פרוכיות השבת

בשנת תשי"ט עיצב בן אורי תוכניות לשלוש פרוכיות לשבת, עם מוטיב מרכזי משותף , הפסוק מפרשת כי תשא: "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם " ( שמות ל"א,17 ) . היסודות לשלושת הפרוכיות הן: הפסוק, והצורות הסמליות והצבעים. הפסוק תחילת הפסוק ( שמות ל"א,17 ) היא לב הרעיון בכל התוכניות. בפרוכת (מס' 2) : "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם " בפרוכת (מס'1): "אוֹת הִוא לְעֹלָם" ובפרוכת (מס'3): "בֵּיני וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בפסוק הזה בשלמותו לא נזכרת המילה "שבת" אבל כל כולו עוסק בה בשבת. ה"שבת" נעלמה מהפסוק ! דרשו על כך רז"ל (ביצה טז ב). אמר רבי שמעון בן יוחאי כל המצות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ מן השבת שנתן להם בצינעא, שנאמר: "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם". נשאלת השאלה והרי מצות השבת ניתנה בפרהסיא, במעמד הר סיני, אחת מעשרת הדיברות ששמעו אותן כל האומות, אלא שכוונת חז"ל לעניין הנסתר שבמצות השבת כי הוא הניתן בצינעא, ו/או לשכר מצוות שבת, ולכך נקטה התורה בלשון "ביני וביניכם". ועוד אמרו: "אות היא לעלם" - מגיד שאין שבת בטלה מישראל. והמפרשים והדרשנים מרבים לעסוק בפסוק זה. בנוסף לפרושים לרעיון הפסוק מבחינה דתית-לאומית- חברתית ופילוסופית מצאתי בפסוק זה, בתיבותיו ואותיותיו מבנה מיוחד במינו. מספר התיבות 7 (כימי השבוע וכיום השביעי), ומספר האותיות (לפי הכתיב) הוא 26 כשם הוי"ה. ניתן לחלק שבעת התיבות בפסוק לשני חלקים שווים בערכם בגימטריה. (לעולם-מלא) אות היא לעולם ביני = 671 = ובין בני ישראל .

הצורות הסמליות ושילובן עם הפסוק

פרוכת מס' 1 "אות היא לעולם"

הסמל במרכז אריות זקופים תומכים בארון קדש-לוחות הברית ומתוכו צומחת ועולה מנורת שבעת הקנים. שבעת קני המנורה מאירים באור היום השביעי – שבת קדש, ובארון תחתיו ששה עגולים-גלגלים של ששת ימי המעשה שמתוכם עולים למנורת השבת. מתחת הארון והמנורה מופיע הכיתוב בשתי שורות. בראשונה "אות היא" 6 אותיות כנגד ששת ימי המעשה, ובשורה התחתונה "לעולם" 5 אותיות.

פרוכת מס' 2 " ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" על הפרוכת 39 סימנים צבעוניים, כעין פרחים, הבאים להזכיר את ל"ט אבות מלאכה מדיני שבת. במרכז הסמל, משובע – מצולע משוכלל בעל שבע צלעות, המחולק לבסיס – צלוחית , תחתית עם שני צלעות, ועליה ב' נרות שבת – כנגד זכור ושמור. מתחת לנרות ב"צלוחית" 2 משולשים האחד עם חודו כלפי מעלה והשני וחודו כלפי מטה. שני משולשים אלו הבאים להזכיר את "זכר ליציאת מצרים (פרמידה) וזכר לבריאת העולם או מעמד הר סיני, בו הורדה לנו התורה. הצירוף של שני משולשים אלו – בונה לנו את סמל המגן דוד, המוכר זה מכבר. ארבעת הצלעות העליונות יוצרות כמין אהל הסוגר התיבה-קערה שתחתיו, אהל נרמז בראשי התיבות "אות היא לעולם". כנגד כל אחת משבע הפינות-קודקדים של המצולע מופיעות אחת משבעת המילים "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" . בחרתי למקם המילה לעולם למעלה , מכיון שהפסוק הקודם לו בתורה מסתיים ב"עולם" -" ברית עולם", ומשום שעליה מצוי הכתר המסמל את מלך מלכי המלכים הקב"ה. הפסוק נקרא כצורתו מימין למטה שמאל ולמעלה. ליד כל מילה מופיע מספרה השוטף בפסוק; א' ב' ג' וכו' השורה השניה והשלישית של הכיתוב זהות במספר האותיות. ביני +היא =7, ובין + אות= 7. בכיתוב למטה ולמעלה, בני ישראל+לעולם=13=אחד, בני ישראל מייחדים שמו ב"אחד". הצבעים בפרוכת זו, לפי לוח הצבעים לחגים ומועדים (הצופה, סוכות תשי"ז), צבע היסוד של רקע האריג הוא חום-אדמדם, שהרי "שבת" היא מיסודם של צבעי ראשית השנה וחג בסוכות-אדום. במרכז משובע (הפטגון) - מצולע משוכלל בעל שבע צלעות, בחלקו העליון - צבע כתום צהבהב, ובחלקו התחתון - צבע כחול ותכלת. שבעה עגולים צהובים בפינות המצולע המרכזי . האותיות והכתר בצבע צהוב וזהב. 39 נקודות מפוזרות על שטח הפרוכת – כנגד ל"ט אבות מלאכה, מלאכות האסורות בשבת, וצבעיהן ארגמן, ירוק ושחור-לבן לסירוגין.

פרוכת מס' 3 " ביני ובין בני ישראל" – זכר למעשה בראשית. הסמל מצוי בין שורות כיתוב מאוזנות במספר האותיות מלמעלה ומלמטה. "ביני ובין" = 8 = "בני ישראל". מבנה של מזבח. ארבע אבנים למטה ,שתי אבנים במרכז ואחת למעלה. האבן העליונה היא הגג של האות "ז" היום השביעי שרגלה יורדת עד ל"בני ישראל". ליד כל אבן רשומה אות מ"א" עד "ז" שבעת ימי בראשית. בכל אבן מצוירת הבריאה באותו יום, בדומה לציורים אחרים של "מעשה בראשית" של בן אורי, אך עם הבדלים ראויים לציון. ביום ששי נרמזת בריאת האדם מהאדמה ו"חית ראמים" ברקע, וביום השבת גלי שלווה ורוגע קוסמיים ובמרכז שתי נרות כנגד זכור ושמור, וטבעת בעלת חמש אבנים סמל לתורה על חמשת חומשיה שהיתה התכנית לבריאה כולה.

אפילוג : מדור לדור

לחתונתי קיבלתי מפה לחלות שרקמה עפרה אחותי ז"ל, עיצבתי מדף להדלקת נרות לשבת בביתי, המבוסס על אותו פסוק. המדף עצמו הוא מעוגל וצורתו כולל הגב מזכירה שלהבת של נר. העיצוב מתחלק לשלושה מפלסים כדלקמן:

כִּי־שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ

בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַֽשׁ:

במפלס המרכזי תחילת הפסוק ובה שבע מילים כנגד השבת-יום השביעי, צורת חלקי הפסוק למעלה ולמטה כקשתות שצידן הרחב כלפי המדף שבמרכז. בציר האנכי של המדף מופיעים : " ה' " -" בני ישראל " ו" השביעי שבת "