קבר הרמב"ם - טבריה

על תכניותיו של או"מ אדריכל מאיר בן אורי לרגל יום הזכרון לרמבם -כ' בטבת

יאיר בן אורי

המאמר מבוסס על כ-150 מסמכים בנושא זה בארכיון מוזיאון בן אורי ומתמקדים בתקופה סיון תשי"ב – סיון תשט"ו (1952-55) . אולם במאמר זה אתמקד בהצגת תכניתו של בן אורי המקורית והמתוקנת בהתאם לדרישות הועדה, ולא אדון בכל מהלך העניינים והדיונים בתכנית וה"תחרות" על התכנון וכדומה, נושאים הראויים להרחבה במאמר נפרד .

לאחר הבחירות לכנסת הראשונה והקמת הממשלה הנבחרת הראשונה בישראל התקבל בן אורי לעבודה במשרד הדתות בתפקיד היועץ האדריכלי של המשרד. במסגרת תפקידו עסק במיגוון נושאים הקשורים לתכנון בתי כנסת שהיו חסרים בישובים חדשים רבים שהוקמו ובהם התישבו עולים חדשים דתיים ומסורתיים, בנושאי תכנון בתי עלמין, שירותי דת, המקומות הקדושים הר ציון מערת אליהו הנביא בחיפה וקברי קדושים, תנאים אמוראים וגדולי ישראל, על סמך מסורות של דורות, דורות רבים. אבל למרבה הפלא -לאף אחד מהם אין תעודות קבורה ואישורי רישום בטאבו מיום הפטירה והקבורה.

מרבים לדבר על חוסר תכנון ומחשבה קדימה, והנה שנתיים וחצי לפני אירוע 750 שנה לפטירת הרמב"ם, משרד הדתות מתחיל ביוזמה ובהכנות עם עירית טבריה לבניית אתר קבר הרמבם ולהכנת תוכניות לפעילויות שונות לקראת אותו תאריך.

המסמך הראשון בארכיון בן אורי לגבי קבר הרמב"ם הוא מה שרשם ביומנו ביום כ"ד בסיון תשי"ב - 17 ביוני 1952, כדלהלן: " רמב"ם – פרטיכל – על המהנדסים להגיש תכנית לבנין. דרשתי סקר חומר על המצב ממהנדס ברוק "

לפי יומניו של בן אורי ב 17 ביולי עסק בהכנת סטודיות לקבר הרמב"ם. ( סטודיות רישומים וסקיצות ללימוד הנושא להכנת תכנית) נראה מקצת מהן:

תמונות איורים וסטודיות של בן אורי

תכנית המצע לקבר הרמב"ם - ביום כ"ב בחשון תשי"ג (10-11-52) כותב אדריכל מאיר בן אורי מכתב אל שר הדתות בנושא תכנית-מצע לקבר הרמב"ם בטבריה, כדלהלן:

בהתאם לתפקיד שהוטל עלי, על פי החלטות הועדה הבינמשרדית למקומות הקדושים, בישיבתה ביום כ"ד בסיון תשי"ב ( 17-6-52) , במשרדו של מר צחר, ראש עירית טבריה, סיימתי את עבודת תכנון אתר קבר הרמבם וסביבתו, תוך שיתוף פעולה עם מהנדס העיר טבריה מר ז.ברוק

תכנית המצע עובדה על יסוד עקרונות והנחות המוצגות להלן:

1. התאמת שטח ציבורי ושטח בית הקברות של הרמב"ם ותחום המגרשים בסביבה לשמירת הצביון של המקום הקדוש. ( הגבלות בעניין הקמת מבנים לצרכי שירותים ציבוריים, וכדו' הקמת מבנים הפוגעים בצורתם הארכיטקטונית, הקמת מבנים לצרכי מסחר עסקים ובתי מלאכה, מבנים לצרכי פרסום, שלטים, תמורורים וכד')

2. הפקעת שטחים פרטיים הדרושים להשלמת המסגרת של מרחב המצבה במובן פיסי ואופטי

3. הסדרת הכניסה והיציאה למבקרים את מקום קבר הרמבם והקברים האחרים לאחר בנייתם במקום בצורה המותאמת לפי המנהג שכיוון הצבה לכיוון הר הבית.

4. העמדת המצבה "היד החזקה" כאבן מוצבת בגובה של 20 מטר מעל קברו של הרמב"ם.

