"הלוך הלכו העצים" ט"ו בשבט בבית בן אורי

בס"ד ב' בשבט ה'תשע"ז

"הלוך הלכו העצים" ט"ו בשבט בבית בן אורי יאיר בן אורי

או"מ ר' מאיר בן אורי עלה לארץ ביום ח' באייר ה'תרצ"ד (אביב 1934). כבואו - התיישב בחיפה והיה לתלמידו ובן ביתו של פרופ' הרמן שטרוק. ואף על פי כן בקורות חייו ציין שבשנת 1935 גר בירושלים , אך לא פירט כמה זמן, או כמה ימים בשבוע. למה ? מה עשה שם ? (1) כבר בתקופת לימודיו בברלין, כאשר היה מדריך בתנועת הנוער הציונית (2) כתב הצגות לביצוע על ידי החניכים ו/או כסרט מצוייר – "סרט הוריזונטאלי" (3) - שהקרין עם פנס קסם. ההצגות והסרטים היו ברובם בעלי מסר חינוכי-ציוני ברור, הקורא לחניכים ולהוריהם לעלות לארץ ישראל ולהיאחז בה. רוב ההצגות היו מבוססות על התנ"ך ומדרשים ואגדות חז"ל.(4) . חלק מהותי בחיבור ההצגות, היו תכנון הבמה, התפאורות, התלבושות, המוסיקה המלווה, ושירים וקנונים שהלחין לביצוע כחלק בלתי נפרד מההצגה , ובמשך השנים הפכו ללחנים וקנונים אותם לימד ללא קשר לאותן הצגות. (5) בפעילויותיו אלה היה קשור גם למשרד קרן קימת לישראל בברלין, (ולמנהל ענייני התרבות, ד"ר מכנר), ובשיתוף איתם הוציא לאור כמה מיצירותיו המוסיקאליות, כולל המנון קדימה "הו עד מתי". בן אורי שאף להמשיך בעשייה חינוכית זו גם בארץ ישראל, לצד עבודתו כאדריכל שהתמחה ב"בנין ערים", דהיינו לכתוב ולחבר הצגות וסרטים ולהדריך וללמד כיצד לבצען לפי תוכניותיו, כאשר קהל היעד הוא בעיקר תלמידים בבתי הספר וחניכים בתנועות הנוער.(הציוניות). קרן קימת לישראל, עסקה גם בפעילות חינוכית הדרכה והסברה של המסרים לציונות והגשמה וגאולת הארץ, ואחת מהמחלקות שעסקו בכך היתה מחלקה לנוער ותעמולה, שבראשה עמד במשך שנים רבות נתן ביסטריצקי-אגמון. פרופ' הרמן שטרוק, המנהיג הציוני הדתי מתנועת המזרחי, שהיה במשך שנים רבות חבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל, כתב ביום 18 ביוני 1934 לאדון ביסטריצקי בקק"ל ירושלים מכתב המלצה על בן אורי וכך כתב: " אני חושב שהציורים של מר בן אורי יעניינו את כבודו. יש לו רגש טוב של הומור וכשרון מצוין לקומפוזיציה." (6) בעקבות מכתב זה פנה בן אורי ביום 25 ביולי 1934 לאדון ביסטריצקי וכתב שד"ר מכנר, מהמשרד המרכזי של קק"ל בברלין ביקש שבן אורי יראה למר ביסטריצקי " עבודותיו בתחום תרבות הנוער." המשרד הראשי של הקרן הקימת לישראל היה בירושלים בבניין המוסדות הלאומיים ברחוב קינג ג'ורג'. ולכן בן אורי נשא רגליו ועלה לירושלים. את בנין המוסדות הלאומיים הכיר מביקורו בארץ ישראל באביב תרצ"ב – 1932, ביקור אותו תיעד ביומנו, בכתובים ובאיורים. (7) בן אורי התחיל לעבוד בקרן קימת לישראל, ולכן היה צריך לגור בירושלים בסמוך למשרד הקק"ל. באותה תקופה עיצב את התעודה לרישום ילדים בספר הילד של הקק"ל. הרישומים המוקדמים מעידים על הליך העבודה להכנת התעודה. תעודה זו שימשה במשך תקופה כתעודת הרישום בספר הילד. (8)

