ההוד וההדר בבית הכנסת "זכור לדוד" בנתניה

יצירותיו של או"מ אדריכל מאיר בן אורי במשך התקופה תש"ך – תשכ"ח (1960-1968)

יאיר בן אורי  כסלו תשפ"ה  (2024)

ב-ד' בסיון תש"ך ( 1960) פנה סמנכל משרד הדתות, הרב לופס,  לאדריכל מאיר בן אורי וביקש ממנו להיפגש עם הרב הראשי הספרדי של נתניה, הרב דוד שלוש,  ליעוץ בענין התכנון הפנימי והעצוב של בית הכנסת "זכור לדוד". הפגישה התקיימה בביתו של הרב שלוש ביום י"ז בסיון ולאחר יומיים שלח בן אורי הצעתו הראשונית לתכנון פנים בית הכנסת וחזית ארון הקדש עם מכתב הסבר להצעתו.

סיון תש"ך

במכתבו הסביר בן אורי הצעתו לחלוקת השטח הפנימי של בית הכנסת למושבים בהתחשב בבמה שבאמצע בית הכנסת ובארון הקדש. כמו כן הסביר הצעתו לארון הקדש המושפעת מהעמודים הבנויים והחלונות המצויות. בהצעתו הציע להגדיל ולהרחיב הבמה כפי שפירט במכתבו.

חשון תשכ"א

תשרי תשכ"ב

קיימת חליפת מכתבים בין הרב שלוש לבן אורי לליבון הצעות שונות לעיצוב פנים בית הכנסת . הרב שלוש היה מעורב מאד בכל שלבי התכנון ואף הציע וצירף שרטוט שהכין ובו הצעתו לארון הקדש והציורים-העיטורים והכיתוב סביבו, בצירוף מכתב המסביר ומנמק הצעתו לפרטיה, כפי שנראה להלן

שבט תשכ"ב

ולאחר מכן הצעת בן אורי, שנעשתה  לאחר הדיונים עם הרב לארון הקדש  מכסלו תשכ"ג  

(2 אלטרנטיבות, מוצגת אחת)

ציורי החלונות

כבר בכסלו תשכ"א ( דצמבר 60), התקיימו דיונים בע"פ ובכתב בין הרב שלוש ובין בן אורי בעניין העיטורים הציורים ליד ארון הקדש ובחלונות שמעל ארון הקדש. ציורים צבעוניים על הזכוכית ירדו מהפרק מכיוון שבארץ לא היו זמינים צבעים איכותיים שלא ידהו בתקופה קצרה, והאלטרנטיבה של עבודות מוזאיקה היתה אמורה להיות יקרה מאד, ולכן הפתרון שהסתמן הם ציורים בשחור על זכוכית , ומאחורי הציורים תוספת זכוכית צבעונית.  בן אורי ביקש מהרב רשימת מוטיבים ופסוקים מתאימים ובהתחשב בהם הכין הצעותיו והערותיו.

בסיכומם של דברים ותהליך שנמשך עד סוף שנות הששים – תשכ"ח-כ"ט בערך סיים בן אורי ציורים חלונות בחמשה נושאים- בחמשה מוקדים בבית הכנסת והם:

החודשים והמזלות על 2 חלונות עגולים, משני צידי ארון הקדש.

בהתחשב בשיחות עם הרב שלוש והצעותיו, עיצב בן אורי הציורים לשני החלונות העגולים עם חודשי השנה כדלקמן:

כפי הצעת הרב שלוש, במעגלי החודשים, הצמודים לארון הקדש ניסן מימין ותשרי משמאל, שניהם בבחינת ראשי שנה, ובאותו מפלס בקצה המרוחק מימין תמוז ומשמאל טבת, וביחד ארבע תקופות השנה: ניסן תשרי טבת ותמוז.  בכל חודש, בלי שמיקומו במעגל משפיע, יופיע שם החודש והקטע מהכתובים, מכוונים באופן המאפשר קריאה רהוטה  על ידי הקהל. וכך גם שמות המזלות וציורי המזלות של כל חודש, והאיור ברקע של שמו של חודש הקשור לעניינו המיוחד של החודש. לא נפרט כאן הסמלים והכיתוב לכל חודש, אבל להלן כמה דוגמאות בהגדלה:

שנים עשר השבטים על חלונות מעל ארון הקדש.