5. עיצוב שטחים לחקיקת דברי הרמב"ם כעיטור דקוראטיבי-אןורנמנטאלי בכל המימדים. בגובה עד 20 מטר, בעומק ובחזית של המצפה ( עיטורים מצריים ובבליים)

6. מבנים – כלים לתאורה חגיגית בטכסים לציבור.

7. תנאים להקמת המצבה מתוך הסתגלות לגורמים כלכליים ןטכניים. א) בניה בשלבים ב.) שימוש בחומר גלם מקומי, אבני בזלת. ג) הכנה לגמר שלב ראשון לקראת תאריך 750 שנה לפטירת הרמב"ם בכ' בטבת תשט"ו – 1955.

לאחר חמשה ימים שולח בן אורי התכניות לד"ר ורהפטיג בצירוף מסמך מפורט של כ-1500 מילים ובו הוא מסביר מהי תכנית מצע ואת תכניתו לפרטיה, כדלקמן:.

תכנית – מצע "קבר הרמב"ם"

מאיר בן אורי, כ"ח חשון תשי"ג (16/11/1952). עריכה יאיר בן אורי תשפ"ד

התפקיד: בישיבתה של הועדה הבין-משרדית למקומות קדושים בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, משרד הדתות ועירית טבריה, שהתקיימה ביום כ"ד בסיון תשי"ב (17/6/52), במשרד ראש עירית טבריה, הוחלט כדלהלן:

" על אדריכל מאיר בן אורי ומהנדס ז.ברוק לעבד תכנית לקבר הרמב"ם, תוך 14 יום. "

תכנית – מצע :

השטח המיועד לתכנון: חלקות 24,25,92,94,ו-59 בגושים: 15007 ו- 15011.

לאחר שהוזמן ביצוע מדידה של השטח המיועד, ונמסרה לבן אורי מפה טופוגרפית של השטח, ביום כ"ז באב תשי"ב ( 18/8/52), התחילה עבודת סקר, סקיצות של הסביבה, ועריכת החומר להכנת הסקיצות של התכנית.

ביום ג' בחשון תשי"ג (22/10/52), סיימתי הכנת סקיצה ראשונה של התכנית ולמחרת ישבתי בטבריה עם מהנדס ז.ברוק לבירור ודיון בסקיצה.

על יסוד הדברים שסוכמו בדיון, הכנתי התוכניות המוגשות לישיבת הועדה הבין משרדית למקומות הקדושים, שתתקיים ביום ל' בחשון תשי"ג (18/11/52) במשרד הדתות בירושלים.

מהי " תכנית – מצע " ?

נושא תכנון קבר הרמבם, מעמיד בפני המתכנן ומקבלי ההחלטות שאלה תכנונית כיצד לעצב אתר היסטורי חשוב בטבריה, שהיא עיר מפורסמת כבר מתקופת הבית השני, מקום מושב הנשיאים והסנהדרין, ובעלי המסורה מתקופת הגאונים. אתר זה שבו מצויים לפי המסורת קברים מפורסמים של גדולי ישראל, - אין לו הגדרה אורבנית מיוחדת, והוא מצוי בלב איזור מסחרי של מחסנים, מוסכים ובתי מלאכה, שאופיים שונה לחלוטין. אתר קבר הרמבם הינו למעשה בית קברות סגור, שאיננו פעיל כבית קברות, אך בעל חשיבות גדולה מבחינה דתית ולאומית.

על האמן-האדריכל לבנות מחומרי בנין את הכלים המובילים את המבקר במקום מהסביבה שכולה חולין למקום של קדושה. ליצור אלמנטים שמדגישים ומבליטים כלפי הסביבה הקרובה והרחוקה את ההבדל בין קודש לחול. אני לא מכיר מקרה דומה בתולדות הארכיטקטורה בכלל והארכיטקטורה היהודית בפרט שאפשר ללמוד ממנו .

המתכנן צריך להתמודד עם ההיבטים ההנדסיים-כלכליים בבואו לקבוע את מידות המצבה והמבנים הקשורים למצבה, ובבחירת חומרי הגלם, ( מקומיים במידת האפשר ), ועם הקשיים הנובעים מהימצאותם של קברי קדושים נוספים באתר ותנאים טופוגרפיים מסובכים.

