרית שמואל . נציג להלן 8 התמונות שהיו התפאורה להצגת תיאטרון הבובות, תפאורות שהתחלפו במהלך ההצגה. כמו בהצגות אחרות שכתבתי, הלחנתי מנגינה להצגה זו, מנגינה לפסוק ששמתי בפי אברהם הצעיר המסתכל בבריאה ומגלה שהקב"ה מנהיג העולם, והפסוק מתהילים י"ט. " השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע . יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת..." כאשר היינו קטנים בבית ההורים, בפסוקי דזמרה של תפילת שבת שרנו פסוקים אלו במנגינה זו, - התווים מוצגים בהמשך.

מספרות מקצועית על אדריכלות ואמנות בימי קדם, באור כשדים, - אותה חיברו ארכיאולוגים ואנשי מחקר, למדתי להכיר על פי צילומים של מוצגים את אשר ניתן ליחס לאותם פסילים-אלילים מן הסדנא של תרח. התחריט הראשון שלי בנושא זה, (מספר 77 בקטלוג תחריטים) היה תחריט יבש בגובה 68 מ"מ וברוחב 64 מ"מ, שנעשה בשנת ה'תש"א -1941.

אחרי שנים בשנת תשכ"ז – 1967, ציירתי נושא זה בצבעי שמן על עץ בפורמט גדול, גובה 200 ס"מ ורוחב 80 ס"מ. ( מספר 21 בקטלוג תמונות שמן). השנוי המהותי לא היה במידות אלא בכך שאברם עומד ופניו אל המסתכל.

כעבור זמן, בשנת תשל"ד - 1974, ציירתי שוב נושא זה, בצבע שמן על בד, גובה 100 ס"מ ורחוב 65 ס"מ (מספר 209 בקטלוג תמונות שמן) בשינוי הקומפוזיציה. אברם עומד בסדנה וגבו אל המסתכל.

הצייר האקספרסיוניסטי פרדינאנד הודלר, משוויץ, עסק בנושא דומה מבחינה פיגורטיבית: אדם חוטב עצים בגרזן, בתנועה כבירה של הגוף והידיים. גם בתחריט הקטן וגם בתמונות בצבעי שמן הקומפוזיציה של תנועת הגוף של אברם פעם בידיים מורמות מעל ראשו עם פטיש כבד, ופעם כשידיו למטה לקראת הרמתן, מהווה אתגר מעניין לצייר המחפש פתרון למומנט המונומנטלי. בעיני הנושא של הציור הפיגורטיבי היה בעיקר: כיצד לצייר צעיר שהוא מרדן מכל הבחינות, מהפכן, שובר ומשחית אלילים, (ולא חוטב עצים). אמנים בכלל, ואמנים ציירים בפרט, יכולים להתייחס לנושא החשוב באופנים שונים. ידועה הדמות של הירוסטראטיס (356 לפנ"הס) שהפך שם נרדף למחבל בזדון לשם פרסומת. לא כן אברם הצעיר כפי שלמדתי להכיר אותו מחז"ל. לכן השתדלתי בתמונת שמן הגבוה, 200 ס"מ על 80 ס"מ. לתת לפניו את ההבעה הנעימה והתמימה, האצילה והמחבבת, ללא שמץ של כעס וארשת פנים מעוותת. אברם הצעיר צריך לשכנע את המסתכל שלפניו דמות של צעיר קנאי יחיד במינו, צעיר שעומד בניגוד למקובל, ועל אף הכל אדם בריא ושלם בגוף ונפש. בתחריט, על לוח רבוע קטן, טפח אורכו וטפח רוחבו, פעלתי תחום של יצירה גראפית אמנותית בצמצום השטח הקטן, לעומת הנושא המונומנטלי היסטורי, שראוי לנפש של הפסל הצרפתי רודין, או הפסל הרוסי-יהודי אנטוקולסקי, או הפסל היהודי גליצנשטיין. אינני גורס שכאמן צייר עלי לקבל כנתון שנושא מונומנטלי חייב להיות מבוצע במימד פיסי מונומנטלי. – לפחות לא בדור שלנו של טכנולוגיה היודעת כלים ואמצעים להגדיל ולהגביר תמונות וקולות, למען יראו וישמעו המונים. אני גורס, שיהודי שמתייחס למי שחי בתחושה היסטורית של "יציאת מצרים" לא יחקה פסל בעל מורשת מצרית. קבלתי מפרופ' שטרוק את אותם לוחות נחושת הקטנים כדי לחלום חלומותי בשטח מצומצם. הכלי בידי הוא עדין וחד. חודו של החרט או היהלום מרשה לי לדייק ולרשום ולחרוט דברים כשתוצאות הרישום תמיד ניתנות להגדלה באמצעים טכניים. חותמות הגליליים של ימי קדם מעידות על דרכי האמנות ברמה התרבותית הגבוה ביותר. מצאתי חשיבות בענין ה"בלתי מואר" וה"נרמז" שיש לתרגמו בפירוש הציורי להבנת הנושא המהותי. הפנים של אברם הצעיר שאינני רואה אותם מהווה חלק מהקומפוזיציה. שהרי כל המעשה שהיה בסדנא קרה ללא עדים. רק בסוף המעשה מגיע תרח מן האור לאפילה של התקרית. שבירת הפסילים על ידי אברם אינה יכולה להתפרש כמעשה השחתה והרס או לשם פירסומת של אנשים קנאים. תהליך היצירה הנמשכת לאורך שנים רבות מלווה בהרבה סקיצות ואקוורלים, מהם יוצגו כמה דוגמאות.