מעל ארון הקדש 12 השבטים והסמלים המתאימים לכל אחד מהם. כל זכוכית-ציור 42 על 121 ס"מ.  במכתבו מחודש אב תשכ"א מסביר בן אורי הרעיונות ודרכי הביצוע ובהם הנקודות דלהלן: השבטים מסודרים לפי סדר המחנות במדבר. ראשון דגל יהודה עם יששכר וזבולון. אחריהם דגל ראובן, עם שמעון וגד.  האחרונים דגל מחנה דן עם אשר ונפתלי. המחנה השלישי במסעים  כולל את בני רחל יוסף ובנימין ולפניהם לוי ההולך לפניהם במסע המחנות.  כבכל מקום שמוזכרים שנים עשר השבטים ומוזכר לוי – יופיעו אפרים ומנשה יחד תחת שמו של אביהם יוסף. בחלון של כל שבט מופיע ציור המסמל אותו וקטע מפסוק המתייחס אליו, כפי שניתן לראות בבירור בציורים דלקמן.

בכ"ז בטבת תשכ"ד, כותב הרב שלוש לבן אורי ומבקש תכנית וציורים סביב הבמה הקיימת לפי רשימה 11 נושאים המקיפים כדבריו " כל חגי ומועדי השנה". להלן תכנית הבמה -שלא הגיע לכלל ביצוע.

בבית הכנסת זכור לדוד היו מצד צפון 9 חלונות ומצד דרום סמוך לפתח הכניסה לבית הכנסת שבע חלונות, ומאחור-מערב, היו 6 חלונות.

הרב שלוש ביקש מבן אורי לצייר על חלונות אלה, והציע כמה נושאים לציור על החלונות מצד דרום . בן אורי הציע הצעות שונות והכין סקיצות שונות ודן בהם עם הרב שלוש ובסופו של דבר הגיעו להסכמה על הנושאים , והסקיצות אושרו על ידי הרב, מתוך שיתוף פעולה  ענייני שבן אורי ציין והדגיש כמה פעמים.

על הקיר מצפון, על תשעת החלונות צוירו אתרי מקומות קדושים בישראל והם: הר הבית, הכותל המערבי, קבר רחל, מערת המכפלה, הר ציון, מערת אליהו הנביא, קבר רבי עקיבא ( לפני שצורתו עוצבה מחדש לפי תכנית בן אורי), קבר ר מאיר בעל הנס וקבר ר' שמעון בר יוחאי. בכל תמונה מופיע שם האתר וקטע מהמקורות המתאים לנושא.

על החלונות בקיר הדרומי שלאורכו נכנסים מהכניסה ועד לקיר המזרח-קיר ההיכל היו 7 חלונות עליהם צייר בן אורי את 7 ימי בריאת העולם. בן אורי סיפר שלפני כן פנו אליו פעם לצייר את מעשה בראשית על קיר ארון הקדש בבית הכנסת הגדול ברעננה, והוא הסביר לגבאים שהדבר בלתי אפשרי כי אז יום רביעי באמצע, ובו השמש והירח והכוכבים ישר מעל ארון הקדש , וכן לא יעשה. אך בבית הכנסת זכור לדוד, כאשר היום הראשון צמוד לכניסה ויום השבת-שבת קדש צמוד לכותל המזרח-קיר  ארון הקדש – המצב שונה, וכך צייר:

בן אורי צייר נושא זה כמה פעמים וכתב מאמר והסברים ליצירה זו. על הקיר המערבי ובו 6 חלונות צוירו ששה סדרי משנה. ציורים אחרונים אלו צוירו בשנת תשכ"ח-כ"ט

במשך השנים כמה מהחלונות נשברו ומאן דהו העתיק הציורים אך אין דומה ההעתק למקור.

במהלך שנות העבודה המשותפת, התבקש בן אורי לעצב סמל לבית הכנסת, והוא הגיש הצעתו בשני דוגמאות דומות ביסודן, ואינני יודע אם בית הכנסת אכן השתמש בסמל.

כתב בן אורי: -   היתה לי הזדמנות להכיר בבית הכנסת הגדול הספרדי בנתניה, "זכור לדוד" את הרב שלוש, רב ספרדי בעל יוזמה ורגיש לענייני אמנות וציור, וזכיתי לעטר את חלונות בית הכנסת בציורים על זכוכית גם צבעונית, שבטי ישראל וסמליהם, החודשים והמזלות, מעשה בראשית המקומות הקדושים וששת סדרי משנה  - סדרות ציורים על החלונות בכוונים שונים, הנותנים לבית הכנסת הדרת פנים ביום ובלילה גם בחוץ, כלפי השכנים והעוברים ושבים,  בגלל התאורה שבפנים.  לאורך תקופת העבודה לא קרה שהיה חוסר תיאום בין האמן ובין הרב, והכל מתוך תהליך של שאלות ותשובות ובירורים בשלבי תכנון הכללי והמפורט של העבודות.