יש הטוענים שתוכנית למבנה ציבורי מחייבת תחרות בין אדריכלים ואמנים כדי להגיע לפתרון הטוב והמתאים ביותר, ויש החולקים על טענה זו. אולם לא ניתן לערוך תחרות לפני הגדרת המטרות ואבני הבוחן לקביעת התאמת התכנית ליעדים הנקבעים מראש על ידי מזמיני התוכניות האחראים לנושא. גם לאחר מכן, קיים קושי בבחירת שופטים לתכניות המוגשות. בחירת שופטים מתוקף היותם נציגים של משרדים בעלי ענין ומעורבות בנושא אינה מבטיחה שיבחרו כאלה, אשר ידעו לבחון התאמת התכניות למטרות וליעדים שהוגדרו מראש, והתאמתן לביצוע בפועל. קביעת פרסים כספיים משמעותיים לתכניות הנבחרות תעודד השתתפות אמנים ואדריכלים ישראליים בתחרות אך אינה מבטיחה בחירה של תכנית מתאימה לביצוע לפי המטרות והיעדים שהוגדרו.

לכן, קיבלתי עלי התפקיד והסמכות לעבד תכנית מקיפה וכוללת המגדירה וקובעת הפתרון האדריכלי המקורי הרצוי, כאשר ברור שאינו מושלם ואינו פותר בשלב זה כל הבעיות העלולות להתעורר בהמשך.

במסגרת הזמן שעמד לרשותי, והמגעים שקיימתי עם הגורמים הנוגעים בדבר, העליתי את נושא תכנית "קבר הרמב"ם" לרמה המתחייבת מדמותו הגדולה והמיוחדת של הרמבם.

" תכנית המצע " וההסברים לתכנית ולפרטיה:

15.10.1952

כל המחשבות על התכנון והבניה מוכוונות לקראת יום כ' בטבת תשט"ו ( 1956) בו ימלאו 750 שנה לפטירתו של הרמב"ם. התחזית והצפיה היא שביום גדול זה למדינה בכלל ולטבריה בפרט, יגיעו המונים לאתר קבר הרמב"ם שיראה שונה מצורתו הנוכחית המוזנחת.

ההמונים יעברו ברחוב הרמב"ם, לאורך חזית המצבה. לפניהם בנוי קיר באורך כ-50 מטר, ובו חמישה שערים. דרך השערים מגיעים לחצר בצורת חצי עגול, המוקפת קירות מעוטרים ומקושטים במובאות מדברי הרמב"ם. מול מרכז החזית עם השערים, מתרוממת מצבה בגובה כ-20 מטר, גבוהה כ "יד חזקה", מעל הקבר הקיים.

צורת "יד חזקה" זו, כצורת שני לוחות עצומים הפונות בזוית למזרח ולמערב. הלוחות מחוברים כעין ספר על ידי קיר צר הפונה לדרום לכיוון הר הבית. שמות י"ד חלקי משנה תורה חקוקים על לוח אחד, ועל השני י"ג עיקרי האמונה המיוחסים לרמב"ם, כאשר עיצוב האותיות בסגנון עתיק.לוחות ה"יד החזקה" מבליטים את מרכז מצבתו של הרמב"ם ביחס לסביבה, בתי העיר והעצים מסביב.

לפני חזית השערים, מונחות המצבות של התנאים הקדושים, מדורות שקדמו לרמב"ם. מצבות אלו באורך מונומנטלי של 9-10 מטר, לוחות שיש בהיר עם פסי אבני בזלת שחורים.

החצר החצי עגולה אותה אני מכנה "כיכר משנה תורה", מצויה במיפלס אחד עם קברי הרמב"ם, קברי התנאים ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו, והיא מוקפת בכיכר חיצונה הגבוה ממנה בקומה, העוטפת את "היד החזקה". למשטח זה, אותו אני מכנה "כיכר מורה נבוכים", הפתוח לנוף ההרים מצד דרום, עולים דרך מדרגות מעטות במערב או מדרגות רבות במזרח. מצד צפון משטח זה סגור על ידי קיר בנוי בגובה של כ 2.80 מטר. צדו של קיר זה המופנה כלפי היד החזקה, מצופה שייש בין עמודים, שפנסים-מנורות בראשיהן, וקשתות, ובסך הכל 24 משטחים. גם על לוחות אלו חקוקים קטעים מדברי הרמב"ם, ומייצגים את כל מפעלו הספרותי המונומנטאלי של הרמב"ם, ההוגה, הרופא, הפוסק וה"מורה נבוכים".

למראשות קבריהם של ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו,, מתוך העמודים שבין השערים עולות אבוקות אש המאירים בתאורה חגיגית את ה"יד החזקה", ואת כיכר "משנה תורה" למטה, ואת כיכר "מורה נבוכים" למעלה. להערכתנו ניתן להעמיד בכל השטחים הללו כ-4,000 איש.

