בית הכנסת הגדול בחדרה – קיר ארון הקדש והבמה- מאיר בן אורי ז"ל – תשי"א-תשי"ד

באדר א' תשי"א -1951 פנתה הנהלת בית הכנסת הגדול בחדרה לאדריכל מאיר בן אורי בבקשה לבקר ולהציע תכנית לארון הקדש והבמה. בן אורי ביקר בבית הכנסת מדד והכין תרשים ראשוני. לאחר זמן קצר הודיעו לו שהנושא נדחה עד לגיוס הכספים הנדרשים. הגבאים – חברי הנהלת בית הכנסת שהיו מעורבים בנושא היו ה"ה אורדנג, מאיר כספי ומאירסון. רק באדר תשי"ג פנתה הנהלת בית הכנסת לבן אורי והזמינה תכנון ארון הקודש והבמה. הוצגו ונבחנו שתי חלופות מבחינה תכנונית וביצועית, ונבחרה התכנית שהציע בן אורי והמבצע - בית חרושת לשיש בלוך ולורבר מחיפה, ולאחר ט' באב תשי"ד נחתם הסכם בנדון בין בית הכנסת ובין המבצע. בן אורי תכנן ועיצב תוכניות מפורטות לארון הקדש ולכל "קיר ציון" – קיר המזרח, לעמוד לשליח הציבור, ולבמה - "המגדל". בתכנון הפרויקט היתה שאיפה להשתמש בחומרי גלם מקומיים, ולשלב מוטיבים הקשורים לירושלים ובית המקדש וכאלה הקשורים לנופיה של חדרה. בשנת תשי"ח – 1958 תיאר בן אורי בפירוט את התוכניות והרעיונות שמאחריהן, מספר שנים לאחר גמר הביצוע.

ארון הקדש ו"קיר ציון" – המזרח.

הקירות משורות המתפללים לכיוון ארון הקדש מימין ומשמאל, ועד ארון הקדש, (שטח ברוחב כשמונה מטר ובגובה 3.5 מטר) , צופו בלוחות שיש מבריקים . שורות שיש צהבהב ממחצבות הגליל, וביניהם לסרוגין, שלוש שורות שיש חום כהה ממחצבות "שדה בוקר. שלושת הפסים בחום כהה כנגד כהנים, לווים וישראלים, והשילוב בכללותו של שורות אבנים בהירות וכהות בא להזכיר את חומות ירושלים. בין האבנים החומות משולבים אבנים רבועות שעל כל אחת מהן חרות פרח הדר בשילוב הצבעים לבן, תכלת וזהב, ובסך הכל ח"י פרחים בכל אחד מצדדי ארון הקדש, כנגד מייסדי חדרה וגבורי מלחמת העצמאות. ההקדשה למייסדים ולגבורי מלחמת העצמאות חרותה בתוך רצועת שיש בהיר כאשר האותיות משולבות בעבודת חריתה של הדרים – עלים ופרחים, תפוזים ואשכוליות. לפי התכנית, מעל גובה זה ועד התקרה צבע מתכתי בגוון תכלת. ארון הקודש בנוי מעץ, בצבע מהגוני אדום כהה. נראה כאילו אינו מחובר לעמודים– כאילו ניתן לפירוק. מעל ארון הקדש צורת כתר וחומות ירושלים, ובחלקו העליון של הארון סבכה מעויינת. משני צדדיו של הארון, נבנו שני עמודים, הבולטים מחזית הארון בכ-60 ס"מ, ברוחב 60 ס"מ ובגובה של כ- 5 מטר. על ראשי העמודים כתרים משיש בצורת רימונים, ומתחת לכתר-רימון חרותים שמותיהם: "יהודה" -מימין ו-" וישראל" – משמאל, שמות אלו חוזרים בתפילה החקוקה בשיש שמעל ארון הקדש, בין העמודים: "צור ישראל קומה, בעזרת ישראל, ופדה כנאמך יהודה וישראל" . תפילה זו המסיימת את ברכת הגאולה שלפני תחילת תפילת העמידה (בשחרית) מבטאת את הכמיהה למעבר מאתחלתא דגאולה שבהקמת המדינה ולקראת גאולה שלמה, והעמודים כנגד עמודי יכין ובעז שבמקדש. על חזית העמודים, שני רצועות של חיטובים - תבליטים של ענפי פרי הדר בקנה מידה על-טבעי. ששה תפוזים על כל אחד משני העמודים, כמנין י"ב שבטי ישראל. הרקע בצבע תכלת, הפרי בזהב, והשיש המבריק צהבהב בהיר. "יהודה" חקוק על העמוד לצד ימין, "וישראל" חקוק על העמוד לצד שמאל. ארון הקדש העומד בין עמודי יהודה וישראל, מאחד תחת כתר התורה את מלכויות יהודה וישראל - כל בני ישראל הבאים מכל ארצות פזוריהם להיגאל בארץ ישראל.

העמוד לשליח ציבור תוכנן נמוך בשלוש מדרגות מארון הקדש ועוצבו אותיות ל"שויתי" ממתכת.

הבמה - בנויה "מגדל" זכר ל"מגדלים של חדרה". האורנמנט עלי איקליפטוס, (העץ הנפוץ בעיר וסביבתה, הקשור קשר הדוק לשאיפה לייבוש הביצות באיזור חדרה ) מקשט את קירות המעקה סביב בתבליט. ארבע מנורות בפינות הבמה, עומדות כדגלים מוארים ומאירים. אך בגובה שמאפשר מבט חופשי לכיוון ארון הקדש. ארבעת המנורות משולשות בארבע הפינות, ועליהן הכיתוב: מזרח – ימין: "ארך ימים בימינה" מזרח – שמאל:"בשמאלה עשר וכבוד" מערב – ימין: "ה' חפץ למען צדקו" מערב – שמאל: "יגדיל תורה ויאדיר". לוחות השיש של הבמה מעוטרים במוטיבים של עלי איקליפטוס הנפוץ ומזוהה עם חדרה.

עיצוב האותיות : לפי תוכניתו של בן אורי משולב טקסט בששה מקומות והם: 1. מעל ארון הקדש "צור ישראל..." 2. על העמודים "יהודה וישראל" 3 בהקדשה למייסדי חדרה וגבורי מלחמת העצמאות על הקירות מימין ומשמאל לארון הקדש. 4. על החזית המערבית של הבמה " יהי רצון..." 5. על ארבעת המנורות שבפינות הבמה. 6. על עמוד השליח ציבור "שויתי". בן אורי עיצב אותיות שונות לכל אחד ממקומות הללו.

התיאורים וההסברים של בן אורי אינם תואמים במלואם למה שרואה היום המבקר בבית הכנסת. אך התבוננות בצילומים שנעשו לאחר סיום העבודה, מגלה ההתאמה המלאה לתיאור של בן אורי.