ההצגה הראשונה שכתב בן אורי במסגרת עבודתו בקרן קימת לישראל עסקה בבחירת המלך – המנהיג על ידי העם, (דמוקרטיה ) תוך בחינה של הביטויים השונים לנושא בחירת מלך, דיניו והנהגותיו, בתנ"ך ובדברי חז"ל. החלק המרכזי בהצגה היה משל יותם, (שופטים פרק ט' 7-15) . בכתיבת ההצגה שילב תוכניות ואיורים בהם תיאר איך תיראה הבמה ואיך תיראנה התלבושות של הילדים-נוער המשחקים בהצגה, והלחין מנגינות לחלק מהפסוקים שבחר לשלב במחזה. במשל יותם, שהוא במרכז ההצגה, מדמה יותם את עם ישראל הרוצים לבחור להם מלך לעצים המבקשים לבחור את הטוב שבהם למלך העצים. ולפיכך בן אורי הלחין את כל משל יותם, כולל לווי מוסיקלי של חלילים ותופים. את הקטע הראשון הלחין בן אורי כבר בשנת 1933 בברלין. במסגרת הטקסטים המופיעים בהצגה מופיעים גם הפסוקים "לבי לחוקקי ישראל" משירת דבורה, ו-"וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו..." אותם הלחין בן אורי כקנונים, לצורך המחזה. אך לחנים אלו זכו לחיים עצמאיים ומוצלחים יותר מההצגה. במחזה וביצירה המוסיקלית, קבע בן אורי מהי המנגינה המובילה לפני פניתם של העצים למועמדים השונים, הזית התאנה והגפן, ומהי המנגינה בתשובת כל עץ כולל האטד השונה מאד מיתר המועמדים. כבר ביצירה זו התחיל בן אורי בשיטה בה הוא מלחין מנגינה לכל אחד מטעמי המקרא, ובשילובן עם המילים לפי הטעמים מתגבשת ומתקבלת המנגינה השלמה. השם שבן אורי נתן להצגה היה " הלוך הלכו העצים..." נוסח ההצגה הסופי (28 עמודי פוליו, מכונת כתיבה בגרמנית ) וטיוטות ורשימות מקדימות , בעיקר בגרמנית ומעט בעברית, כולל (9.1) (9.2) תוכניות לתלבושת לשחקנים כדמות עצים, מצויים בארכיון מוזיאון בן אורי. ככל הנראה ההצגה לא זכתה מעולם לעלות על הבמה. (10)

בשנת תשי"א בן אורי הוציא את "משל יותם" כחוברת במהדורה מצומצמת , כהעתקי שמש, ללא יתר חלקי ההצגה ,וקרא לחוברת כפי שקרא למחזה "הלוך הלכו העצים...". החוברת נשלחה כשי לראש השנה לידידי הבית.

בשנת תשמ"א בן אורי הוציא את החוברת בדפוס ,בהוצאת אמנות ואמונה בע"מ. בן אורי ראה ביצירה זו חיבור לעצי הפרי שהשתבחה בהם ארץ ישראל ולכן קשורים הם לראש השנה לאילנות. ביצירה זו, הפזמון החוזר הוא " הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך..." – אותו שרה כל המשפחה, ואילו הבתים על הזית, התאנה והגפן, הפניה לכל אחד מהם והסירוב המנומק – אותם שר רק אחד מבני המשפחה, בד"כ בן אורי עצמו. ואז מגיעה היצירה לסיום הדרמטי והמאכזב, כאשר העצים מבקשים מהאטד הקוצני שאינו עץ פרי להיות המלך, ובסיום תשובתו הדרמטית של האטד. דרמטית בתוכנה ובמיקצב המנגינה . בתחילת החוברת מוצג מפתח הנגינות, המנגינה לכל אחד מטעמי המקרא במופיעים בפסוקים אלה, כאשר הלחן, כשיטתו של בן אורי, נוצר משילוב הנגינות לטעמים לפי סדר הופעת הטעמים בפסוקים.