תכנון השטחים.

תכנית המצע בנויה על קבר הרמבם כנקודה המרכזית. השינוי המוצע מכוון את מצבת הרמבם והתנאים הקדושים והחכמים לכיוון דרום – רגליהם לכיוון הר הבית. כדי להתאים את גובה המצבות של ר' יוחנן בן זכאי ותלמידיו, ר' אמי ור' אסי לגובה מצבת הרמב"ם, יש להוסיף מילוי אדמה מעל קבריהם, ולעומת זאת בצד המערבי של בית הקברות הישן, יהיה צורך לחפור ולהוריד מן האדמה .

חלק של בית הקברות עם הכניסה מצד מזרח בעומק של כ-8 מטר לעומת רחבת קבר הרמב"ם. יש להוסיף למדרכה ולכיכר הציבורית שלפני מבנה המצבה. בדרך זו, יווצר מרחב שיאפשר לציבור העובר ברחוב ומתקרב לראות את "יד הרמבם" וסידור האתר כבר ממרחק.

את הפינה המערבית של אתר קבר הרמבם , שצורתו הכללית כשל משולש, אפשר להתאים ולפתח כמקום חניה למבקרים ותיירים, ובכך גם לשמור על שטח פתוח ממערב ממנו ניתן לראות ולצפות באתר קבר הרמבם.

יש לטפח מרחב גנני ובו עצים וצמחים ירוקים עד גובה מסוים, לכיוון דרום, איזור בעלי מלאכה, מוסכים ומחסנים, ולכיוון צפון לכיוון בתי המגורים והעיר בכללה.

בעת הגשת התכניות לאישור ועדת בנין ערים מקומית ואיזורית יש לעמוד על מילוי תנאים לשמירת אופיו וצביונו של המקום והאיזור מבחינת קוי מים, חשמל, ביוב וטלפונים וכדומה, הסדרת מערכת תמרורים ושילוט המכוון הציבור לאתר קבר הרמבם, עמודי תאורה לצידי הדרכים והסדרת פיקוח על רוכלים, קיוסקים ועסקים הפוגעים בקדושת המקום.

עם הפקעת השטחים הנדרשים לפיתוח המקום כמקום ציבורי, יש להגיע להסדר עם בעלי הקרקע השכנים בעניין תנאי הבניה והפיתוח של מבנים באיזור מתחם קבר הרמב"ם, מבחינת גובה ומרחק מן המצבה.

מצבה ושטח ציבורי

לאתר קבר הרמבם מאפיין של מקום קדוש, מקום קבר הרמבם וגדולי ישראל בדורות שקדמו וגם מאפיין של שטח ציבורי הפתוח לקהל הרחב המבקר בקבר הרמבם בתור גדול התורה והפוסק והפילוסוף והרופא.

בתכנית זו מוצעת דרך להקצאת שטח נפרדת לכל אחד מהמאפיינים.

בשטח הציבורי סביב "כיכר מורה נבוכים" יש גישה ל"יד הרמבם". הכניסה לשטח זה היא דרך השער לגן הציבורי, והיא מיועדת גם לאנשי רוח שאינם יהודים, המכבדים הרמבם כפילוסף וכרופא וכדומה.

המיפלס התחתון נפרד מהמפלס העליון, בפתחי כניסה ויציאה נפרדים. סביב "כיכר משנה תורה" מצוי קבר הרמבם, וקברי התנאים וכניסה לחדרים שמתחת כיכר "מורה נבוכים". באחד מחדרים אלה יהיה בית כנסת קטן, ובאחר תהיה ספריה בה ירוכזו וישמרו כתבי הרמבם לפי המאפיינים שיקבעו על ידי המוסמכים בנושא זה, ועל כך ארחיב בהמשך.

לדעתי החיבור של בית הכנסת במפלס העליון, בכיכר "מורה נבוכים", ליד מצבת היד החזקה, יוצר עירוב בין קודש לחול שלפי הנסיון המצטבר, פעמים רבות אינו מביא ברכה לעולם.

ביצוע בשלבים ושימוש בחומרי גלם מקומיים.

