דוד המלך והרמן שטרוק – מה הקשר ? סיפורו של תחריט

דוד המלך והרמן שטרוק – מה הקשר ? סיפורו של תחריט

ליום הזכרון של פרופ' חיים אהרן בן דוד שטרוק – ט"ז בטבת תש"ד יאיר בן אורי

הרמן שטרוק ז"ל, האמן היהודי הדתי הציוני הדגול, חתם על רבים מתחריטיו בסימן מגן דוד ומארבעה צדדיו ראשי התיבות של שמו ח-א-ב-ד חיים אהרן בן דוד. גם בתחריטים מוקדמים יותר חתם בסימן מגן דוד כאשר ראשי התיבות של שמו בגרמנית H.S. הופיעו מימין ומשמאל למגן דוד או מעליו ומתחתיו. בזיכרונותיו על שטרוק אותן קרא " תלמיד על רבו ", כתב אדריכל מאיר בן אורי ז"ל, שהיה תלמידו ובן ביתו של פרופ' הרמן שטרוק ז"ל, בשנים תרצ"ד-תש"ד (1934-1944), כי בחדר מיטתו של שטרוק תלויות היו שלוש תמונות שהיו אהובות עליו במיוחד, והן: תמונת אביו, דוד שטרוק, יהודי בעל זקן בהיר יפה, ומבט צלול ללא קמטים של דאגות על מצחו הגבוה. התמונה השניה, של מקס ליברמן, רישום בעפרון כהכנה לתמונתו המפורסמת של הרובע היהודי באמסטרדם. והתמונה השלישית על ידו, מעל למיטה, היתה רפרודוקציה טובה (בשחור-לבן) מתמונתו של רמברנדט: דוד מנגן לפני שאול בכנור.

איור 1 תמונת אביו של פרופ' שטרוק

איור 2 דוד מנגן בכנור לפני שאול - רמברנדט

בן אורי מספר כיצד שטרוק, המורה המיוחד, המומחה בעל שם עולמי בנושא תחריטים והוראת תחום אמנותי זה, איתגר אותו ואמר לו: " בן אורי, אתה הרי מנוסה בציור מיניאטורות, שהרי הראית לי דוגמאות רבות מהסרטים ההוריזונטליים שציירת, עוד בברלין, לפני עליתך לארץ, שגובהם 55-60 מ"מ, - עליך לחרוט סידרת תחריטים שגודל כל אחד מהם כגודל בול דואר, זה משימה המחייבת לנסח הרעיון במידות מצומצמות ביותר, הא לך ארבע לוחות נחושת קטנים – גש נא למלאכה ! " בן אורי בחר בנושא "דוד המלך והכינור". הכינור המלווה את נעים זמירות ישראל בתקופת יראה וגבורה, כאשר הוא מנגן לפני המלך שאול, ובעת קדושה כאשר הוא רוקד ומכרכר לפני הארון כאשר הוא מעלה אותו לירושלים, בזמן אבל וקינה כאשר הוא מקונן על אבשלום בנו, וב-"עת אישן ואעירה", כלשונו של הפיוט-תפילה "אדון עולם". מתארת הגמרא במסכת ברכות דף ג' עמ' ב'. " אמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו, מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר." השילוב של הכינור והרוח הצפונית פעלו כשעון מעורר המעיר את דוד המלך, וקם לעסוק בתורה, בבחינת "אעירה השחר" . תחריט זה מבטא סיטואציה שהתקיימה במשך זמן רב, כל לילה, כאשר דוד המלך ישן על מיטתו. . בשנת 1941 יצר מאיר בן אורי את ארבעת התחריטים הזעירים ( רוחב 22-31 מ"מ וגובה 49-52 מ"מ) בנושא " דוד והכינור ": ולכל אחד מהם הצמיד כותרת המבטאת כהבנתו את מהותו של הנושא, ואלו הם: 1. דוד רוקד לפני הארון – קדושה, (מק"ט תחריטים 082), 2. דוד מנגן לפני שאול - גבורה, (מק"ט תחריטים 083), 3. דוד מקונן על יהונתן – קינה, (מק"ט תחריטים 084), 4. דוד ישן הכינור מנגן מראשותיו - מלכות. (מק"ט תחריטים 085).