בערב ר"ח שבט תשמ"ב הקליט בן אורי את היצירה בביצוע שלו, עם דברי מבוא מעניינים, לכבוד ט"ו בשבט שבפתח. (קטע מההקלטה (11) ) בדברי המבוא בן אורי מספר על מנהגו ומנהג המשפחה, ללכת בראש חדש ניסן לברכת האילנות בחצר הבית. לא רק אצל האילנות הנזכרים במשל יותם הלכה המשפחה, אלא גם לתפוז למנדרינה לאשכולית ולרימון - כל עצי הפרי שהיו בגינה, ובאותה הזדמנות ביקרו גם את עץ הסרק הצאלון (פונציאנה ריגיה) המלבלב ליבלובי אביב . היתה זו הליכה לברכה אצל אילנות הגדלים בארץ הקדש.... אולם כבר בתחילת לבלוב האילנות, בשבת שירה, נהגה המשפחה כולה לשיר את היצירה "הלוך הלכו העצים" בנוסף לשירת הים שבפרשה ושירת דבורה שבהפטרה. לאחר כשנה, בן אורי עסק בציור תמונת השמן האחרונה שצייר בחייו, "דוד מנגן לפני שאול" תמונה החתומה ומתוארכת בגוף התמונה "ט"ו בשבט תשמ"ג" נושא זה, כרבים אחרים, צוירו על ידי בן אורי פעמים רבות, בטכניקות שונות ובפורמטים שונים. בתמונה זו כבעוד תמונות באותו נושא, שאול יושב לפני חלקה העליון של חומת עיר דוד, וגבו לדוד המנגן ורק אוזנו כרויה לנגינתו ושירתו של דוד. ומאחורי החומה נראים חלקם העליון של שלוש קבוצות עצים, מימין - גפנים, במרכז - תאנים ומשמאל - זיתים. מבטו נישא למרחקים לקראת סוף דרכו כמלך הראשון....דוד יושב וגבו נשען על הכותל המערבי. על הכותל כתובים קטעי פסוקים משירי דוד בספר תהילים המדברים על החורבן. "באו גויים בנחלתך...שמו את ירושלים לעיים..." וגו'. החידוש בתמונה אחרונה זו – התמונה של ט"ו בשבט , הוא שעל החומה -גדר כתובים קטעים ממשל יותם. "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך... ויאמרו לגפן...ויאמרו לתאנה...ויאמרו לזית.."

האמן יוצר ומחבר הדברים מחוץ ללוח הזמנים ההיסטורי ומתוך חיבור לתכנים המתחדשים ומתחברים מתקופה לתקופה. וברקע מצטלצלים באוזניו דבריו של ר' מנשיא: (ילקוט שמעוני) הלוך הלכו העצים - אלו ישראל, ויאמרו לזית : מלוך עלינו - זה עתניאל בן קנז, הלכו לתאנה : מלכי עלינו - זו דבורה הנביאה הלכו לגפן : מלכי עלינו - זה גדעון, ולא רצו לקבל ולמלוך. ואז פנו כל העצים אל האטד: מלוך עלינו והוא אבימלך. (הבחירה הדמוקרטית – לא הניבה תוצאה טובה במקרה זה)

גם שאול לכתחילה לא רצה לקבל המלכות, אבל הוא היה בחיר ה'.

הרי לנו הקשר שקושר בן אורי בין משל יותם ובין טו בשבט, ראש השנה לאילן ... ראש השנה שבעקבותיו יבוא ראש השנה למלכים...

( 1) על ההבדל בין למה ל-מדוע למדתי בהיותי ילד רך בשנים מסבא,

פרץ ברנשטיין שאמר: "למה" – לשם מה. "מדוע " – משום מה. (2) בלאו-וויס ו-קדימה ההגדרות לפי המופיע באתר כפר הנוער הדתי

(אויגן מיכאליס) הן: תנועת בלאו-וייס Judischer Wanderbund "Blau-Weiss" תנועה שנוסדה בשנת 1912 כתנועת נוער ציונית על פי דגם של תנועת נוער גרמנית. מתוכה יצאו החלוצים הראשונים להכשרה בגרמניה ולהגשמה בארץ ישראל. התנועה התפרקה בשנת 1925. קדימה - Jüdischer Pfadfinderbund Kadima נוסדה בשנת 1926 אחרי פירוקה של תנועת "בלאו וייס". התנועה שאפה להקנות ערכים יהודיים לנוער מתבולל (3) "סרט הוריזונטאלי" הוא סרט מצוייר על חומר שקוף בגובה 6 ס"מ ובאורך של כמה מטרים, עליו מצויר רצוף של סיפור מעשה ו/או עלילה. הציור הוא ציור רצוף בכיוון אופקח-הוריזונטלי, ולא כפי שהיה מקובל בסרטים המצולמים שהיו אנכיים . הסרט מוקרן באמצעות פנס קסם, בן אורי פיתח ושכלל השימוש בו. (4) יהושע וכלב מול המרגלים, רבה בר בר חנא, רבי פנחס בן יאיר,

שלושת בניו של בנו מאיר, גביהה בן פסיסא. בר כוכבא – המכבים ומלחמתם ביונים ובהתיוונות, ומגילת אסתר . (5) "וטפכם אשר אמרתם", "ארוממך ה' כי דליתני", "

(10) כאשר קוראים את רשימת נושאי ההצגות שכתב ביסטריצקי עצמו , ניתן היה לצפות שהנושא עליו כתב בן אורי ובצורה בה כתב – לא תתקבל באותה מערכת. (יהודה איש קריות, 1930 • שבתאי צבי, 1931 ליל ירושלים, 1934 ירושלים ורומי, 1938 יוספוס, 1939 • ישוע מנצרת, 1941 מחלפות אבשלום, 1960 חזון האדם, 1964 (11) קישור להקלטה