אפשר לפאר האתר על ידי שימוש בחומרים יקרים, שיכלולים טכנולוגיים, עבודות אמנים ופסלים וכדומה. אם העבודה תתבצע לפי התכנית המוצעת, אפשר להתחיל העבודה בבנין הקירות ומילוי האדמה, ישור השטחים והכשרת הסביבה, הכנת תכנית גננית מפורטת, סלילת דרכים ומדרכות מסביב.

בשלב הראשון אפשר לסיים עם בניין אוהל עד לגובה המעקה של הקיר העליון ולדחות לשלב מאוחר יותר את בניית החדרים מתחת רצפת הכיכר, את בנין הקיר הנמוך עם הקשתות והעמודים, ואפילו את הקמת "היד החזקה" ניתן לדחות לשלב מאוחר יותר. רצוי לגמור הסדרת החזית שלכיוון רחוב רמב"ם, ואת בנין חדר המדרגות במזרח, ואת העליה מצד מערב. הבנייה מאבני בזלת מקומיות, ובניית המצבות החדשות של התנאים וגידור השטח מסביב. עבודת חקיקת הלוחות לציפוי המצבה כפי שהוצע בתכנית, ראוי שתיעשה במקום. רצוי להקים בסמוך לאתר יד הרמבם, בית מלאכה קטן שבו יעבדו אמנים ופסלים שישלימו במשך כמה שנים את המצבה וישמשו בהמשך בסיס מקומי-טבריני לייצור אבן מעובדת ומקושטת .

ציוד משוכלל

בענין החדר/ים לאוסף הספרים מסמכים ותעודות הקשורות לרמב"ם. הייעוד של מבנה כזה הוא להכיל לשמור ולהציג ספרים כתבי יד, תעודות פירושים ומסמכים הקשורים לרמבם תולדותיו ופעלו בכל התחומים. מדובר גם על פריטים המצויים בידי אספנים וספריות ברחבי העולם. ניהול מקום כזה מחייב מערכת רישום וקיטלוג של מה שנמצא, ומה שנמצא בעולם, ושמירת כל הפריטים בתנאים הנדרשים מבחינת שימור איחסון איורור ביטוח ושמירה פיזית, ובהתאם לדרישות אלו לתכנן המבנה המיועד לכך.

עיבוד התכנית והשלמתה

התכנית המוצעת אמורה להגדיר ולהציג כל השאלות בלשון ארכיטקטונית-הנדסית. יהיה צורך למסור התכנית לעריכתה מבחינה ספרותית – תרבותית. חלק משטחי "יד הרמבם" אמורים להיות מעוטרים בחריטת מובאות מדבריו וספריו של הרמבם והמקור של חלקם בערבית. צריך יהיה לתרגם אותם לשפה עברית המובנת לדור בנין המדינה. יהיה צורך למצוא ולמנות בעלי מקצוע לבחירת המובאות ולניסוח הטקסטים ומסירתם לאמנים-פסלים שיחקקו אותם באבן, ולהשגיח על ביצוע העבודה בצורה מדויקת.

פרוטוקול ישיבת הנהלה בלשכת שר הדתות ל' במרחשון תשי"ג – (18-11-52)

משתתפים: ד"ר ז.ורהפטיג, סגן שר הדתות, ד"ר ש.ז.כהנא, מנכל המשרד,

א.יזכירוביץ, גזבר המשרד הרב יצחק ניסים ,נציגו של הרב עוזיאל הרב הראשי,

ד"ר עינת, ב"כ משרד ראש הממשלה, מר צחר, ראש עירית טבריה

אדריכל מאיר בן אורי

סדר היום: התכנית האדריכלית לקבר הרמבם

אדריכל מאיר בן אורי: הציג בפני הנאספים את התוכניות השונות בקשר עם הנז' , והסביר את כוונותיו בתכנית-מצע זו, והדגיש את השאיפה להקים את קבר הרמב"ם לתאריך מלאות 750 שנה לפטירתו.

הרב יצחק ניסים: למה להעדיף את קבר הרמבם על קברות גדולי התנאים הנמצאים בטבריה, שמהראוי להקים עליהם מצבות גדולות ומתאימות. יש לפתור את השאלה ע"י חלוקה בין שטח מצבת הרמבם ובין יתר המצבות, בניגוד לתכנית המוצעת.

ד"ר עינת: 1. יש לקבוע התכנית ע"י הכרזה בין האדריכלים כנהוג לגבי בנינים ציבוריים

2. מעורר שאלה האם רכישת הקרקע הנוספת באמצעות הפקעה נכונה מבחינה חוקית

ועדיף לדעתו לבוא לידי הסדר עם בעלי הקרקע ע"י הקצבה כספית למטרה זו.