דמותו של דוד שונה מתחריט לתחריט. דוד המנגן לפני שאול מתואר כנער, כלשון הכתוב. דמותו של דוד הרוקד ומנגן לפני הארון ודוד המקונן על אבשלום בנו הן קטנות באופן יחסי לשטח התחריט כולו, וממילא תוי הפנים אינם מפורטים כך כך. בתחריט דוד הישן והכנור מראשותיו, יש כמה מוטיבים מרכזיים. דוד הישן, ושני חלונות מאחורי ראשו. בחלון הימיני מונח הכתר ובחלון השמאלי תלוי הכינור. דמותו של דוד נראית מהחזה ומעלה. בתחריט זה פעל האמן בדרך שאינה רגילה במעשה התחריט. בדרך כלל כל קו שנחרט בלוח הנחושת בעזרת חרט פלדה או חרט ובראשו יהלום, הוא מעשה בלתי הפיך, לעיתים רחוקות כאשר האמן חפץ לשנות או לתקן, יוסיף קווים רבים, כדי לטשטש הקו-קוים שאינם רצויים לו. לעיתים, כאשר יבחר לעשות שינוי מהותי האמן ילטש את לוח הנחושת באיזור אותו הוא רוצה לשנות וסביבו, עד שגם קטע זה יראה כנחושת חלקה. בתחריט זה, לאחר שהאמן סיים להכינו והדפיס ממנו כמה עותקים, החליט לשנות דמותו של דוד המלך. בגירסה הראשונה, הימנית, ( מק"ט 085.1 a) דוד המלך שוכב על גבו ראשו מוגבה על כרית, ואצבעות ידיו שלובות על חזהו. אין פרטים נוספים על המיטה והמזרון עליהם הוא שוכב.

בגירסה המאוחרת-הסופית, מצד שמאל, (מק"ט תחריטים 085.1 b) דוד המלך הישן ונוטה מעט לצד שמאל, ראשו נשען על שתי כריות, וידו הימנית תומכת את ראשו מאחור. ניתן להבחין בדוגמה של השמיכה / ריפוד עליהם שוכב דוד המלך. פניו של דוד המלך מאירות לעומת הגירסה המוקדמת, שבה פניו לוטים באפלולית. מה גרם לאמן לערוך השינוי המסובך באותו תחריט – זאת כנראה לעולם לא נדע, אך מי היה המודל לגירסה המאוחרת – זאת מצאנו במהלך עבודתנו לקיטלוג יצירותיו של בן אורי. המודל, (ואינני יודע אם ידע והסכים מראש להיות מודל) היה פרופ' שטרוק עצמו. כפי שציינו לעיל התחריטים הללו נעשו בשנת 1941. אנו משווים התחריט לרישום שרשם בן אורי את פרופ' שטרוק בשנתו, ביום 9 באפריל 1941 – י"ב בניסן ה'תש"א., ואי אפשר שלא להבחין בדמיון הרב בין הדמות ברישום ובין הדמות בתחריט. צורת השכיבה כשהראש מוגבה על כריות, יד מונחת מתחת לראש, והדוגמה של האריג, של השמיכה או הריפוד – דומים מאד. אולם פרט אחד איננו מתאים. ברישום פרופ' שטרוק שוכב על צידו הימני , ובתחריט הוא שוכב ונוטה על צידו השמאלי , ממה נובע ההבדל ? מי שלמד קצת על טכניקת התחריט יסביר, שכאשר מעתיקים הרישום וחורטים אותו בנחושת, הרישום והתחריט על הנחושת יראו דומים. אולם כאשר מדפיסים מלוח הנחושת תדפיס – תחריט מתקבל הדפס שבו שמאל הוא ימין וימין הוא שמאל, ולכן ברור שהרישום בדומה לצילום, מבטא בדרך נכונה את הסיטואציה שהנציח.