מר צחר: מתוך הנסיון – כפי שהיה במסירת התכנון של קבר רבי עקיבא – שולל את ההכרזה הפומבית, יש לקיים שיתוף אדריכלי מאגף התכנון, אגודת האדריכלים עם האדריכל של משרד הדתות ולהגיע לתכנית מושלמת ומעשית. יש להשתמש בתכנית המצע כיסוד לעבודת התכנון.

ד"ר ש.ז.כהנא: מצטרף לדעתו של צחר. מדגיש חשיבות השלמת התכנית לקראת שנת ה-750 ל רמב"ם.

מר יזכירוביץ: חשוב להכין את התקציב לביצוע התוכנית, והכנסת סעיף בתקציבי משרד הדתות בשנים התקציביות הבאות להוצאות ביצוע התוכנית. את הסכום שנדרש בסך מאה אלף לירות לפי הערכת האדריכל 70-8- אלף לירות – יש לחלק בין משרד הדתות ובין עירית טבריה בחלקים שווים. מציע שחלקה של עירית טבריה יכוסה ע"י הלוואה שתקבל מתוך תקציב הפיתוח.

ד"ר ורהפטיג: בסיכום:

1. מקבל את תכנית המצע כרצויה ובעלת רושם.

2. לפי דעתו מגיע לקבר הרמב"ם מצבה מיוחדת ובולטת ביחס לקברים אחרים.

3. בנוגע לקברות התנאים יש למצוא פתרון ע"י עיצוב צורת המצבות מתוך שמירה על הקיים.

4. לדעתו יש להרבות בחומר המיועד להבליט את מפעלו של הרמב"ם,

5. ואולי להנמיך את המצבה הגבוהה המובלטת "יד החזקה".

6. היה מן הצורך להקים שם בית כנסת , ולפחות אולם כזה שבפנימיותו ואולי גם בחיצוניותו יהא בעל צביון של בית כנסת על הרהיטים , ארון קדש, קיר מזרח וכדומה.

7. כמו כן צריכה התכנית לכלול מקום לאוסף כתבי הרמבם בחדר מצויד ומרוהט כדוגמת חדרי הנצחה היסטוריים בעולם ( מוזיאון שקספיר באנגליה).

הוחלט:

א. להשתמש בתכנית האדריכל בן אורי כיסוד להגשת תקציב בסך מאה אלף לירות עד שנת היובל השבע מאות וחמישים לפטירת הרמבם.

ב. להגיש העתקות של התכנית ( תכניות עם תזכיר או תזכיר בלבד) למוסדות ולאישים: משרד הדתות, משרד ראש הממשלה, משרד הפנים, ראש אגף התכנון, פרופ מאיר מהאוניברסיטה, האב אסף מהרבנות הראשית, עירית טבריה וכו'

ג. נתקבלה הצעת ד"ר כהנא לערוך סיור – ביוזמת משרד הדתות – ביום כ' בטבת תשי"ג בטבריה ולהזמין המוסדות ונציגי הציבור לקבל אינפורמציה על התוכנית בקשר עם קבר הרמבם.

הערות לפרוטוקול הישיבה. (י.ב-א )

התוכניות והמסמך שהכין בן אורי הוגש בסמוך למועד הישיבה. חלק מההערות של המשתתפים מוכיחות שלא קראו או לא קראו המסמך בעיון, ו/או לא היו מודעים להחלטות הקודמות להטיל על בן אורי בשיתוף ברוק, להכין התכנית לאתר קבר הרמבם כולו. .

כשבוע לאחר הדיון הגיעו מכתבים מהרב ניסים ומד"ר ורהפטיג ובה כתבו הערות נוספות שלא הוצגו בדיון, ועיקרן: הרב ניסים טען שהמגדל הגדול וקריאת האתר על שם הרמבם היא פגיעה בכבוד התנאים וכו' וכניית ציון-מצבה על קבר הרמבם היא בנגוד לפסיקתו שאין עושים נפשות (מצבות גדולות) על קברי צדיקים שדבריהם הם זכרונם. ומציע להסתפק בהסדרת הדרכים ובבנין בית כנסת וחדר לכתבי הרמבם, והמקום יקרא "קברי התנאים והרמב"ם". ד"ר ורהפטיג כתב: אני מסכים שהנקודה המרכזית צריך להיות הספר אולם אין לגלם את זכרון הספר באבן. שזה סילוף הרעיון המרכזי. במרכז צריכה להיות ספרית הרמב"ם, ז.א. חדרים יפים אחדים שבהם ירוכזו ספרי הרמבם על הוצאותיהם השונות, כל הספרות על הרמבם ובית כנסת קטן. יש לוותר לגמרי על שני לוחות האבנים, המסמלים את הספר, או לפחות להנמיך אותם. חריתה על לוחות אבן מדברי הרמבם רצויה , אך אין צורך בשני מערכות, תספיק אחת, יש לצמצם ולרכז את המבנים של המצבה.

התכנית המתוקנת שהגיש בן אורי בהתאם להזמנה לתכנית בהיקף שעד 50 אלף ל"י

בחשון תשט"ו -נובמבר 1954, מודיע ז.ברוק לבן אורי שבעת הכנת תכנית הרמבם יקח בחשבון שההוצאה הכללית לא תעלה על 50 אלף לי (ולא 100 אלף לי).

במקביל מקבל בן אורי מכתב מא.עזר הממונה על התיירות במשרד המסחר והתעשייה, ובו הוא כותב: " ד"ר כהנא הסכים להצעתנו ועליך לגשת מיד להכנת תכנית קבר הרמבם בהתאם למוסכם בינינו. אם התכנית תאושר על ידי הועדה, והעבודה תימסר לך, תקבל מהחברה לשמירת המקומות הקדושים סך ... "

עד שלב זה, מעולם לא הוזכרה מעורבות הממונה על התיירות במשרד המסחר והתעשיה , הסתלקות משרד הדתות מאחריות לנושא והעברתה למרכז התיירות. (י.ב-א)

בסוף חשון-נובמבר כותב ברוק לבן אורי, שראש העיר הודיע לו שמשרד הדתות הורה לך להכין התוכניות לרמבם בעלות כוללת עד 50,000 לי. לשם תיאום בוא לפגישה....

בתחילת כסלו תשט"ו - 1 בדצמבר 54 כותב א.עזר הממונה על התיירות לבן אורי. " ...שמחתי לשמוע שהכינות כבר את התכנית, אנו מחכים לקבלתה על מנת למסור אותה לועדת האדריכלים לאישור".

מהי ועדת האדריכלים ? מי חבר בה ?

כותב א.עזר ביום י"ח בטבת – 12 בינואר 55:

" ועדת האדריכלים הקיימת ליד הועדה לשפורים ושפוצים במקומות היסטוריים - מורכבת מאדריכלים נציגי משרד הפנים, מעצ, מחלקת העתיקות ומשרד הדתות) החליטה ביום 29 בדצמבר 54 למסור את הכנת תכניות קבר הרמבם ל-3 אדריכלים לתחרות מצומצמת.

מאחר והכנת תכנית לקבר הרמבם נמסרה לך בזמנו, מצאנו לנכון להמליץ לפני ועדת האדריכלים, לקבוע אותך כאחד משלושת האדריכלים המשתתפים בתחרות.

המכרז ימסר למשתתפים באמצעות אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים, ובידך הברירה אם ברצונך להגיש את תוכניותיך המקוריות לחבר השופטים, או שתגיש תוכניות משופרות או חדשות."

בשלב זה מתעוררות כמה שאלות לגבי התנהלות המערכת, ועיקרן:

מי האדריכל היה נציג משרד הדתות אם בן אורי הוא היועץ האדריכלי של המשרד ואין אדריכל אחר במשרד הדתות ?

מי ומתי מינה ועדת אדריכלים זאת ?

מתי האחריות למקומות הקדושים ובכללם קבר הרמבם עברה ממשרד הדת למשרד התיירות שאין להם שום הבנה במהותם של מקומות קדושים ?

אם הכנת התכנית נמסרה לבן אורי – איך יכולה ועדת האדריכלים לשנות החלטה זו ?

איזה מין התחרות היא כאשר תכניתו של בן אורי מוכרת וידועה לכל הציבור ולכל חברי הועדה, ואיך ידונו ללא משוא פנים אם אחרי שהזמינו אצלו תכנית החליטו לפנות לעוד שני אדריכלים להגשת תכניות ?

איך בחרו ועל סמך מה בחרו את 2 האדריכלים הנוספים, מה כישוריהם והבנתם בנושא בתי עלמים-מקומות קדושים ונושאי דת ?

חברי הועדה שהחליטו לבקש הצעות מהאדריכלים קלרויין ושילר והסכימה לקבל גם הצעה של בן אורי היא המחליטה באיזה תכנית לבחור.

משחק מכוער מכור מראש על מנת לזרוק בן אורי והתכנית שהזמינו ממנו ולפנות לאחד המקורבים להם , אותם שאין להם מושג במקומות קדושים ורוצים להפוך קבר הרמבם לאתר תיירותי חילוני שגם דתיים יכולים להגיע אליו.

ביום 14 בינואר 55 פירסם ד"ר ש.ז.כהנא, מנכל משרד הדתות מאמר בהצופה, ובו כתב שאדריכל משרד הדתות מר מאיר בן אורי הכין תכנית מונומנטלית להקמת "יד הרמבם", ואושר סכום של 50,000 ל"י לשימור מקום הקבר .

ביום 25.1.55 פירסם עזר ממרכז התירות את ההנחיות למשתתפי התחרות. הפרוגרמה לא היתה תואמת לזו שאושרה בועדה בשנת 1953. בפרוגרמה נקבע מי ישב בועדת השיפוט:

א.הד – מעצ, א.חירם – מחלקת העתיקות, אפרת ריינר-אגף התכנון, אדריכל נציג משרד הדתות (כמשקיף על הצד הדתי), מהנדס ז.ברוק-מהנדס העיר טבריה

1. בניגוד למכתבו הקודם המכרז לא נמסר באמצעות אגודת האינגינרים והארכיטקטים,אלא ע"י מרכז התיירות.

2.לאדריכל נציג משרד הדתות ניתן רק מעמד משקיף על הצד הדתי, במקום שיהיה יו"ר הועדה, אבל בפועל כנראה למשרד הדתות לא היה אדריכל ולא נציג בועדה., וזאת בניגוד למסמך שנשלח לפני 10 ימים

3. בועדה השתתף מהנדס העיר ברוק, שהיה שותף בהכנת תכניתו של בן אורי. חברותו בועדה פסולה מטעם זה. ומטעם היותו מעורב בשינויים בתכנית של בן אורי שתואמו איתו.

המחקר מעלה סוגיות עקרוניות ואתיות בנושא קבלת החלטות בנושאים אומנותיים-דתיים על ידי בעלי תפקיד ושררה שאינם קשורים לנושא .

כאן המקום לשלב דברים שאבא כתב במסגרת תפקידו כחבר בועדה המרכזית למונחי הטכניקה – בתחום האדריכלות, בשנים 1951-1967. " הארכיטקטורה אינה צומחת בשדה מדעי הטבע אלא בשדה של מדעי הרוח הדת והפילוסופיה". בהצעתו, שדורגה על ידי מזכיר הועדה כמוצלחת מבין שלושת ההצעות בתחום, כתב: " הצעתי משקפת שיטה תיאורית מורפולוגית של תופעת הארכיטקטורה כאמנות וכיצירה של הארכיטקט....הארכיטקט רואה דברים קיימים מתקופות בעבר ולא פחות מכך שואף ליצירה חדשה ומשניהם מתמלא לבו וניתן לו היסוד לחוויות מקצועיות".

בן אורי הציע לפתוח רשימת המונחים הממוינים במשפטים דלהלן:

" הארכיטקטורה כתופעה בתרבות העמים מיוסדת על רוח ונשמה של יוצריה, שפעלו כשאר בעלי מקצוע שהוכשרו באומנויות. לכן אין בכוחם של ערכים מדעיים-טכניים בלבד להקיף את מהותו של מעשה התכנון והבינוי כפרי עמלו של הארכיטקט."

גישתו של בן אורי כאדריכל יהודי מאמין ושומר מצוות לתכנון בתי כנסת וכלי קודש ומקומות קדושים כקבריהם של גדולי ישראל נובעת מהתפיסה שתיאר, תפיסה שאדריכלים חילוניים שאינם מחוברים לאמונה- לתורה ולקיום מצוות אינם יכולים להיות מחוברים לה, וממילא הפתרונות שלהם בדרך כלל לא יתאימו לרוח הנדרשת ביצירה אדריכלית שכזו.

בעיה נוספת היא דרישת האיגוד המקצועי לקיים תחרות בין אדריכלים בכל פרויקט מתקציב ציבורי, כאשר הידע והאינטרס שלהם אינו במסגרת הנדרש מבחינה אמונית-דתית -הלכתית.

תכנית קבר הרמב"ם היא דוגמא הממחישה היטב בעיות אלו.